גאון אינו עושה טעויות - טען ג'יימס ג'ויס. אבל חייו שלו היו גדושים בהן. הוא היה המהפכן הספרותי האמיתי הראשון של המאה העשרים. לאחר שהתייסר בכל ההתחבטויות המוכרות של גיל הנעורים - אהבה, ספרות, מין, מעמד - התבגר ג'ויס לאדם שחייו ממוקדים בעניין אחד: הבית. אבל רק אחרי שעזב את עירו דבלין ועבר לאיטליה גיבש את חזון יצירת המופת האירית שלו. בגלות שגזר על עצמו, יחד עם רעייתו נורה, ההשראה לדמותה של מולי בלום, ועם שני ילדיו, החל ג'ויס לכתוב את סיפורו של יום אחד בחייו של אדם, אשר בדומה לאודיסיאוס גיבורו של הומרוס, יוצא למסע שיבה הביתה, אל מקורותיו. התפתחות הרומאן יוליסס, השערורייה שפרצה עם פרסומו בפאריס והאנשים שג'ויס אהב והתעמר בהם ללא רחם - כל אלה מתוארים כאן בהערצה ובחומרה ביקורתית כאחד. עדנה או'בראין~, בעצמה סופרת אירית גדולה, מפנה מבט ג'ויסיאני רענן על הרב - אמן של העבר. הביוגרפיה שלה היא מנחת הוקרה אוהבת ומקפידה בעת ובעונה אחת, מסופרת בת - זמננו לאחד מגדולי המעצבים של מורשתנו הספרותית. עדנה או'בראיין היא המחברת של כעשרים ספרים ובהם הזמן והמועד, טרילוגיית נערות הכפר, לב קנאי, בית הבדידות המזהירה, על חוף הנהר, ודרך המלך.היא חיה בלונדון.

שם הספר
נערות הכפר
נערה ירוקת עיניים
אדמת אלילים