עֶרֶב אֶחָד, לִפְנֵי שֶׁהוּא הוֹלֵך לִישׁוֹן, רוֹאֶה לִיאוֹר עָנָן שֶּׁדּוֹמֶה לְקוֹף בּוֹלֵעַ אֶת הַיָּרֵחַ. לִיאוֹר אֵינוֹ מַצְלִיחַ לְהֵרָדֵם וּמַתְחִיל לִסְפּוֹר כּוֹכָבִים. כְּשֶׁהוּא מַגִּיעַ לַכּוֹכָב הָעֲשִׂירִי, הַדֻּבָּה הַגְּדוֹלָה מוֹשִׁיטָה לוֹ יָד מִבַּעַד לַחַלּוֹן, וּמַזְמִינָה אוֹתו לָבוֹא לְטִיּוּל לֵילִי בַּשְּׁכוּנָה שֶׁלָּהּ. "אֲנִי בְּפִיגָ´מָה וְלֹא נָעִים לִי לְהִסְתּוֹבֵב כָּכָה לְיַד כָּל הַכּוֹכָבִים" לִיאוֹר אוֹמֵר, אֲבָל הִיא מַרְגִּיעָה אוֹתוֹ שֶׁזֹֹּאת פִּיגָ´מָה נֶהֱדֶרֶת, וְאֶצְלָם בַּשָּׁמַיִם, בִּבְגָדִים כָּאֵלֶּה, יוֹצְאִים לִמְסִבּוֹת וּלְאֵרוּעִים מְיֻחָדִים. כָּךְ מַתְחִיל מַסָּע לֹא רָגִיל בַּשָּׁמַיִם, בֵּין כּוֹכָבִים וַעֲנָנִים, קוֹפִים וּדְרָקוֹנִים, וְכֻלָּם מִצְטָרְפִים לַחֲגִיגָה אַחַת גְּדוֹלָה.
אֶפְרָת שֹׁהַם חַיָּה בְּתֵל אָבִיב, וּכְשֶׁהִיא לֹא מַצְלִיחָה לְהֵרָדֵם הִיא סוֹפֶרֶת כּוֹכָבִים וּמַמְצִיאָה סִפּוּרִים.
נַטָּלִי וַקְסְמַן שֶׁנְקָר גָרָה בְּקִבּוּץ בַּרְקָאי, וּכְשֶׁהִיא לֹא מְרַחֶפֶת בַּחֲלוֹמוֹת בֵּין עֲנָנִים, הִיא מַעֲדִיפָה לְצַיֵּר לִגְדוֹלִים וְלִקְטַנִּים.
...
