» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (43):
ספרים שאקרא,
העשרה - מעניין אבל צריך להשיג,
מלך,
ספרי עיון לקרוא,
פילוסופיה,
נו, רשימה,
פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה,
ספרים שקראנו (או לפחות ניסינו),
פילוסופיה,
ה.ס. 2425 2210- 5697,
תומחר ,
ראשונה,
Wishlist - עיוני,
עיון וסיפרות- במשקל כבד,
פילוסופיה,
בא לי מאד לקרוא,
ספרים שאני רוצה לקנות,
ספרים בפוקוס (טוב, במוקד),
ספרים שצריך לקרוא,
ניצן,
פילוסופיה ,
לימוד,
Read it,
On The Shelf,
משימה פילוסופית,
לירן,
ח,
ספרי עיון למכירה,
פילוסופיה,
צריך עיון...,
רוצה לקרוא,
ספרים שקוראים,
ספרי פילוסופיה למכירה תמרה,
ספרי עיון,
פילוסופיה | הגות | ארכיאולוגיה והיסטוריה למכירה,
רשימת הקריאה של ראובן פלד,
פילוסופיה,
פילוסופיה,
לקנות,
הגות, פילוסופיה,
הדרכה ועיון - למבוגרים,
עם הקדשה ו/או אקס ליבריס ו/או אוטוגרף,
ספרים ארכאיים - נושנים ונדירים,
עוד ...
|
|
2.
|
|
ספרו של פרופ' שמואל הוגו ברמן הוא הספר היחיד בעברית הפורס את משנתו של קאנט בכל היקפה ובכל מגוון היסודות שעיצבו אותה. הספר מעלה את עיקרי הרעיונות כפי שהוצגו על ידי קאנט בספריו הגדולים בזיקה לתחומי עיסוקו השיטתיים. ניתוח משנתו של קאנט נזקק גם לבירור התפתחות הרעיונות בפילוסופיה שלאחר קאנט, מתוך תשומת דעת מיוחדת לתולדות הפילוסופיה של המדע ולתולדות הרוח.לספר, שיצא לאור במהדורה מחודשת יובל שנים בקירוב לאחר הופעתו הראשונה, צורף נספח מפרי עטו של פרופ' ברגמן עצמו ובו הידרשות מיוחדת למשנתו של קאנט מתוך הסתייגות ממנה במה שנוגע למעמדו של הסובייקט - מה שמשמש הגרעין העיקרי של המשנה. לשונו של הספר ומונחיו עודכנו בהתחשב בכך שמאז צאת המהדורה הראשונה מצויים ספרי קאנט בתרגום עברי. הקורא יפיק תועלת מן הביבליוגרפיה המובאת בסיומו של הספר, שעודכנה במיוחד עבור המהדורה החדשה....
|
|
5.
|
|
חיבור זה, ראשיתו של מפעל שעלה במחשבה מזמן, מקיף את תולדות הפילוסופיה החדשה מניקולאוס קוזאנוס עד תקופת ההשכלה באירופה ועד בכלל, והוא מצוין בכל המעלות הטובות המייחדות את פועלו ההגותי, הספרותי וההוראתי של מחברו פרופ' ש. ה. ברגמן: בהירות ההרצאה, אובייקטיביות הגישה, מתינות הדיון, ועל הכול – מיצוי הנושא לא לבד לפי מהותו אלא גם לפי משמעותו לקורא בן-ימינו.
חקר תולדות הפילוסופיה הוא, לשיטתו של פרופ' ברגמן, לא חקר ספרים בפילוסופיה אלא חקר מחשבה חיה, שאף-על-פי שנתלבשה לבושים שונים לפי אופנות הדורות, הרי חיותה הפנימית צריכה לדבר – וחובה לדובב אותה – ללבות בני כל הדורות.
המטייל בשבילי המחשבה הפילוסופית, כפי שמציע אותה המחבר, הוא אפוא כמטייל בגן פורח צמחים ופרחים ופירות חיים וניחוחים כבשעת נתינתם הראשונה.
פרופ' ברגמן הקדים לספר מבוא מקיף, בו הוא מציע את שיטתו בעניין תולדות הפילוסופיה בכלל וצידוקו ומטרתו בפרט. פרקי הספר דנים בנושאים אלה: ניקולאוס קוזאנוס; ראשית תקופת התחייה; יהודה אברבנאל; תקופת התחייה המאוחרת; פראנסיס בייקון; יעקב במה; תומאס הובז; רינה דיקארט; גורלה של הפילוסופיה הקרטזיאנית במאה הי"ז; בליז פאסקאל; בעלי תורת-ההזדמנות; ברוך שפינוזה; ג'ון לוק; ג'ורג' ברקלי; דויד יום; ג. ו. לייבניץ; תקופת ההשכלה האירופית; המאבק מסביב לשפינוזה וההשכלה האירופית.
לספר צורפו תמונות של הוגים, שמשנתם נדונה בו....
|
|
8.
|
|
כרך שני זה מוקדש בעיקרו וברובו לפילוסופיה של עמנואל קאנט, המסיימת תקופה ופותחת תקופה במחשבת המערב.
קדמו לדיון בשיטתו של קאנט עיונים מקיפים ומאירים במשנותיהם של נציגי תקופת ההשכלה האירופית, ז'אן-ז'אק רוסו, ג. א. לסינג, וי. ג. הרדר, ואגב כך נדונה מחדש משנתו של משה מנדלסזון לאור ויכוחו עם לסינג והביקורת שמתח עליה י. ג. האמאן;
וכמו-כן מוארות נקודות-מגע שבין משנתו של הרדר לבין משנתו של א.ד. גורדון.
בכל הדיונים האלה הובלטו במיוחד יסודות המחשבה המוליכים אל המפנה הגדול בפילוסופיה החדשה, אל הפילוסופיה הביקורתית של עמנואל קאנט.
שיטתו של קאנט עצמה מוצעת כאן בפירוש רב, מהתחלותיה בתקופה הטרום-ביקורתית עד גמר גיבושה בשלוש ה'ביקורות' – ביקורת התבונה הטהורה, ביקורת התבונה המעשית וביקורת כוח-השיפוט.
הצגת הדברים מתגברת בדרך מופלאה על הקשיים המרובים במחשבתו והרצאתו של קאנט. והיא מגישה לקורא משנה ברורה וסדורה, שכל חלקיה משלימים זה את זה ומוסברים זה מזה.
בשלבי הדיון המקיף נדונים עוד בעיית עזבונו הספרותי של קאנט, יחסו להרדר ויחסו של גיתה אליו.
לספר נלוו תמונות של הוגים, שמשנתם נדונה בו, ומפתחות מפורטים של שמות ועניינים....
|
|
13.
|
|
ספר המוגש בזה לקורא הוא שני בכרכי תולדות הפילוסופיה החדשה של פרופ' ש. ה. ברגמן זכרונו לברכה, היוצאים לאור אחר פטירתו. בכרך זה מגיע המחבר כמעט עד אמצע המאה הזאת.
בספר נדונות השיטות וההשקפות הפילוסופיות של ק. ל. ריינהולד, שלמה מימון, י. פ. הרבארט, ב. בולצאנו, א. שופנהאור, א. פון-הארטמאן, פ. ברנטאנו, הרמן כהן וא. הוסרל.
לדעת פרופ' נ. רוטנשטרייך, שהקדים מבוא לספר, 'יש כאן ניסיון להעמיד דמויות של שיטות של פילוסופים ולראות שיטות אלו על רקע הבעיות שנשארו פתוחות בפילוסופיה של קאנט, או בעיות שעלו מתוך חידוש הניתוח לגבי סוגיות בפילוסופיה זו. יש בספר גם ניתוח של שיטות שמעיקרו של דבר ראו את עצמן מנוגדות לכיוון ההגות של קאנט, ביניהן זו של בולצאנו ושל ברנטאנו, 'שזיקתו אליהן היתה קרקע גידולו, וחיבוריו הראשונים הוקדשו לשיטות אלה או לבעיות שעמדו במרכז עניינן'.
מתוך הרצאת הדברים מבצבצת, במפורש או בין השיטין, הבעייתיות שהעסיקה את ברגמן עצמו כהוגה וכהוגה-מאמין על-פי המינוח שלו עצמו.
בספר באות לידי גילוי הסגולות המייחדות את פרופ' ברגמן כפרשן היסטורי: למדנותו רבת-הפנים בשיטות הפילוסופיות ותולדותיהן וקשרי קשריהן למה שקדם להן ולמה שבא אחריהן, ויכולת החדירה לתוך שביליה ומכמניה של כל שיטה....
|
|
16.
|
|
"הספר הזה נוצר מתוך הרצאות על תורת ההכרה שהרציתי בשנות תרפ"ט-תרצ"ט שש פעמים באוניברסיטה העברית. במשך השנים האלה תקנתי וחזרתי ותקנתי את ההרצאות האלה, הן בנוגע לסדר מסירת הדברים והן בנוגע לנקודות לא מעטות שבהן שיניתי את דעתי או למדתי לדעת מפי אחרים בעיות חדשות ותשובות חדשות, אף-על-פי שהכינותי את הספר הזה במשך שתים עשרה שנה, איני יכול למסרו לידי הקוראים בלי דברי התנצלות אחדים. הספר נקרא "מבוא" ואופי ספרי מבוא כאלה מחייב את המחבר, במדעים אחרים, למסור לקורא המתלמד מסקנות בטוחות של המדע. לצערנו אין דבר זה אפשרי בתחום תורת ההכרה. אין מסקנות בטוחות שנעשו קנין לכל החוקרים. ספר מבוא יכול למלא את תפקידו בתחום זה רק ע"י כך שימסור את דעות בעלי הזרמים השונים ואת דעתו של המחבר בצדן. ספרי מבוא בפילוסופיה אינם באים למסור נכסי צאן ברזל של המדע, אלא ללמד גישה מסוימת אל בעיות המדע. ומבחינה זו הר מוטב שהמתלמד ישמע על דעות שונות וירגיש, שהעיקר כאן תהליך המחשבה הפילוסופית ולא מסקנתה. שכר השאלה בשאלה ולא בתשובה.
בבעיות אחדות ניסיתי ללכת בדרכים חדשות. הנני מזכיר את ההבחנה בין הסובייקטיביות של הברירות והבין-סובייקטיביות של המדע (ע' 34), את מזיגת מבחן הברירות וההסכם בשאלת האמת (ע' 114), את הנחת האידאליזם המתודי והאפשרות של השערות מתנגדות הנובעת מתוכן (ע' 229) וכו'. הכיוון של כל ההצעות האלה לפתרון שאלות שונות הוא, כמו שנתברר לי בדיעבד, כיוון אחד: המדע הוא תהליך, התהוות תמידית. העולם של המדע אינו קיים ועומד אלא הוא חידוש ויצירה בלתי פוסקים. שואף הוא אל העולם האובייקטיבי, הנח, אך אינו משיגו. המדע אינו סטאטי ונח גם בבחינת קבוצת משפטים קימת, כמו שרצו לפרשו אחדים, הוא אינו ספר גמור וכתוב אלא ספר נכתב והולך, נוצר והולך, ומקום יצירתו – בנפש החוקרים. מכאן אותה דו-פרצופיות בין אופי סובייקטיבי ואופי אובייקטיבי, שהזנחתה גורמת לבעיות מדומות (ע' 280). ואולם אם המדע הוא בבחינת "הכול זורם", הר נשאלת שאלת הממשות ביתר שאת. ניסיתי בפרק י"ב לתת את תשובתי לשאלה הזאת. " (מתוך דברי הפתיחה של המחבר)...
|
|
21.
|
|
רבעון פילוסופי עיון
נספח לכרך כ"ו
מרכז ש.ה. ברגמן לעיון פילוסופי
האוניברסיטה העברית
ירושלים ...
|
|
