» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (20):
יהדות,
מדע המדינה ואזרחות,
פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה,
לימוד,
הגות, פילוסופיה,
ספרים שאני רוצה לקנות,
ספרי עיון,
פילוסופיה | הגות | ארכיאולוגיה והיסטוריה למכירה,
ספרים שצריך לקנות,
היסטוריה,
ספרים להחלפה,
רשימה,
Wishlist - עיוני,
ספרי עיון הממתינים לקריאה,
רוצה לקרוא,
מרץ 2020 עיון ,
פילוסופיה,
ספרים יוונים קלאסיים,
ספרות יוונית - רומית,
היסטוריה כללית והיסטוריה צבאית למכירה,
עוד ...
|
|
1.
|
|
ספר מתוך סדרה המעלה בעיות עקרוניות בפילוסופיה של המוסר, מציגה את תיאוריות המוסר החשובות ביותר שהוצעו במהלך ההיסטוריה של הפילוסופיה ועומדת על יתרונותיהן וחסרונותיהן. ספרי הסדרה מנתחים דוגמאות מחיי היום-יום, מקנים מושגי יסוד ודרכי חשיבה הנהוגים בפילוסופיה של המוסר, ומצביעים על דרכים להשתמש בהם כדי להתמודד עם בעיות אתיות ממשיות. מהודרה שנייה ומחודשת.
יחידה 1: מהי בעיה מוסרית ומה פילוסופי בה? - על סוקרטס ויוּם.
יחידה 2: אגואיזם - על הובס.
יחידה 3: לאלו דברים יש ערך? - על אריסטו ומיל.
יחידה 4: התועלתנות בת זמננו....
|
|
2.
|
|
לו צויר דיוקנה של קליו באמצע המאה התשע-עשרה, היה הצייר מעלה על הבד דיוקן של עלמה בסגנון רומנטי, אך עם זאת ריאליסטי, ברוח ציוריו של בוגרו, או, מוטב, של אנגר.
לו חפצנו בדיוקנה כיום, היינו פונים אל צייר בשיעור קומתו של פיקסו, לפחות. למעשה, ציורו "נערה מול מראה", הוא-הוא הדיוקן שהיינו רוצים בו. באותו ציור מפורסם, שיקפו פיקסו בעת ובעונה אחת את המתחולל בנפשה של הנערה ואת דמותה מבחוץ מזוויות ראייה שונות - אף שלמעשה אדם אחד לא היה יכול היה לראות מראות אלה אלא בזמנים שונים - וכל זאת בשעה שהנערה מתבוננת בבבואתה שבמראה.
לו הופיע דיוקנה של קליו על שערו של ספר זה, שתוכנו נכתב בהשראתה, הייתי בוחר בציור זה של פיקסו, שכן הוא מייצג בדיוק רב את המורכבות הכרוכה, לדעתי, בכתיבת היסטוריה.
בדומה לפיקסו, על היסטוריונים להציג בסינתזות שהם עורכים בעת ובעונה אחת הן את זוויות הראייה הרבות שרווחו בעבר, הן את המעשים שנעשו כתוצאה מהן, והן כיצד נראו הללו לאחר מכן בעיני הדמויות הפועלות באותם ימים ובעיני צופים בתקופות מאוחרות יותר (...)
בדומה לנערה הצופה בבבואתה במראה, כך גם על ההיסטוריון לשוב ולשקול מחדש את ההנחות שהוא מניח בעת שהוא מנתח את העבר, ולהיות מודע לקישורים ההסבריים שהוא טוען להם.
בדיוק כשם שפיקסו עיוות את האחדות המדומה של התפיסה כדי להציג את המציאות כפי שחווה אותה האדם המודרני, כך גם על ההיסטוריון בן-ימינו להציג את הסינתזות שהוא עורך במרב המורכבות האפשרית במסגרת של תפיסה התנהגותית.
כשם שעליו להסיק את העובדות בשים-לב למורכבות התנהגותם של בני-אדם שחיו בעבר, כן עליו לצרף את העובדות זו לזו בדרכים חדשות שתשקפנה במדויק אותה מורכבות שבהתנהגותם.
רק אם יתור אחרי צורות חדשות להצגת הדברים, יוכל ההיסטוריון לכתוב היסטוריה מורכבת דיה שתאפשר לו להגשים את יעדו הכפול - לנתח במדויק את העבר ולהוציא מתחת ידו יצירה שתהא לרוח תודעתו המורכבת של הקורא המודרני.
...
|
|
3.
|
|
מה נוכל ללמוד מן הפילוסופיה המדינית העכשווית על טיבם של היחסים בין הדת והמדינה הראויים לשרור במדינת ישראל? נדמה לעצמנו דו-שיח בין שני ישראלים - אורית שאינה דתית וידידיה, יהודי דתי או אפילו חרדי. אורית מתכוונת להציע לידידיה הסדר עקרוני בשאלת יחסי דת - מדינה, על פי הבנתה הפילוסופית. ננסה לראות מה יש לה להציע, מה עשויות להיות תגובותיו של ידידיה והאם יוכלו להגיע לאיזו הסכמה. מושגי היסוד הנידונים בספר הם: פלורליזם, ליברליזם, אמנה חברתית (מדומה), לעומת ברית (עם הקב``ה), חופש דת ומצפון, הפרדת הדת מהמדינה, נייטרליות המדינה, שלמותנות, כבוד האדם, אוטונומיה של היחיד, סובלנות, קהילתנות, רב תרבותיות. אף שהדיון נערך ברמה תיאורטית נאותה, אין קריאתו מחייבת ידע מוקדם בפילוסופיה. פרופ` אלעזר וינריב מלמד פילוסופיה באוניברסיטה הפתוחה, שבמסגרתה יצאו לאור ספריו הקודמים: ``בעיות בפילוסופיה של המוסר``, ``רציונליזם ואמפיריציזם - מגמות פילוסופיות במאה ה17- וה18-``, ``עיון בהקדמות של קאנט``, ``פילוסופיה יוונית`` (בשיתוף עם פרופ` שמואל שקולניקוב) ו``חשיבה היסטורית``....
|
|
4.
|
|
האם אפשר בכלל לספר את האמת ההיסטורית על העבר, "ואולי" כדברי המשוררת "לא היו הדברים מעולם"? האם יוכלו כתבי ההיסטוריונים להשיג מידה כלשהי של אובייקטיביות? אם כן - מה טיבה, ואם לא - היש עוד שחר לעמלם? שאלות אלה נשאלו כבר בעבר, אבל כיום חריפותן רבה במיוחד.
הפוסטמודרניזם קורא תיגר על אמת היסטורית, מתודה אובייקטיבית ואי-משוא-פנים. אי-אפשר עוד להעמיד פנים ש"עסקים כרגיל", וצריך לחשוב מחדש על כל השאלות והמושגים האלה....
|
|
5.
|
|
למבקשים ללמוד את עיקרי משנתו הפילוסופית, הציע קאנט לעיין תחילה בספרו הקדמות לעל מיטאפיסיקה בעתיד שתוכל להופיע במדע (1783). אבל מאחר שדבריו שם אינם כה פשוטים ומובנים מאליהם כפי שחשב, אנו מביאים להם כאן פירוש שיקל, כך אנו מקווים, את הכניסה בעבי הקורה של תורתו. להבהרת דבריו הרבינו בהשוואות עם קודמיו (שאת משנותיהם הצגנו בספר קודם בשם רציונזליזם ואמפיריזם). ניסינו להצביע לא רק על הישגיו של קאנט, אלא גם על הקשיים הטמונים בתורתו....
|
|
6.
|
|
הסדרה עוסקת בהיסטוריה של הפילוסופיה ועוקבת אחר התפתחותם של שני זרמי המחשבה החשובים ביותר שהתגבשו במהלך המאות ה-18-17 באירופה המערבית - הרציונליזם והאמפיריציזם. מובאות משנותיהם של שישה פילוסופים - דיקרט, שפינוזה, לייבניץ, לוק, ברקלי ויום - שמייצגים שתי אסכולות מרכזיות אלה. הן דנות בסוגיה - האם האדם מסוגל להכיר את המציאות בכוח שכלו בלבד או שההתנסות באמצעות החושים היא המקור לכל ידיעותיו ולהכרתו את המציאות.
...
|
|
7.
|
|
הסדרה עוסקת בהיסטוריה של הפילוסופיה ועוקבת אחר התפתחותם של שני זרמי המחשבה החשובים ביותר שהתגבשו במהלך המאות ה-18-17 באירופה המערבית - הרציונליזם והאמפיריציזם. מובאות משנותיהם של שישה פילוסופים - דיקרט, שפינוזה, לייבניץ, לוק, ברקלי ויום - שמייצגים שתי אסכולות מרכזיות אלה. הן דנות בסוגיה - האם האדם מסוגל להכיר את המציאות בכוח שכלו בלבד או שההתנסות באמצעות החושים היא המקור לכל ידיעותיו ולהכרתו את המציאות.
כרך א:
יחידה 2-1. רנה דיקרט
יחידה 4-3. ברוך שפינוזה...
|
|
9.
|
|
הסדרה עוסקת בהיסטוריה של הפילוסופיה ועוקבת אחר התפתחותם של שני זרמי המחשבה החשובים ביותר שהתגבשו במהלך המאות ה-18-17 באירופה המערבית - הרציונליזם והאמפיריציזם. מובאות משנותיהם של שישה פילוסופים - דיקרט, שפינוזה, לייבניץ, לוק, ברקלי ויום - שמייצגים שתי אסכולות מרכזיות אלה. הן דנות בסוגיה - האם האדם מסוגל להכיר את המציאות בכוח שכלו בלבד או שההתנסות באמצעות החושים היא המקור לכל ידיעותיו ולהכרתו את המציאות.
...
|
|
