הקרע הגדול בנצרות המערבית, שהתחולל במאה ה - ,16 שינה את פניה של אירופה. התמורות באמונה ובצורות הפולחן השפיעו על כל תחומי החיים: לא זו בלבד שנשברה האחידות הדתית והתרבותית של העולם הקתולי. אלא אף נוצרו דפוסי התנהגות חדשים, דפוסי שלטון וארגון חברתי שעוצבו על - ירי הכנסיות הלאומיות. ודרכי חשיבה חדשות שהיוו תשתית לתרבות המודרנית. ביקורת תיאולוגית שמתח מרטין לותר, נזיר גרמני, על האפיפיור ועושי דברו, התגלגלה ער מהרה למהפכה כוללת. הספר דן במניעיו של לותר, במניעים של תומכיו, בכוחו של הדפוס להפיץ תפיסות מהפכניות, בסיבות להתפצלות הנצרות הפרוטסטנטית לכנסיות ולכתות רבות, ובתגובות של הכנסייה הקתולית על המרד שלותר חולל, נוסף על כך, הספר סוקר את ההשלכות שהיו למהפכה הדתית בתחומים אחרים: מלחמות הדת האיומות שפרצו בעקבות הרפורמציה. ההבדלים העמוקים שנוצרו בין המרחב הקתולי למרחב הפרוטסטנטי באירופה וביבשת אמריקה, התורות והרעיונות החדשים - למשל בסוגיות הסובלנות, זכות המרד בשלטון, ההצלחה הכלכלית והדאגה לחלשים - שצמחו מתוך הפולמוס הדתי. הרפורמציה הפרוטסטנטית איננה רק פרק בתולדות הנצרות הבנת הרפורמציה והשלכותיה היא בסיס להבנת תהליך היווצרותו של המערב המודרני. פרופ' מירי אליאב - פלדון מתמחה בהיסטוריה אינטלקטואלית של אירופה המערבית במאה ה - , 16 ומלמדת בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל - אביב נושאים המשקפים את המעבר מימי הביניים לעת החדשה, רנסאנס והומניזם, הרפורמציה הפרוטסטנטית. התגליות הגיאוגרפיות, מהפכת הדפוס וצמיחת המדינה המודרנית, ספר נוסף פרי עטה בסדרת האוניברסיטה המשודרת "חמש מאות שנה לגילוי אמריקה" יצא לאור ב - .1992 ©...

המצאת הדפוס על - ידי יוהאן גוטנברג באמצע המאה החמש - עשרה חוללה שינויים מרחיקי - לכת בתרבות ובחברה האירופאית:היא יצרה "ספרייה שאין לב גבולות", כדברי אראסמוס, ותרמה תרומה מכרעת להתפשטות הרנסאנס, להצלחת הרפורמציה, למהפכה המדעית ולגיבושן של השפות והתרבויות הלאומיות בכל מדינות אירופה המרכזית והמערבית. בראש ובראשונה, המצאת הדפוס היתה תנאי הכרחי להפיכתה של אירופה מחברה אנאלפביתית לחברה אוריינית, לציוויליזציה המושתתת על קריאה - בספרים בעיתונים, כתבי - עת, בעלונים ובמודעות. האפשרות לשכפל טקסטים בהיקף גדול ובמהירות יצרה את התנאים ההכרחיים לזינוק שעשתה אירופה למעמד הגמוני בעולם. עם זאת, כבר מראשית דרכו היו גלומות בדפוס ההמוני גם סכנות חמורות. הוא פתח אפשרויות נרחבות להסתה פרועה והוא תרם לשכלולן של שיטות צנזורה ופיקוח. היכרות עם מהפכת הדפוס - הצעד הראשון את תקשורת המונים - חשובה אפוא להבנת ההתפתחויות שהזיזו באירופה את מחוגי השעון ההיסטורי מימי הביניים לעידן המודרני. היא גם תורמת להבנת ההבדלים בין תרבות המערב, שעוצבה על ידי המילה המודפסת, לבין תרבויות אחרות, כגון זו של העולם המוסלמי, שלא אימצו את הטכנולוגיה החדשה. כמו כן משמשת מהפכת הדפוס בעת החדשה המוקדמת דגם מרתק של מהפכה בתקשורת המונים, בבחינת מבוא לזו המתרחשת בימינו....

היבשת הגדולה שונתה ועוצבה מחדש בידי כובשיה תוך דורות ספורים, והמשמעות 'אמריקה' עברה מאז ועד היום גלגולים רבים ושונים. אסופת המאמרים בקובץ זה מבוססת על מבחר הרצאות שהשמיעו מלומדים מתחומי דעת שונים בכנס ה-16 של החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז זלמן שזר, ירושלים 1992. הקובץ נחלק לשישה שערים: בשער הראשון נבחן המושג 'אמריקה' לגלגוליו הרבים מזוויות שונות ומשלימות. בשער השני מובאות השתקפויותיה של אמריקה בראי הספרות היפה, האירופית והאמריקנית, מן המאה ה-16 עד המאה ה-20. בשער השלישי מקובצות ציפיות ואכזבות של מיסיונרים קתולים שביקשו לאסוף נשמות, מול פוריטנים שביקשו לכונן לעצמם 'ציון חדשה' בישימון. בשער הרביעי ניתנות כמה דוגמאות לשאלות הסבוכות של קביעת זהות תרבותית ולאומית ביבשת, שנחלקה באופן שרירותי בין כובשים ומהגרים מאירופה. בשער החמישי מובא צדה האפל של אמריקה: העבדות השחורה, נישול האינדיאנים, הגזענות, והתהליך שטרם הסתיים להשגת שוויון זכויות לכל בני האדם, ללא הבדל גזע ודת, היושבים באמריקה כיום. בשער השישי - אמריקה 'שלנו', או מספר ציוני דרך במהפך שהתחולל בעולם היהודי: החל מן האנוסים הראשונים שמצאו במאה ה-16 ועד לימים אלה, כאשר יהדות ארצות-הברית היא הגדולה שבקהילות הפזורה....

גידי בוהק / מפגשים בין-תרבותיים במאגיה העתיקה; נאוה סביליה שדה / מפגשים מיתולוגיים; אלינֹער ברקת / הצופן המקראי: מסרים חבויים בקטעי פסוקים בתוך מכתבים מן הגניזה; רם בן-שלום / נזירים ויהודים: המנדיקנטים בעיניו של יצחק נתן; יצחק חן / הגִ'האד של קרל; מיכל בירן / גלגוליו של צ'ינגיס ח'אן: בין מיתוס למציאות; אמנון יובל / "כאילו נכתב אתמול"?: רגישות, קולוניאליזם והקשרים היסטוריים; ז'וזף-מארי דז'רנדו / על התצפית בעמים הפראים; יצחק לובלסקי / אדנות קולוניאליסטית: המזכר של מקולי על החינוך ההודי; עמיר מינסקי / מהפכת הרגשות: מסעות גרמנים בצרפת בעקבות המהפכה; יפעת וייס / "דבר בחיי לא הלך לאיבוד": לאה גולדברג, חברתה מנוער וזיכרונות מגרמניה; יוסי מאלי / העידן של זמנים: המהפכה התרבותית בהיסטוריוגרפיה החדשה; דיוקנו של היסטוריון / ריאיון עם פרופסור צבי יעבץ מפגשים ארוכים, מפגשים עקיפים, מפגשים מורכבים: יהודי ספרד ופרובנס וההיסטוריה של "האחר" (pp. 150-153) מול תרבות נוצרית: תודעה היסטורית ודימויי העבר בקרב יהודי ספרד ופרובנס בימי הביניים על סף המודרנה (pp. 153-156) משה מנדלסון, סדרת גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי / שמואל פיינר; כשהיהדות פוגשת את העולם המודרני ( 156-158) אורתודוקסייה יהודית: היבטים חדשים by יוסף שלמון, אביעזר רביצקי, אדם פרזיגר; מיהו ספרדי? שהיה ושעוד יכול היה להיות, אבל מזה כמה זמן שאיננו ( 165-169) ואדי סאליב: הנוכח והנפקד by יפעת וייס; קהילת מאמינים מול העולם הפתוח (pp. 169-172) באמונתם יחיו: המושבות ההוטריות בצפון אמריקה, 1874—2006 יוסי כץ, ג'והן לאר; ימים עברו? אולי ( 172-174) זר בכפר by ג'יימס בולדווין, ראובן מירן, רעיה ג'קסון; והייתה הפריפריה למרכז (174-176) הים השחור: ערש הולדתן של ציוויליזציה וברבריות by ניל אשרסון, דן דאור מלחמה בקווקז (pp. 176-178) הנשק: איזמל. סיפורו של רופא צ'צ'ני תחת אש by חסן באייב, רות דנילוף, ניקולס דנילוף, מרב מילר מפות, ראווה, שלטון, אמונה (pp. 178-181) ...

על הכריכה:ישו על כס מלכותו, איור מתוך הספר ממנזר קלס אירלנד, שנת 800 בקירוב דיוקנו של היסטוריון / ריאיון עם פרופסור דוד יעקבי פרופסור (אמריטוס) דוד יעקבי לימד היסטוריה של ימי-הביניים באוניברסיטה העברית בירושלים וכתב ספרים ומאמרים רבים על ההיסטוריה הפוליטית, החברתית והכלכלית של הארצות השוכנות לחופיו המזרחיים של הים התיכון – ממלכת ירושלים הצלבנית, ביזנטיון, שטחים ביזנטיים לשעבר, קפריסין, מצרים, ונציה ומושבותיה ועוד. תלמידו, פרופסור בנימין ארבל, שוחח עמו על ילדותו ונעוריו באירופה בשנים של מלחמת העולם השנייה, על לימודיו באוניברסיטה העברית ובפריס, ועל מחקריו העיקריים בשנים האחרונות. הריאיון – ביוזמתו של עורך המדור, פרופסור ירון צור – הוסרט והוקלט והוא שמור בארכיון של האוניברסיטה הפתוחה. להלן עיקרי הדברים. הריאיון מופיע במלואו בגיליון 120 של זמנים רבקה ניר ויעקב טפלר / הקדמה: זרקור על לידתה של דת יעקב טפלר / בין חזון הראשית לזיכרון האחרית: עיצוב תפישת ההיסטוריה בנצרות הקדומה רבקה ניר / יוחנן המטביל: המאמין הנוצרי הראשון סרג' רוזר / אמונה משיחית ביהדות וסוגיית משיחיותו של ישו במסורת הנוצרית הקדומה יהושע שוורץ / ישו "היהודי" והסביבה היהודית: חיי יום-יום ותרבות חומרית יעקב אשכנזי / סטפנוס, שבעת הדיאקונים וראשיתה של הכנסייה האוניברסלית יונתן בורגל / יחסם של היהודים-הנוצרים למקדש החרֵב אחרי המרד הגדול איל רגב / האומנם היה מיסיון לגויים בראשית הנצרות? אריה קופסקי / האמונה הנוצרית הקדומה מנחם בן-שלום / הברית החדשה והמקורות התלמודיים: תמונת ראי מיכל בר-אשר סיגל / רבנים נזיריים או נזירים רבניים: הנזירות הנוצרית המוקדמת וספרות חז"ל ביקורת ספרים אורי שחר על התרגום לעברית לספרו של אוּסאמה אבּן מוּנקִד', נסיון חיי: זכרונותיו של אביר מוסלמי מימי מסעי הצלב יובל גובני על ספרו של דוד ביאל, לא בשמים: מסורת המחשבה היהודית החילונית מירי אליאב-פלדון על ספרה של אורנה אליגון דר, Marks of an Absolute Witch...

בלימוד ההיסטוריה אנו עומדים משתאים מול ההישגים המופלאים של תקופת הרנסנס ברחבי אירופה המערבית והמרכזית: יצירות אמנות מדהימות ביופיין, תגליות גאוגרפיות ברחבי העולם, זינוק כלכלי, עלייה באוריינות הודות להמצאת הדפוס, מהפכה מדעית ועוד. אבל בה בעת התרחשה באותו מרחב שפיכות דמים מחרידה. בצד רדיפת היהודים, מיעוטים אחרים סבלו באותם ימים מפרעות, גירוש, טיהורים אתניים, התעמרות, אפליה והוצאות להורג. הפילוג הדתי בעקבות הרפורמציה הוביל למלחמות דת עקובות מדם שנמשכו עד לאמצע המאה השבע-עשרה. בספר הרנסנס של השטן בוחנת מירי אליאב-פלדון את רדיפת המוריסקוס (מוסלמים שנאלצו להתנצר וצאצאיהם) בספרד מנפילת גרנדה ב-1492 ועד לגירושם במאה השבע-עשרה; את גורלם של הצוענים שהופיעו אז באירופה ונחשבו למזיקים שיש להשמידם; את בני הקבוצות המקומיות – כמו הקאגוטים – שנחשבו לנושאי טומאה וסבלו מהַדָרָה אכזרית מן החברה הסובבת; את הקתולים בארצות פרוטסטנטיות והפרוטסטנטים בארצות קתוליות, ואת הכתות האנאבפטיסטיות כמעט בכל מקום. הרנסנס של השטן דן גם ביחס למי שהיו בגדר "סוטים" מהנורמות המוסריות – הומוסקסואלים וזונות. לבסוף נסקרת הפרשה המיוחדת לתקופה זו: רדיפת "המכשפות" והקרב הגדול נגד מיעוט מדומיין זה. הפרק האחרון בספר מוקדש לשוחרי השלום שביקשו בדרכים שונות לשים קץ למלחמות ולרדיפות. הרודפים ייחסו ל"אחר" ברית חשאית עם האויב, וברוב המקרים התגבשו אמונות בקונספירציות כלל-עולמיות של אויבים החותרים תחת אושיות החברה הנוצרית. התקופה הנדונה (1450–1700) הוגדרה אפוא על ידי היסטוריונים אחדים כעידן הפחד – פחד לא רק מאסונות טבע ומלחמות, אלא אף מתעתועי השטן, המערערים את האמון במציאות הנראית לעין....

אלה קרן ויקותיאל גרשוני / הקדמה: רק כוונות טובות? סימור דרשר / ביטול הסחר בעבדים והעבדות בבריטניה בעידן המהפכות: מבט השוואתי החוק הבריטי האוסר על סחר בעבדים, שהתקבל בפרלמנט הבריטי בשנת 1807, היה בגדר תופעה חריגה ביותר בהתנהגות הפוליטית באירופה באותן שנים. החוק התקבל בעקבות לחץ ציבורי שלא נודע דוגמתו בעבר, ולא באמצעות הפגנות או פעולות אלימות, אלא הודות לגיוס מאות אלפי חתימות על מספר רב מאוד של עצומות. סימור דרשר דוחה את הטענות, שהיו לבריטניה מניעים כלכליים או אינטרסים אחרים להפוך באחת מן המדינה הפעילה ביותר בסחר העבדים האטלנטי למעצמה הראשונה שאוסרת על הסחר ומנסה לכפות מדיניות זו אף על המעצמות האחרות. בעידן שבו הושגו האידאלים של תנועת הנאורות – שוויון, חירות ואחווה – במהפכה ובמלחמה, השיגה דעת-הקהל באנגליה הישג מפואר ללא כל שפיכות דמים, והובילה בסופו של דבר לצמצום ניכר של הסחר בעבדים ושל העבדות בעולם המערבי. קרול לאסר / ניצחונה של הסנטימנטליות: נשים פעילות נגד העבדות משני עברי האוקיינוס דיוויד גגס / המהפכה בהאיטי וסופם של העבדות והסחר בעבדים מרידת עבדים גדולה שפרצה במושבה הצרפתית סן-דומנג (Saint-Domingue) בשנת 1791 הובילה, אחרי סדרה של מלחמות ומאבקים, לעצמאותה של הרפובליקה בשנת 1804 – כך קמה האיטי, המדינה הראשונה העצמאית של עבדים משוחררים. דייוויד גגס בוחן את ההסברים השונים שניתנו על-ידי היסטוריונים למטרות שהניעו את המורדים, לסיבות להצלחתה של המהפכה ולמידת ההשפעה שהייתה לה על ההחלטות של מדינות אחרות לאסור על הסחר בעבדים ולבטל את העבדות. הוא מראה, שהמהפכה בהאיטי סיפקה חומר תעמולה, הן לשוללי העבדות והן לתומכים בה, ולפיכך ההשפעה של מהפכה זו על סיום עידן העבדות במערב הייתה מעורבת ומורכבת ביותר. רובין לוֹ / ביטול הסחר בעבדים, חוק בינלאומי ואימפריאליזם בריטי אחרי שחוקקו את החוק האוסר על סחר בעבדים, ובייחוד מאמצע המאה התשע-עשרה, פעלו הבריטים באופן נמרץ להפסקת הסחר, לעתים תוך התעלמות מן החוק הבינלאומי והפרתו. לא רק מניעים הומניטריים הנחו את המדיניות הבריטית בעניין זה. רובין לוֹ בוחן שלוש פרשות, שבהן לא היססו הבריטים להפר ברגל גסה ובהתנשאות את הריבונות של המדינות האפריקניות. בין היתר השתמשו הבריטים בהגדרת השליטים האפריקנים כראשי שבטים, שאינם ראויים להגנה של "חוק האומות", ואת המסחר שניהלו בעבדים כפעילות פיראטית – ובדרך זו הצדיקו התערבות צבאית שתוביל בסופו של דבר לקולוניאליזם הבריטי באפריקה. יקותיאל גרשוני / פתיחות שאחריתה הסתגרות: מהגרים שחורים, אפריקנים ורעיון תחייתה של אפריקה מראשית המאה התשע-עשרה היו בארצות-הברית קבוצות שהציעו, מסיבות ומניעים שונים, להחזיר את העבדים ואת השחורים החופשיים לאפריקה. יקותיאל גרשוני מספר את קורותיו של מפעל ההתיישבות של שחורים אמריקנים באפריקה על ממדיו המעשיים והרעיוניים. הוא סוקר את ההצלחות והכישלונות ואת התהליך שבו הוקמה ישות פוליטית עצמאית בשליטת המהגרים, היא ליבריה. האידאלים שבשמם הוקמה ליבריה היו לקוחים מן האתוס של הלבנים: הפצת הדת הנוצרית והתרבות המערבית בקרב האפריקנים ה"פרימיטיבים". אולם במרוצת הזמן, כתוצאה מנסיבות משתנות, התהפכו האידאלים על-פיהם והתרבות המערבית שימשה הצדקה להסתגרות ולהתבדלות של המהגרים, האמריקו-ליברים, כמיעוט שליט. אלה קרן / מעבדות לחירות? הדרך מביטול הסחר בעבדים לשחרור העבדים באפריקה אף שחלפו כמאתיים שנה מאז ההכרזה על ביטולו החוקי של הסחר בעבדים, וכמאה ועשרים שנה מאז תחילת ביטולה של העבדות בחוק, בגאנה עדיין ניכרים סימנים לקיומה של עבדות – בשרידים היסטוריים ובגילויים חדשים לגבי המציאות בהווה. בין שלל הסיבות לכך, מתמקדת אלה קרן בקווי ההמשכיות במדיניותן של חוף הזהב הקולוניאלית ושל גאנה העצמאית. הן השלטון הבריטי והן השלטון העצמאי בגאנה אימצו – מנימוקים שונים ובדרכים מגוונות – מדיניות אשר אפשרה את שימורה של מורשת העבדות. מיכל סובל / ציוריו של ביל טריילור: החוקים נגד הסחר בעבדים ותרבות השחורים באמריקה בארצות-הברית במאה התשע-עשרה, נכפתה על חלק מאוכלוסיית העבדים השחורים הגירה נוספת אל אזורי המטעים, בין היתר בגלל הפסקת הסחר בעבדים מאפריקה. בעקבות עקירה זו התחוללה תמורה עמוקה באורח חייהם ובתרבותם של השחורים. מיכל סובל מביאה דוגמאות של שני מוקדי תרבות אפריקניים בדרומה של ארצות-הברית – בניו אורלינס התוססת והמעורבת ובג'ורג'יה הנחשלת – ומסבירה כיצד התרבויות שנוצרו בהן היו רקע לעולם הדימויים של הצייר ביל טריילור (Traylor), שביטא את הזעם והשאיפות הכמוסות לנקם של אוכלוסייה זו בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים. יקטרינה סוקיריאנסקאיה / אידאולוגיה ומלחמה: הלאומיות הפוליטית בצ'צ'ניה האם הסתיימה באחרונה (אביב 2009) המלחמה בצ'צ'ניה, שראשיתה בשנת 1991? יקטרינה סוקיריאנסקאיה, אנתרופולוגית רוסייה שעבדה באוניברסיטה בגרוזני, בירת צ'צ'ניה, פרסמה לפני כשנה מאמר, ובו ניתוח מעמיק של הזרמים האידאולוגיים, המניעים הפוליטיים והחברתיים והזיכרונות ההיסטוריים המורכבים שהדריכו את הפלגים הצ'צ'ניים השונים, הן הבדלנים והן המבקשים להוסיף להשתייך לפדרציה הרוסית. הלאומיות בקווקז, כך מסתבר, לובשת צורות אחרות לגמרי מן הלאומיות החילונית במדינות המערב. רגשי איבה אנטי-רוסיים בצד הערכה לברכה שהביא עמו המשטר הסובייטי, מסורות של נקמת דם וכן התגברות של אסלאם פונדמנטליסטי – כל אלה יוצרים שם בשני העשורים האחרונים תמהיל מיוחד במינו, שאיננו קל לפענוח ואף אינו מנבא טובות לעתיד לבוא. אלכסנדר גראב / הצבא האיטלקי של נפוליאון: גיוס ועריקה בשנים 1814-1800 היה חצי-האי האיטלקי נתון תחת שלטונו של נפוליאון בונפרטה. בשנת 1802 הקים נפוליאון בצפון איטליה רפובליקה והוא היה נשיאה, ובשנת 1805 הוא הפך אותה לממלכה והכתיר עצמו למלכהּ. באיטליה הנפוליאונית, כמו במדינות אחרות שסופחו לאימפריה הצרפתית, הנהיגו השלטונות גיוס עממי לצבא מדי שנה. אלכסנדר גראב בוחן את מידת ההתנגדות שעוררה מדיניות זו בקרב האיטלקים ואת השיטות השונות שנקטו כדי להשתמט מן השירות הצבאי, וכן את המאמצים הרבים שהשקיעו השלטונות כדי לאכוף את הגיוס ולהרחיב את שורות הצבא. מדיניות הגיוס, הוא טוען, חיזקה את השלטון המרכזי של המדינה מחד גיסא, אך הייתה הסיבה העיקרית לאיבה כלפי השלטון וערערה את יציבותו מאידך גיסא. ביקורת ספרים אסף לחובסקי על ספרה של אורית רוזין, חובת האהבה הקשה: יחיד וקולקטיב בישראל בשנות החמישים אורי רוטלוי על ולטר בנימין וגרשם שלום, חליפת מכתבים, 1940-1933 ניצן ליבוביץ' על ספרו של סטיבן א' אשהיים, מורשת ניטשה בגרמניה, 1990-1890 אייזיק לובלסקי על ספרם של ג'פרי ב' ראסל וברוקס אלכסנדר, היסטוריה של הכישוף: קוסמים, מכשפות ופגאנים עמליה רן על הספר בעריכת ג'פרי לסר ורענן ריין, Rethinking Jewish-Latin Americans...

גדעון עפרת / התחלה ראשונה: "תורה ומלאכה": עֹמר ברטוב / למחוק ולשכוח: שרידים אחרונים של גליציה היהודית באוקראינה בת-זמננו במסע ברחבי גליציה, כיום מחוז באוקראינה (שקיבלה עצמאות בשנת 1991), חושף עֹמר ברטוב את האופן שבו נמחקה ההיסטוריה היהודית מן האתרים ומן הזיכרון הקולקטיבי של האוכלוסייה. באזור זה, שבו הייתה אוכלוסייה יהודית גדולה מאוד לפני מלחמת העולם השנייה, ובה נולדו וגדלו יוצרים יהודים חשובים כש"י עגנון, מאוריצי גוטליב וברונו שולץ, קשה למצוא היום שריד וזכר לעבר היהודי או להשמדת היהודים על-ידי הנאצים ומשתפי פעולה מקומיים. לאוּמנות אוקראינית היא המניע העיקרי למחיקת העבר הרב-אתני בערים ובעיירות בגליציה, לגילויי אנטישמיות, להדגשת המאבק האוקראיני נגד הסובייטים ולהסתרת מעשי הטבח ביהודים. עֹמר ברטוב / למחוק ולשכוח: שרידים אחרונים של גליציה היהודית באוקראינה בת-זמננו במסע ברחבי גליציה, כיום מחוז באוקראינה (שקיבלה עצמאות בשנת 1991), חושף עֹמר ברטוב את האופן שבו נמחקה ההיסטוריה היהודית מן האתרים ומן הזיכרון הקולקטיבי של האוכלוסייה. באזור זה, שבו הייתה אוכלוסייה יהודית גדולה מאוד לפני מלחמת העולם השנייה, ובה נולדו וגדלו יוצרים יהודים חשובים כש"י עגנון, מאוריצי גוטליב וברונו שולץ, קשה למצוא היום שריד וזכר לעבר היהודי או להשמדת היהודים על-ידי הנאצים ומשתפי פעולה מקומיים. לאוּמנות אוקראינית היא המניע העיקרי למחיקת העבר הרב-אתני בערים ובעיירות בגליציה, לגילויי אנטישמיות, להדגשת המאבק האוקראיני נגד הסובייטים ולהסתרת מעשי הטבח ביהודים. ניצן ליבוביץ' / הקדמה: בין דת לפוליטיקה המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 103 של זמנים יוסף שורץ / הפוליטיזציה של המיסטיקה: מייסטר אקהרט בהגות הגרמנית החדשה מייסטר אקהרט (Eckhart von Hochheim, 1260 בקירוב–1327/8), נזיר דומיניקני, מטיף גרמני ופרופסור לתאולוגיה בפריס, נחשב לאחד מגדולי המיסטיקנים הנוצרים. יוסף שורץ מראה, כי באופן מפתיע ועל אף החילון והמודרניות, שימשה הגותו מקור השראה להוגי-דעות גרמנים, יהודים ולא-יהודים, במאה התשע-עשרה ובמאה העשרים, שנעזרו בתורתו כדי לאשש אידאולוגיות מקצוות שונים של הקשת הפוליטית. באמצעותם של כמה אנשי רוח, כמו מרטין בובר וגרשום שלום, עשתה השפעתו של אקהרט את דרכה גם אל עולמה של הציונות. יובל ג'ובני / התאולוגיה הפוליטית של מדינת העברים הקדומה על-פי שפינוזה תפקידה המקורי והאמיתי של הדת, סבר שפינוזה, הוא להבטיח את יציבותה של החברה. יובל ג'ובני מבחין בסתירה בין שני מודלים של דת מתוקנת שהציע שפינוזה בחיבורו מאמר תאולוגי-מדיני. באמצעות ניתוח של התאולוגיה הפוליטית של מדינת העברים הקדומה על-פי שפינוזה, הוא מבקש להוכיח, שסתירה זו אינה הורסת, אלא דווקא בונה את הדת המתוקנת, כיוון שהיא מבטיחה את יציבותה של החברה. לטענתו, היו לשפינוזה שיקולים רטוריים שהובילו אותו להסתיר את הסתירה המארגנת של התאולוגיה הפוליטית שלו במאמר. כמו כן, הוא דן באופן שבו רתמו במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה את חיבורו של שפינוזה, באירופה בכלל ובגרמניה בפרט, לעיצוב פילוסופי מחודש של העוינות הנוצרית הישנה כלפי היהדות. גלילי שחר / המכונה התאולוגית במחצית הראשונה של המאה העשרים, כתגובה למלחמת העולם הראשונה ולעליית הפשיזם באירופה, הופיע במחשבה הפוליטית ובתודעה ההיסטורית מודל טכני: מדובר ב"מכונה התאולוגית" כפרדיגמה פוליטית של "מצב החירום". המכונה היא אמצעי של שררה או "אלימות אלוהית", שמתגלה בעת משבר והשעיית שלטון החוק. כך יורשת המכונה התאולוגית את מה שהיה מנת חלקו של "האל מן המכונה" בתאטרון הטרגי – התגלות של עקרון הריבונות השמימית במצב חירום. גלילי שחר דן בשלושה מופעים של המכונה במצבי משבר: בסיפור "במושבת העונשין" של פרנץ קפקא (1914), במסה "מעבר לעקרון העונג" מאת זיגמונד פרויד (1920) ובפרגמנט תזות על מושג ההיסטוריה (1940) של ולטר בנימין. בכל הפרשנויות מתגלה המכונה כאמצעי של השהיה, קטיעה ופריעה בסדר הזמן. במרחב זה של "מצב החירום הממשי", שמסומן כאופק אוטופי בעידן של מלחמות העולם, נפתחה פרספקטיבה ביקורתית על תהליך החילון, המודרניזציה, שיח האלימות וגורל היהודים. אווה הורן / "מצב החירום שבו אנו חיים": התאולוגיה הפוליטית של קרל שמיט, ולטר בנימין וברטולט ברכט אווה הורן מתחקה במאמר זה אחר תולדות ההגדרה של המושג "מצב החירום" בגרמניה. היא מראה, כי המושג עוגן בתחילת שנות העשרים ב"תאולוגיה הפוליטית" של קרל שמיט – הוגה-הדעות, שיזוהה מאוחר יותר כ"משפטן הכתר של הרייך השלישי". אבל לאחר מכן עבר אותו מושג דווקא אל השמאל, אל הביקורת המהפכנית של ולטר בנימין ואל התאטרון הסוציאליסטי של ברטולט ברכט. כיום משמש המושג "מצב החירום" שורה של מבקרים אשר מזוהים עם האסכולה ה"ביו-פוליטית". ג'ון גריי / מיסה שחורה ג'ון גריי, פרופסור למדע המדינה ב-London School of Economics, מתח ביקורת בספריו ובמאמריו על תנועות ותורות המביעות אופטימיות לגבי עתידו של המין האנושי. כפי שניכר גם פרק להלן, הלקוּח מספר שפרסם בשנת 2007, הביקורת הפולמוסית של גריי קושרת את האוטופיה הפוליטית הנאורה לאמונה עיוורת בדת. מבחינתו, אין הבדל עקרוני בין שתי צורות אלה – הפוליטית והתאולוגית – של שיפוט ערכי ודוגמטיות מחשבתית. גריי מנתח את הקשר שהוביל מן התאולוגיה הפוליטית הגרמנית אל גרסתה היהודית-הגרמנית, זו ש"היגרה" יחד עם לאו שטראוס לשיקגו. התחקות אחר "אסכולת שטראוס" מובילה את גריי ממקורות הטוטליטריות הגרמנית אל "ייצוא הדמוקרטיה בכוח", שבו דוגל המחנה הנאו-קונסרבטיבי בארצות-הברית – אלה גם אלה, לטענתו, ביססו את עמדותיהם הפוליטיות על אמונה ב"קץ ההיסטוריה". המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 103 של זמנים ביקורת ספרים עופר נורדהיימר נור על ספרו של יוג'ין שפרד, Leo Strauss and the politics of Exile: The Making of a Political Philosopher ישראל ברטל על ספרו של חיים גורן, 'קתולים אמתיים וגרמנים טובים', הגרמנים הקתולים וארץ ישראל, 1910-1838 חדוה בן-ישראל על ספרה של שולמית אליאש, The Harp and the Shield of David: Ireland, Zionism and the State of Israel יעקב דויטש על ספרו של דוד רודרמן, Connecting the Covenants: Judaism and the Search for Christian Identity in Eighteenth-Century England...

גיא ביינר / הקדמה: יחסים מסוכנים – טרור והמדינה המודרנית יובל נח הררי / טרור מהו? מימי-הביניים ועד למאה העשרים ואחת רונן שטיינברג / תפישת הטרור בצרפת המהפכנית: מחברה חדשה לטראומה תרבותית רפאל ואגו / הטרור המקדוני והפסיפס הבלקני גיא ביינר / 'מתינו הפִנְיָאנִים': טרור אירי רפובליקני במאה התשע-עשרה תעודה: ראשיתה של מִשנָה טרוריסטית (קטעים מחיבוריהם של קרל היינצן ויוהן מוסט) טל טובי / אידאולוגיה בראשית המלחמה הקרה: תוכניות לחינוך מחדש במלחמות קוריאה ווייטנאם רחל גוטסמן / המוזה של ההיסטוריה: הרודוטוס והמיתוס של אִיו אלון קונפינו / דימויי ההיסטוריון ביקורת ספרים רענן ריין על ספרו של חיים אבני, טמאים: סחר בנשים בארגנטינה ובישראל ...