“בכפר אירי נידח בין קדושים, מטורפים, צבועים ולוחמים, גדלה ילדה ומתבגרת, סופגת אל נפשה הרכה והמבולבלת את השדרים הסותרים של סביבתה ומגששת את דרכה לקראת נשיות.
עדנה אובראיין חוזרת אל מחוזות ילדותה. מציירת את החוויה האירית בכללותה - את העוני והבערות, הצביעות והאמונות הטפלות.”