טיים כתב: "עם ציפור הלילה המתועבת, ספרו הרביעי, הצטרף הסופר חוסה דונוסו אל השורה הראשונה של היוצרים הדרום-אמריקנים. הספר הגדול הזה מאכלס בקרבו דמויות גרוטסקיות יותר משאפשר למצוא במדף שלם של רומנים גותיים. הוא גם העניק הזדמנות לדמות הראשית, שמעמידה פני חירש-אילם, לספר מחדש, בצבעוניות מדהימה, את האגדות הצ'יליאניות ו'להתפרע' בהמצאותיו הדמיוניות. משום כך אין להתפלא שדונוסו מוזכר בנשימה אחת עם חורחה לואיס בורחס ועם גברריאל גארסיה מארקס." סיפורו של דונוסו מתרחש בבית מחסה, ה'קאזה', אחד הנכסים המתפוררים של אריסטוקרט עשיר, בפרברי סנטיאגו, בירת צ'ילי. ה'קאזה' הוא מקום מנוחתם האחרונה של פסלים מנותצים, של נשים קבצניות ושל יתומות. הגבר היחיד הוא מודיטו החירש-אילם, אינטלקטואל, משכיל, סופר, המשמש כמזכירו של העשיר. הוא שמספר את הסיפור על שיעבודו ועל יחסיו עם מעבידו בסידרה של הבזקים אל העבר. הוא גם מתכנן את מנוסת הלילה של איריס, שהריונה נראה לתושבי ה'קאזה' כנס משמיים. סיפוריו רוויים ארוטיקה, אלימות מודחקת, יצרים ואימה. בית המחסה ליצורים האנושיים הדחויים והנוגעים-ללב משמש לסופר כראי לעולם השוקע, לערכים המתנפצים, למעמדות המתפוררים ולמבני ההדר שנותרו כקליפות ריקות. ציפור הלילה המתועבת הוא סיפור מציאות על סיפה של תהום, על הרשע והדמוני החורגים מעבר לתחומי הקיום האנושי. דונוסו מציג עולם מוזר ומגלה את השטני החבוי במירקם החברתי, במוסודותיו ובנפשו של אדם. שם הספר לקוח מתוך מכתבו של הנרי ג'יימס האב לשני בניו: "הירושה הטבעית של כל אחד המסוגל לחיי-רוח היא יער פרא שבו מיילל הזאב וציפור-הלילה המתועבת נוקשת במקורה." "הרומן של דונוסו הוא עדות לאותו יער פרא", כתב מבקר הניו יורק טיימס. "מן היצירות הגדולות ביותר בעולם כולו," כתב הסופר קרלוס פואנטס. במאי הקולנוע הנודע לואיס בוניואל כתב כי "יצירה יפה, דמיונית, אובססיבית ומקורית זו הותירה אותי נדהם ומשתאה." חוסה דונוסו נולד במשפחה אמידה בסנטיאגו דה צ'ילה בשנת 1924. למשך שנה אחת נטש את לימודיו וחי חיי רועה בארץ האש שבדרומה של צ'ילה. הוא סיים את חוק לימודיו באוניברסיטאות בצ'ילה ובארצות הברית ושימש גם כמרצה לספרות אנגלית. דונוסו פירסם כמה קבצי סיפורים ושלושה רומנים. ספרו שלושה סיפורים בורגניים ראה אור אף הוא בהוצאת זמורה-ביתן....

שלשה סיפורים אלה של אחד מגדולי המספרים באמריקה הלטינית, עוסקים למעשה בנושא אחד המתואר בעט-אמן מנקודות ראות שונות. זוהי מעין סטירה אכזרית, בעלת אופי סוריאליסטי, על עולמם המלאכותי של בני החוג הנוצץ בעיר ברצלונה ומשל על אופיה האמיתי של הבורגנות החדשה גם במקומות אחרים בעולם. בעטו החד מעמיד אותם דונוסו ערום ועריה, חושף את הצביעות, את קלות הדעת ואת הזיוף שמעבר למעטה התדמיתי המבריק והמלוטש. גיבוריו של חוסה דונוס הם בני אדם פגיעים, מזויפים, מקסימים ואכזריים כאחד, היודעים להפוך כל דבר למוצר אופנתי: בגדים, רהיטים, ילדים, נשים וגברים – הכול נעשים לאובייקטים של התדמית הציבורית ובלעדיה – אין להם קיום משל עצמם. חוסה דונוסו נולד ב-1924 למשפחה אמידה בסאנטיאגו דה צ'ילה. למשך שנה אחת נטש את לימודיו וחי חיי רועה בארץ האש שבדרום צ'ילה. הוא סיים את חוק לימודיו באוניברסיטאות בצ'ילה ובארצות הברית ושימש מרצה לספרות אנגלית. דונוסו, הנמנה היום עם גדולי המספרים בדרום אמריקה, פירסם קבצי סיפורים ושלושה רומנים. ספרו ציפור הלילה המתועבת הופיע אף הוא בהוצאת זמורה-ביתן....

המקום שאין לו גבול, כפי שמסביר מפיסטופלס לד"ר פאוסטוס, הוא הגיהינום. ובנובלה המבריקה והחריפה של חוסה דונוסו, מגדולי סופרי צ'ילה במאה ה-20, הוא מתגלם בעיירה שכוחת האל אֶסטַסיוֹן אל אוליבו ובעיקר בבית הזונות המקומי, כור היתוך של תשוקות שנחשף בו מוסר מזויף ומוטלים בספק לא רק הגבריות וערכיה, אלא גם מבנה מעמדי ופוליטי שלם. הכול סובב סביב דמותה הדו-משמעית של מנואלה, טרנסווסטיט הומוסקסואל מזדקן, שכוחה עדיין במותניה ללבוש את שמלת הפאר המרופטת שלה ולהלהיב את גברי האזור בריקוד חושני. בעקבות אירוע יוצא דופן בעבר הרחוק נעשתה מנואלה אביה של חפונסיטה (היפנית הקטנה) ושותפתה בבעלות על המוסד שבו מתנהלים חייהן. על רקע זה נחשפים ללא רחם העוני, העליבות, המרמה, הניצול והאלימות המעיקים על תושבי העיירה. מי שחולש על חייהם הוא בעל האחוזה דון אלחו, הגביר המקומי שהם בוחרים בו שוב ושוב לייצג אותם במוסדות המדינה על סמך הבטחתו להביא לשם את הכביש המהיר, ומנואלה רואה בו ג'נטלמן הגון וטוב לב שידאג לה ויגן עליה מפני כל איום. אבל הכביש המהיר לא יגיע לאסטסיון אל אוליבו. האם ברגע האמת לפחות יוכל או ירצה דון אלחו להציל אותה מידיו של פנצ'ו וגה, המאצ'ו בעל המשאית האדומה, שקורא עליו תיגר ורגיש יותר מכל לחשיפת תאוותו המוכחשת?...