פלאן אובריאן הוא שמו הבדוי של הסופר האירי בריאן אונולן, שיש רואים בו אחד משלושת גדולי הספרות האירית, לצדם של ג'יימס ג'ויס וסמיואל בקט.
אובריאן נולד ב-1911 בסטרביין שבמחוז טיירון שבאירלנד. הוא למד ביוניברסיטי קולג' בדבלין, ונודע שם עד מהרה כנואם מזהיר ומשעשע ביותר בוויכוחים הפומביים של הסטודנטים. ב-1935 היה לעובד שירות המדינה, עד שפרש ב-1953 מחמת בריאות רופפת. בשם הבדוי מיילס נה גופלין היה עשרים ושש שנים (משנת 1940) בעל טור שבועי בעיתון "אייריש טיימס", טור סטירי שנון ויָרוּא, אהוב ומהולל באירלנד כולה. קבצים נבחרים מעבודתו העיתונאית יצאו לאור בכמה כרכים.
בשנת 1939 יצא לאור הרומן הראשון שלו, בסְוִים-טוּ-בֶּרְדְס - At Swim-Two-Birds, ועם פרסומו זכה לשבחים מופלגים, גם מפי בקט ומפי ג'ויס, שהיה אז כמעט עיוור וקרא את הרומן בעזרת זכוכית מגדלת, אבל לעיקר תהילתו זכה הספר רק עם הוצאתו מחדש בשנת 1960. זהו ניסוי ספרותי חדשני מזהיר, עשיר ומבדר ביותר, שניכר בו חובו לג'ויס אבל גם עצמאותו ומקוריותיו שלו, כמין סיור חקרני בתרבות האירית ובטבעה של הסיפורת, שמלשב פלוקלור ואגדות גיבורים והומור ושירה. בשל הספר הזה, הנחשב ליצירת המופת העיקרית שלו, יש רואים בו את יורשו של ג'ויס.
את הרומן השני שלו, השוטר השלישי, דחו בתי ההוצאה, ואובאירן המאוכזב הודיע לכל שהוא איבד את כתב היד. עברו עשרים שנה עד שכתב עוד רומן בשפה האנגלית, ובינתיים, בשנת 1941, יצא לאור ספרו השלישי חכמת המסכן, הפעם בשפה הגיילית, השפה העתיקה של אירלנד, המדוברת בכמה מחוזות, שאובריאן היה ידען ולמדן מובהק בה.
בשנות ה-60 חזר אובריאן לכתיבת רומנים, וכתב, שוב באנגלית, את החיים הקשים (1961), ואת ארכיון דולקי (1964), שעובד גם למחזה כשהקדושים נכנסים בסך על אופניים (הוג ב-1965). הוא מת בדבלין בשנת 1966 ולאחר מותו יצא לאור גם ספרו השוטר השלישי (1967).

פלאן אובריאן הוא שמו הבדוי של הסופר האירי בריאן אונולן, שיש רואים בו אחד משלושת גדולי הספרות האירית, לצדם של ג'יימס ג'ויס וסמיואל בקט.
אובריאן נולד ב-1911 בסטרביין שבמחוז טיירון שבאירלנד. הוא למד ביוניברסיטי קולג' בדבלין, ונודע שם עד מהרה כנואם מזהיר ומשעשע ביותר בוויכוחים הפומביים של הסטודנטים. ב-1935 היה לעובד שירות המדינה, עד שפרש ב-1953 מחמת בריאות רופפת. בשם הבדוי מיילס נה גופלין היה עשרים ושש שנים (משנת 1940) בעל טור שבועי בעיתון "אייריש טיימס", טור סטירי שנון ויָרוּא, אהוב ומהולל באירלנד כולה. קבצים נבחרים מעבודתו העיתונאית יצאו לאור בכמה כרכים.
בשנת 1939 יצא לאור הרומן הראשון שלו, בסְוִים-טוּ-בֶּרְדְס - At Swim-Two-Birds, ועם פרסומו זכה לשבחים מופלגים, גם מפי בקט ומפי ג'ויס, שהיה אז כמעט עיוור וקרא את הרומן בעזרת זכוכית מגדלת, אבל לעיקר תהילתו זכה הספר רק עם הוצאתו מחדש בשנת 1960. זהו ניסוי ספרותי חדשני מזהיר, עשיר ומבדר ביותר, שניכר בו חובו לג'ויס אבל גם עצמאותו ומקוריותיו שלו, כמין סיור חקרני בתרבות האירית ובטבעה של הסיפורת, שמלשב פלוקלור ואגדות גיבורים והומור ושירה. בשל הספר הזה, הנחשב ליצירת המופת העיקרית שלו, יש רואים בו את יורשו של ג'ויס.
את הרומן השני שלו, השוטר השלישי, דחו בתי ההוצאה, ואובאירן המאוכזב הודיע לכל שהוא איבד את כתב היד. עברו עשרים שנה עד שכתב עוד רומן בשפה האנגלית, ובינתיים, בשנת 1941, יצא לאור ספרו השלישי חכמת המסכן, הפעם בשפה הגיילית, השפה העתיקה של אירלנד, המדוברת בכמה מחוזות, שאובריאן היה ידען ולמדן מובהק בה.
בשנות ה-60 חזר אובריאן לכתיבת רומנים, וכתב, שוב באנגלית, את החיים הקשים (1961), ואת ארכיון דולקי (1964), שעובד גם למחזה כשהקדושים נכנסים בסך על אופניים (הוג ב-1965). הוא מת בדבלין בשנת 1966 ולאחר מותו יצא לאור גם ספרו השוטר השלישי (1967).