יגאל עילם

יגאל עילם

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (46):
עבריות, קריאה - מבוגרות.ים, תולדות עם ישראל, מדינת ישראל, הדרכה ועיון - למבוגרים, יהדות, הגות והיסטוריה יהודית, עדות ישראל למכירה, יהדות ומחשבת ישראל, א, ספרי עיון, אוניברסיטה משודרת, רוצה לקרוא, ישראל- ציונות, חברה, היסטוריה, פוליטיקה, מלחמות וצבא למכירה, היסטוריה למכירה, האוניברסיטה המשודרת, רוצה לקרוא, צבא ובטחון, ציונות, ישראל והסכסוך, המזרח התיכון למכירה, לקריאה עתידית, תולדות עם ישראל, עיון, עוד ...
1.
ממלאי הפקודות הוא מסע מדהים שראשיתו בחיפוש אחר הפקודה הנעלמה של היטלר להשמדת היהודים במלחמת העולם השנייה, המשכו בבחינה מחודשת של פרשות מסעירות בתולדות היישוב ובמדינת ישראל שבכולם עלתה השאלה 'מי נתן את ההוראה? ' כגון בריחת הערבים במלחמת העצמאות, כפר קאסם, העסק הביש, טיבועה של פאטריה ורצח ברנדוט, וסופו בחשיפת דגם שממנו עולה כי רוב ההתרחשויות המכריעות בהיסטוריה אינן מתחוללות על פי הדפוס המקובל עלינו, שבו המנהיגות המדינית המחליטה ואנשי הביצוע ממלאים אחר הפקודות, וכי לתפקידים של 'ממלאי הפקודות' נודעה חשיבות רבה יותר ממה שהם מוכנים לייחס לעצמם. זהו מסע אמיץ וכאוב הנוגע בעצבים הרגישים ביותר של התודעה היהודית והישראלית, אבל המסר אוניברסאלי-הוא מוקיע את חלקות התפקידים הכוזבת והמושחתת בין 'המנהיגים' לבין המון 'האזרחים הפשוטים', החפים מפשע כביכול....

2.
השילוב בין מדינת ישראל לבין היהדות הוא בלתי -אפשרי לאורך ימים. קובע עילם במחקר מקורי, חדש ומעורר מחלוקת. היהדות במהותה, טוען עילם, אינה סובלת את המדינה, אינה זקוקה לה ובעיניה היא מיותרת לחלוטין, היהדות ההיסטורית לא היתה אומה; היא היתה אומת-דת. בגלל שכל משמעות קיומה לא היתה אלא דתית, נשתבשו אצל אומת-הדת היהודית הזיקות הטבעיות - הן אל הארץ והן אל הממלכה. היהדות ההיסטורית גילתה שרק בגולה היא יכולה להתקיים כאומת-ד. היהדות לא שרדה למרות הגולה; היא שרדה בזכות הגולה. היא לא שרדה בזכות הדת; היא שילמה מחיר יקר, בלתי-נסבל, בעבור הדת. שום תרבות, קובע עילם,אינה יכולה להתפתח ולשגשג בלי טריטוריה ובלי זיקה למדינה. בהיעדרן של אלה הופכת התרבות לישות ערטילאית החיה במציאות וירטואלית. אלמלא ההתפתחויות הריאקציוניות במזרח אירופה, שעודדו הן את התגובה האורתודוכסית והן את הופעת הלאומיות היהודית, בדמות הציונות, היתה היהדות ההיסטורית נספגת כ"דת האזרחית" של תרבות ומערב. למרות הניגוד הבסיסי המוחלט בין הציונות, כלאומיות מודרנית, לבין האורתודוכסיה, זכתה היהדות ההיסטורית לזריקת עידוד מצד הציונות, שהעניקה לה מקלט חדש בדמות מדינת ישראל, בעימות בין השתיים עתידה המדינה להתגבר על הדת, אומת-הדת היהודית. ...

3.
4.
מה היו כוחות הדחף שהניעו את הציונות? מה היו הצורות והדפוסים שלבשה? מה היו השלבים העיקריים בהגשמתה? מה היו המכשולים על דרך הגשמתה? ועל כן, מה היו גבולות ההישג הציוני? אלו הם רק מקצת הנושאים הנדונים בספר זה ואשר באמצעותם ניתן לנו לחדור לעולמה הפנימי, המורכב והמסובך של הציונות כתנועת שחרור, תחיה ומהפיכה בעם היהודי. פרקי הספר כוונתם לפתוח בפני הקורא שער להיסטוריה הציונית אך אין כוונתם למסור תיאור כרונולוגי מסודר של תולדות הציונות. מחבר הספר, יגאל עילם, מרצה באוניברסיטת תל אביב, עוסק בין השאר בשאלה: מתי התחילה הציונות? במרכיבים וזרמים אידיאולוגיים שלה, בציונות מזרחית וציונות מערבית, בציונות חלוצית, בציונים ולא ציונים, ביחסי הציונות והעם היהודי, בבעיה המדינית בפניה עמדה הציונות ובמאבק על הקמת המדינה היהודית....

5.
6.
7.
בשבעת המאמרים הכלולים בספר זה מערער פרופ' יגאל עילם על עמדות יסוד ומפריך כמה מן המיתוסים המושרשים היטב בהיסטוריה היהודית והציונית שלנו. היחס בין הציונות ליהדות ההיסטורית ובין הציונות למדינת ישראל, טוען המחבר, אינו כה פשוט וחלק כפי שנוטים להציג אותו: קיימת סתירה מהותית בין הציונות ליהדות ההיסטורית, ומנגד - אין הציונות יכולה להכיל את מלוא ההוויה הישראלית, הממלכתית, שהיא הוויה מורכבת ופתוחה הרבה יותר מזו המיוצגת על ידי החזון הציוני. המחבר עושה חשבון נוקב עם הדרך היהודית בהיסטוריה. היהדות מראשית דרכה אימצה רעיון עוועוים, שבידל אותה משאר העמים, פסל את הצורך בקיום ממלכתי דן אותה לחיי גלות ולסבל מתמשך. היהדות ההיסטורית, היהדות כאומת דת, התקיימה במשך 2,500 שנות גולה, לא למרות הגולה, כי אם באמצעות הגולה. המחבר תוקף את הנטייה הרווחת בקרב ההיסטוריונים הישראלים לקשור כתרים דמיוניים לראשו של דוד בן גוריון כמעט בכל עניין וסוגיה הקשורים בתקומת מדינת ישראל. בן גוריון עצמו לא נזקק לכתרים אלה, אבל ההיסטוריונים כנראה נזקקו להם כדי להשיג שליטה מדומה על החומר ההיסטורי. במאמר בפותח מנסה המחבר להציג סקירה מאוזנת ככל האפשר של הסכסוך הישראלי-ערבי ושל הישגיה של מדינת ישראל בשישים שנותיה הראשונות. התמונה המתקבלת טומנת בחובה מסר אופטימי למרות הכל. בהקדמה לספר מצביע המחבר על המשמעות האמתית שיש לייחס לדעתו הן להופעת הציונות והן לקיומה של מדינת ישראל....

8.
9.
בעשרה במרס 1958, פירסם שר הפנים, ישראל בר - יהודה הנחיות חדשות לפקיד מרשם התושבים, לפיהן: "אדם המצהיר בתום לב שהוא יהודי, יירשם כיהודי, ולא תידרש ראייה נוספת." ההנחיות החדשות הסעירו את המערכת הפוליטית והציתו סבב נוסף בפולמוס "מי הוא יהודי!" כשניגש ד"ר יגאל עילם לבחון את התפתחויותיה והסתעפויותיה של המערכה גילה כי למרות הסערה הציבורית שעורר הפולמוס הוא לא העלה תרומה הגותית של ממש לברור הסוגייה, שהיא כה מרכזית ומכרעת בתודעת היהדות בת - זמננו: שאלת הזהות היהודית המודרנית. שני הצדדים בפולמוס - הדתיים והחילוניים - כמו התחמקו מליבון הסוגייה לעומקה בהנחה ובתקווה כי הפתרון יימצא לא בתחום ההכרעות הרעיוניות אלא בשדה ההתנהגות הציבורית המוכתבת מכוחם של שיקולים פוליטיים. הסטתו של הדיון לשדה הזה לא איחתה, כמובן, את הקרע העמוק בין דתיים לחילוניים, הניצב בבסיס היחסים בין שתי הקהילות מאז ראשית הציונות. במהלך הדיון בפולמוס ובספיחיו מגיע המחקר למסקנות מפתיעות בשאלה שלא נמצא לה פתרון ויש להניח כי הוא יוסיף להעסיק אותנו גם בעתיד. הספר רואה אור בסדרה "זהות יהודית בחברה משתנה" בשיתוף אוניברסיטת תל - אביב - המכון לחקר הציונות ע"ש חיים וייצמן ואוניברסיטת בן - גוריון - המרכז למורשת בן - גוריון....

10.
11.
12.
13.
14.
15.
16.
17.
18.
19.
20.
21.
22.
23.
24.
25.
26.
27.

ממולץ לקרוא את הספר בימים אלו של הכאוס השורר בישראל.... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
מאז ספרו הראשון "מבוא להיסטוריה ציונית אחרת" ועד לספריו האחרונים, בולט יגאל עילם ב"גישת-הנגד" שלו. יש שרואים בו יהודי-שונא יהודים, יש שרואי... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ