רבי שלמה קרליבך נולד בגרמניה בשנת תרפ"ה (1925). בצעירותו עבר לארה"ב, שם למד בישיבות ונחשב לעילוי. היה מתלמידיו של הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל וממקורביו של האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל. כל ימיו עסק בקירוב לבבות - בין אדם לחברו, בין איש לאשתו ובין ישראל לאביהם שבשמים. הצטיין במיוחד ביכולתו לחדור לעומק לבבם ונשמתם של שומעיו ולגלות להם את אור התורה והיהדות. אהב אץ הבריות ומתוך כך קרבן לתורה. בשיחותיו שזר דברי תורה בסיפורים על גדולי ישראל ופשוטי העם המלאים מצוות כרימון. את סיפוריו - מלאי החן, העומק וחכמת החיים - סיפר בניגון ובנעימה ששבו את לב השומעים. בספר זה שוכתבו ממיטב סיפוריו והובאו בסגנונו החי והקולח. נפטר בניו יורק בשנת תשנ"ד (1994) ומנוחתו כבוד בעיה"ק ירושלים. "תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו, בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון" (מלאכי ב,ו) ...