|
|
|
1.
|
|
בשנת 1925 עלה ארצה בחור בן עשרים ושתיים, סופר עברי צעיר, עדין הגוף והנפש, מנשה לוין שמו. את ביכורי יצירתו פרסם ארבע שנים לפני כן בירחון ``קולות`` שיצא לאור בוורשא, בעריכת אליעזר שטיינמן, ובהגיעו ארצה היו כל נכסיו - בלבבו: חינוך מסורתי בבית אבא, נפש פיוטית חסידית, ידיעת לשונות אירופה הגדולות וספרותן - וצימאון גדול ליצירה העברית חדשה ברמה, במעוף, בתעוזה, לפי דוגמאות המופת של ספרות העולם. עד מהרה היה מנשה לוין לאחד הערים והמעוררים בספרות המודרנה של שנות העשרים והשלושים. עם שטיינמן ושלונסקי וחבריהם היה ביוצרי הנוסח החדש בספרותנו, שמצא ביטויו בבמות ספרותיות כגון ``כתובים`` ו``טורים``, בחבורה כחבורת ``יחדיו``, בסיגנון עריכה, בשאיבה מאוצרות תרבות העולם ומעל לכול בעידוד ובטיפוח היצירה הנטועה בנוף החים העכשווי של ארץ ישראל והיונקת מכל רבדי המורשת התרבותית והלשונית של עמנו. סיפוריו הקצרים, שנתפרסמו כמעט בכל הבמות הספרותיות, היה בהם מתחילתם הד הסופה, חזות המערבולת, שאפיינו את חייו ואת חיי דורו. השתלבו בהם נושאים מן העבר הקרוב והרחוק עם רישומי ההווה של תל אביב הצעירה, הבוהמית, הנבנית והולכת....
|
|
5.
|
|
חולות כחולים, רומן גנוז של מנשה לוין הרואה כאן אור לראשונה, הוא קרוב לוודאי הרומן התל אביבי הראשון. מנשה לוין, מראשוני המספרים של העלייה השלישית, הגיע כחלוץ צעיר לתל אביב ב1921-, השתלב בהוויתה המיוחדת וניסה, מקץ עשר שנים (1929), לתת לה ביטוי ספרותי ברומן נעורים זה. סיפורו הוא סיפור חוויותיהם של חבורת צעירים אידיאליסטים שהלך רוחם, לבטיהם וחיבוטי נפשם מהוה מעין מקבילה עברית ל``ייסורי ורתר הצעיר``. חולות כחולים, הוא גם רומן מפתח (זיהוי משוער של הדמויות נמצא באחרית דבר לספר שכתבה פרופ` זיוה שמיר) החושף בפני הקורא טפח מהווי קבוצת הסופרים והציירים בתל אביב. עלילת הספר נשאת על גלי סערות דמיונם של אישים אלה, אהבותיהם ואכזבותיהם המטלטלות אותם במעגלי החיים של שנות העשרים המוקדמות בעיר העברית הראשונה. מנשה לוין, מחבר ``מאה לילות ביפו העתיקה``, היה סופר, מחזאי ומתרגם נודע של מיטב יצירות הספרות הקלאסית לעברית. נפטר בשנת 1981 בתל אביב....
|
|
