“אני חושבת שהנקודה החשובה ביותר בספר, נאמרת ע"י פרימו לוי שכתב את אחרית הדבר. הספר כולו מתאר, כאמור, צעיר שעובד בשירות ה"SS היהודי". מחד, מציגים לנו את הגישה של "מר קוהן"- המלך הבלתי מעורער של המחנה- שדוגל בשליחת יהודים לאושוויץ ("אני עוד אף פעם לא ראיתי את עקבותיו של מישהו שחזר מאושוויץ.באמסטרדם קבלו מכתבים משם. שטויות." /עמ' 38) כדי שהוא יוכל להציל, בבוא הזמן, את בנו שלו ("מה בדיוק אתה רוצה? אני”
