ברומן פלא לילה משרטטת אסתר אטינגר ברגישות רבה את סיפור התבגרותה של עטרה, נערה דתית בתל אביב של שנות החמישים.עלילת הרומן המרתק הזה מתרחשת במרחב התוסס שבין בית הספר החרדי שבו היא לומדת לבין רחובות העיר ושכונותיה.הספר, על שלל דמויותיו, מתבונן בעין בוחנת וברעננות בעיר תל אביב ובתושביה, עולים וותיקים וחדשים, שרובם משתייכים למגזר האשכנזי - דתי התל - אביבי הנידח, שזוכה כאן לראשונה לייצוג בספרות העברית.במהלך שנה גורלית בחייה נאבקת עטרה לפלס לה בתוך השפעות זרות וכיוונים סותרים.היא מתוודעת לאנשים, לאהבה ולייסורי האהבה, תוך חיפוש זהותה הנשית והדתית גם בספרים אסורים, אמנות ומוסיקה.הרומן מתחקה אחר חינוך הבנות הדתיות ואחר דמותה המיתולוגית והמהפכנית של שרה שנירר, מייסדת תנועת "בית יעקב".הרומן מעניק מקום וקול לאנשים ונשים פגועים, שרידי השואה, שמנסים לבנות את חייהם במדינה החדשה, חלקם תוך התנגדות עזה לציונות ותוך הליכה נגד הזרם....

בקובץ השירים החמישי של אסתר אטינגר, לילה ויום, יש הווה מפוכח ומעשי, הווה של נשים המתגייס לעשייה, להכנת חצילים או קילוף רימון. הווה המתפנה לזולת או מצווה על עצמו את ההתפנות אל העצמי. אולם נדמה שהזמן, העולה מתוך אותם רגעים חגיגיים של נפש מתרוננת, רגעים יומיומיים של מטבח או רחצה, או דווקא חשוכים של לילה, הוא זמן הווה שמקופל בו עתיד ועבר, של צוואה או תפילה. בכל זה יש בו-זמניות, מין מלאות חיונית, גם אם אינה נעדרת אירוניה או כאב. בקולה השירי של אטינגר מהדהדת איזו תפילה שאינה חוששת מן ההומור, שמדייקת את הדיבור בשפה ומחייה מחדש קולות פיוטיים או אחרים. זוהי תפילה שאינה מתעלמת מן העצמי שמתאווה אחרת, שבוראת את הנמען בתשוקה ובעוצמה שרק הפיכחון יכול להכילן. שירה זו שאין בה הכרזה על הנשיות, ויש בה ויתור על הצטעצעות הגוף, הנשמה או השפה, היא קול ייחודי בשירה העברית, קול שהוותיקות שלו היא הרעננות עצמה, קול של כתיבה מתוך הנשיות במלוא יושרה ואפשרויות חייה. זוהי תפילה שאינה מסתכלת לצדדים אל עזרת הנשים הדתית או השירית, שמעמידה מתוכה את עמדתה בעולם בלא להידרש לדיבור של התרסה, אלא כמעשים של יומיום המתעלים אל הנשגב. ד"ר יעל שנקר ספרי השירה של אסתר אטינגר: ירוק אפשרי (ניומן-צ'ריקובר 1980) : לפני המוסיקה (הקיבוץ המאוחד ספרי סימן קריאה 1986) : השאלת האמן (כתר 1992) : חיי בורגניים להפליא (עם עובד 1998). פרוזה : הרומן פלא לילה, (הקיבוץ המאוחד 2005), מונוגרפיה על המשוררת זלדה: זלדה: שושנה שחורה (מפה 2007). פרסים: פרס ניומן לספר ביכורים על ירוק אפשרי 1980, פרס יהודה עמיחי לשירה 2005 על חיי בורגניים להפליא, פרס הנשיא (2006) ליצירת פרוזה על פלא לילה. פעמיים זכתה בפרס ראש הממשלה ופעמיים בפרס ירושלים לכתב יד בעילום שם על השאלת האמן ועל לילה ויום....

בטבריה, בחורף 2006, במלון קטן על שפת הכינרת מתכנסת משפחה שהגיעה מכל קצות הארץ לסעודת שבע ברכות. את הסעודה יוזם הדוד יודא. במהלך “המשתה” נחשפים סודות משפחתיים ומחלוקות, ובראשם סיפור אהבה בלתי אפשרית, עזה וחורצת גורלות. בה בעת מתקיים בעיר “מרתון טבריה”, תחרות הריצה הבינלאומית, מה הקשר בין המרוץ המטלטל את העיר המנומנמת ובין מרוץ החיים הקדחתני של הדמויות? איזה חותם או גורל יגוני עוטף אותן ומהו האירוע הנוסף והמפתיע בעל האופי הפוליטי המטלטל אותן? טבריה הישנה־חדשה, מופיעה כעיר קדושה הבנויה על שכבות היסטוריות, מיתוסים וסיפורים מרתקים, דמויות ומצבים, אשר פורצים באופן פנטסטי אל תוך הנובלה, ומוצאים את דרכם אל החגיגה המשפחתית. הספר מציג דמויות בלתי נשכחות, שכולן בדרכן מבקשות גאולה. “שוב דימה מתוך ההזיה לשמוע את ניגון הרוח, את רחש הגלים המתנפצים אל החוף בקול קינה דק ומתמשך, באיוושה המתמדת של הזיכרונות, המעשים, הקולות שהיו כאן, שקמים כעת לתחייה. אלפיים שנה נישאים על פני משק כנפיים בלתי נשמע ומרחפים אליו. ספינה עתיקת יומין חותרת במים, לצליל משוטים נחבטים והיא עוגנת בחוף עם מטענה הכבד, אבני יקר, משי ותבלינים, יין ושמן ושירים מארצות קדם. אך הכוכבים עוד רחוקים, שם למעלה, מי ישיגם? אלה העולמות האינסופיים? אבל ילדים על שפת הים…” אסתר אטינגר, משוררת וסופרת, מבחר מקיף משיריה, “הכל יקר” הופיע ב־2018 במוסד ביאליק. ב־2005 הופיע הרומן “פלא לילה” (הקיבוץ המאוחד), ב־2007 הופיעה המונוגרפיה “זלדה: שושנה שחורה” על המשוררת זלדה (הוצאת מפה). זכתה בפרסים, ביניהם פרס עמיחי לשירה עברית ופרס נשיא המדינה לפרוזה על “פלא לילה”, פעמיים בפרס ראש הממשלה ועוד....

המשוררת והסופרת אסתר אטינגר, בספרה החדש סיפור אשכנזי הופכת בלשית משפחתית מרתקת. במין אובססיית תיעוד וכתיבה אישית היא בונה סיפור מתח סביב משפחתה עד שהרגיל והשגרתי, בשל סגנונה הנדיר והציורי, ובשל רוח התקופה הסעורה דאז, הופך לייחודי ואף חריג, ואינך יכול להפסיק לקרוא מתוך סקרנות לדעת כיצד היא מתחקה, אחר מה שהסופר הנפלא א.א. קבּק קרא תולדות משפחה אחת, כשבמרכז עומדות הנשים. זהו ממוּאר פמיניני־פמיניסטי, טבעי מאוד המחולק באורח דיכוטומי: בחלקו הראשון עוקב הספר אחרי שלוש נערות בנות המשפחה בתקופת השואה, שגורלן לא נודע, ובו גם סיפור אהבה עדין ומיוחד; החלק השני, מוקדש למכתבים שנשלחו מהמשפחה בפולין לקרובים בארץ לפני מלחמת העולם השנייה, מכתבים שרובם לא נענו. המחברת נטלה על עצמה את המשימה לענות למכתבים ולחשוף את חיי הדמויות במציאות, ובעזרת הדמיון הספרותי להשלימם. אטינגר מוכיחה שוב לאחר ספרה הראשון, הרומן פלא לילה (פועלים, הקיבוץ המאוחד, 2005) זוכה פרס הנשיא תשס"ו, וספרה השני, הנובלה, שלום לך דודי (כרמל, 2021), שהייתה מועמדת לפרס ספיר, שהיא מהקולות הליריים הנדירים בסיפורת הישראלית....