“האדמה בולעת כל דבר האדמה בולעת כל דבר באשר הוא. שנה וחצי עתה מאז נפטרת. מצבת השיש שלך ניצבת כספר. הסופות לא קראו אותה ואף לא העלים. הברקים הכחולים זינקו מתוכה. הסנוניות הנבערות נחות על חודה. אני שכחתי אותה שוב ושוב. רק החיים מבארים את החיים. קראתי זאת בנייר עלים. היכן את הלילה היכן את הלילה כשהגשם יורד? האם ללא-קץ את קוראת בחדרך כילד קורא בלשונות-אש וצל? זכרי את המשחק ההוא ששיח”

“האדמה בולעת כל דבר האדמה בולעת כל דבר באשר הוא. שנה וחצי עתה מאז נפטרת. מצבת השיש שלך ניצבת כספר. הסופות לא קראו אותה ואף לא העלים. הברקים הכחולים זינקו מתוכה. הסנוניות הנבערות נחות על חודה. אני שכחתי אותה שוב ושוב. רק החיים מבארים את החיים. קראתי זאת בנייר עלים. היכן את הלילה היכן את הלילה כשהגשם יורד? האם ללא-קץ את קוראת בחדרך כילד קורא בלשונות-אש וצל? זכרי את המשחק ההוא ששיח”