גן החיות הוא אתר מפגש בין בני-אדם לבין בעלי-חיים. במפגש זה אפשר ללמוד על בעלי-החיים, אבל יותר מכך - על בני-האדם שמתבוננים בהם. באמצעות ניתוח מלומד, משעשע ומחכים של חוויית הביקור של ישראלים בגן החיות התנ"כי, נחשף המיקרוקוסמוס של החברה והתרבות הישאליות, וכן מתאפשרת הצצה לעולמם של בני-האדם בכלל. המבקרים מגיבים לבעלי-החיים, וחושפים בתוך כך עמדות ותחושות אישיות, משפחתיות, חברתיות ותרבותיות ביחד לעולם בעלי החיים - ובעיקר ביחס לעצמם; זאת באמצעות "משחק מראות" קסום. כל אחד עשוי לזהות בין שורות ספר זה את עצמו, את בני-ביתו, את בני-קבוצתו; ולעמוד על טיבה של החוויה האנושית, כשהיא נפגשת עם בעל-החיים. "משחק המראות: ביקור בגן החיות התנ"כי הוא מסע חברתי, תרבותי וחזותי אל עומקיה של חווית הביקור בגן החיות, על רבדיה הגלויים והסמויים. הוא כולל סקירה היסטורית של גני חיות בכלל, מתמקד בחקר המבקרים בגן החיות התנ"כי, ומציע מבט השוואתי עם גני חיות אחרים בעולם. עידן ירון הוא בעל תואר שלישי בסוציולוגיה מן האוניברסיטה העברית בירושלים. עוסק בחקר תרבות: ספרות, קולנוע ואמנות. משמש מרצה בכיר לסוציולוגיה במכללה האקדמית אשקלון, וללימודי תרבות במכללה האקדמית ספיר. ששון תירם הוא בוגר המחלקה לצילום במכללת הדסה ירושלים. שימש למעלה משלושה עשורים צלם עיתונות ב"ידיעות אחרונות" ובסוכנויות זרות. תצלומיו התפרסמו בעיתונים המובילים בעולם. מתמחה בצילום עיתונות ובצילום תיעודי....

בית השימוש – אשר מזוהה בתרבותנו עם הטבעי והנקבי, עם הבזוי והדחוי – נחשב לאובייקט נחות ונחבא אל הכלים. עם זאת הוא עשוי לשמש מיקרוקוסמוס של החברה שבה הוא שוכן אחר כבוד. למרות תפקידו האינסטרומנטלי הוא משקף נאמנה יחסים ודפוסים חברתיים, התפתחויות כלכליות וטכנולוגיות, גילויים תרבותיים ועוד. במבנה השטח שלו, הספר עוסק באובייקט מוחשי מעשה ידי אדם – בית השימוש; ואילו במבנה העומק הוא משוקע בסובייקטים מופשטים – נבכי התרבות והאקולוגיה של הנפש.ספר זה נכתב בגישה בין-תחומית מקיפה: לצד סקירה התפתחותית - ארכיאולוגית, היסטורית וטכנולוגית – הוא כולל תובנות מתחומי הסמיוטיקה, הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה החברתית, לימודי המגדר, הפסיכואנליזה, הפילוסופיה, האמנות, הספרות, חקר הקולנוע והטלוויזיה, התיאטרון ועוד. ספרו של עידן ירון מצוי בתווך שבין החשיבה המיתית לבין ההכרה המדעית. כתיבתו מתייחדת במלאכת הבריקולאז', אשר עושה שימוש ב"חומרי בנייה וגרוטאות שנאספו ממבנים שנהרסו". היא נועדה ליצור מעין קולאז' סוריאליסטי אשר בנוי מציטוטים המתפקדים כמסמנים של עולם טקסטואלי שהתפורר, והם עצמם מתעוררים לחיים חדשים בהקשרם החדש. עם זאת, מעבר לקולאז' רבגוני ומעורר, הכתיבה נועדה להציע חידוש ולא רק ארגון מחדש של יסודות נתונים.בית השימוש נתפס כאן כ"מראה קסומה", שברגעי מפגש נדירים אפשר להבחין בה במשמעות נשגבת; אולם גם בעִתות חולין אפשר לראות בה מעין אספקלריה שעולה בה בבואתו של האדם על פניו הרבים – יצריו ודחפיו, חרדותיו וכמיהותיו, וזיקתו לעולם שבו הוא שרוי.יחסנו כלפי בית השימוש מעיד על "מצב הרוח" של תרבותנו ושל נפשנו. שינוי ביחסנו כלפיו עשוי לציין הכרה חדשה שמשמעה שינוי בתודעה וברגש כאחד. הכרה מיוחלת כזאת, שבה נגיע ל"איחוד" הניגודים המשלימים של שני הפרצופים המכוננים של האדם (הפרצוף הזכרי – אֶרוֹס; והפרצוף הנקבי – פְּסִיכֵה), עשויה להצביע על תיקון נפשנו, תרבותנו וחברתנו. ד"ר עידן ירון הוא בעל תואר שלישי בסוציולוגיה מן האוניברסיטה העברית בירושלים; עוסק במחקר תרבות: אמנות, ספרות וקולנוע....

בספר מאחורי הכוונת נבחן אחד המקצועות הצבאיים העלוּמים ביותר - הצליפה הצבאית. מיתוסים רבים, שמקורם בהיעדר מידע, נרקמו בציבור הרחב בנוגע לפעילותו של הצלף הצבאי. בשונה מן הספרות הצבאית, המצטמצמת בהיבטים הטכניים והתפעוליים של מערכות נשק, מרחיב ספר זה את היריעה. הספר עוסק בין היתר בנושאים הבאים: מהותה של המקצועיות ויחסי הגומלין מומחה‑כלי; הריגה בקרָב והשלכותיה על ההורג; והיבטים סוציולוגיים, פסיכולוגיים, פילוסופיים, משפטיים, מוסריים ובלשניים של המחשבה הצבאית ושל העשייה הצבאית. הספר מיועד לאנשי צבא וכן לציבור הרחב המתעניין בסוגיות האלה. המחבר עוסק בתחום הצליפה זה שנים רבות, ומכיר אותו לפני ולפנים. בשל היותו אנתרופולוג מיומן, שומר המחבר על התבוננות מקצועית ועל מרחק ביקורתי. הגישה לנושא נותרת לפיכך חפה מכל אג’נדה ואינה מוּסרנית. ד”ר עידן ירון, רס”ן (מיל’), מתמחה בחקר תרבות, בסוציולוגיה ארגונית ובלימודי צבא. הוא משמש מרצה בכיר לסוציולוגיה במכללה האקדמית אשקלון. זה כ-12 שנים ממלא ירון תפקיד של מנהל ידע בתחום הצליפה בבית–הספר ללוחמה בטרור של צה”ל. ...

המבט בעת פעילות חברתית רכזת שכבה מתהלכת בין השורות; משלבת ידיה על חזה; מתרוממת על קצות האצבעות; זוקפת צוואר; מניחה את ידה על פניה ומנידה את שפתה התחתונה; נועצת מבט מקפיא; פניה חמורות סבר, גבותיה מקושתות, פיה קמוץ; מסננת בין שיניה שם של תלמיד זה או אחר; וממרומי מעמדה מפליאה קולה בקריאה מחרידה: "דממה!" ספר זה מתבסס על עבודת שדה אינטנסיבית שנמשכה שלוש שנים – תופעה חריגה, אם לא ייחודית, בנוף של מחקרי בית הספר. למרות אופיו המחקרי הספר מתייחד בעובדה שאינו פרסום אקדמי שגרתי ואף אינו מתיימר להיות כזה. אני רואה בכך מעלה ראויה לציון. הספר מציג בצורה שובת לב סוגה חדשנית לדיון בסוגיות של חינוך בכלל ושל בית ספר בפרט. כותבי הספר הם מדען חברה ותאורטיקן של החינוך, הנוטלים לעצמם רשות להיות מספרי סיפורים ולתאר את בית הספר מתוך התרשמות אישית ישירה ומידית. גישתם של המחברים מאתגרת את המסורת של מחקרי השדה האנתרופולוגיים בכלל ושל המחקרים האתנוגרפיים בפרט. במסגרת מהלכם הנועז, המחברים מציגים מגוון עשיר של "תמונות" מחיי בית הספר, המייצגות את שותפיו השונים ומשקפות את חוויית בית הספר. הספר מזמין אותנו לשיח פעיל על מהותם של חיי בית הספר ומציע מרקם חיים עשיר ומסובך שאנו עצמנו נקראים להשתתף בהתרתו. מבחינה זו הספר מוסיף נדבך חשוב לדיון בתרבות בית הספר ובאורחות חייו, ואף משמש מצע פורה להעמקת הבנתנו את תרבות הנוער ואת נפתוליה של החברה שבה אנו חיים. ד"ר צבי בקרמן, בית הספר לחינוך, מרכז מלטון, האוניברסיטה העברית בירושלים ד"ר עידן ירון הוא בעל תואר שלישי בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מן האוניברסיטה העברית בירושלים, מרצה בכיר לסוציולוגיה במכללה האקדמית אשקלון. אחדים מפרסומיו: בית השימוש במרחב הסמלי (רסלינג, 2005); משחק המראות: ביקור בגן החיות התנ"כי (כרמל, 2010); מאחורי הכוונת: עיון רב-תחומי במקצוע הצליפה הצבאית (מערכות-מודן, בדפוס). פרופ' יורם הרפז הוא בעל תואר שלישי בחינוך מן האוניברסיטה העברית בירושלים, מרצה לחינוך במכללה האקדמית בית ברל. אחדים מפרסומיו: חכה, פיתיון ודגים: גישות לחינוך החשיבה (מכון ברנקו וייס, 2005); המודל השלישי: הוראה ולמידה בקהילת חשיבה (ספרית פועלים, 2008 ); Teaching and Learning in a Community of Thinking: (The Third Model (Springer, 2014....

ספר זה מוקדש לעיון במשפט, לחימה ואתיקה צבאית. הוא דן בנושא מנקודת המבט של צה"ל, ומתמקד בהקשרים של ניהול סכסוכים מזוינים עכשוויים, ובמיוחד במבצע צוק איתן. הספר מכוּון לסייע למפקד, לחייל ולאזרח; להבהיר את משמעות עקרונות המשפט ההומניטרי הבין-לאומי ואת יסודות האתיקה הצבאית, וכן להציג את המוּרכּבות הכרוכה ביישומם הלכה למעשה. הניתוח מתבסס על ראיונות עומק עם אנשי צבא ועם אנשים מובילים במחקר אקדמי בתחומי המשפט, המוסר והאתיקה. הספר מתבסס על ניסיונו הצבאי של המחבר, שיסודו בהיכרות מעמיקה עם תחום הצליפה, על השתתפותו הפעילה במבצע צוק איתן – ומבצעים קודמים – כמנהל ידע בתחום הצליפה של צה"ל וכאחראי לתחקירים המבצעיים בתחום, ועל מומחיותו בתחום לימודי הצבא. כמו כן, הניתוח מתבסס על כישוריו כאנתרופולוג המיומן בעבודת שדה,  המושתתת על הבנת תופעות חברתיות 'מבפנים', תוך התבוננות עמוקה ומתמשכת.   "[יש] להטמיע בצה"ל הוראות להכשרות החיילים והמפקדים בכל הנוגע לעקרונות המשפט הבין לאומי, ולהבטיח כי במסגרת ההכשרות יוקצה פרק זמן מתאים לנושא דיני הלחימה". (מבקר המדינה, דוח מיוחד על מבצע צוק איתן, מרס 2018)   ד"ר עידן ירון הוא בעל תואר שלישי בסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מרצה בכיר בסוציולוגיה במכללה האקדמית אשקלון. מתמחה בחקר תרבות (ספרות, אמנות, קולנוע) ובלימודי צבא. רס"ן (מיל') ירון הוא מנהל ידע בתחום הצליפה בבית הספר ללוחמה בטרור של צה"ל; חבר בקבוצת המחקר לאתיקה צבאית יישומית של מכון שלום הרטמן. בין פרסומיו: מאחורי הכוונת: עיון רב תחומי במקצוע הצליפה הצבאית (הוצאת מערכות מודן, תל אביב, 2016); קרבנות מלחמה: הריגה-פציעה בשדה הקרב (הוצאת כרמל – סדרת פרשנות ותרבות,  בעריכת פרופ' אבי שגיא, ירושלים, 2017); מעשה שקולניק – רצח אידאולוגי של מחבל כפות (פרדס, חיפה, 2017)....

יחידת המסתערבים שמשון פעלה ברצועת עזה בשנים 1986-1996, ותקופת הזוהר שלה הייתה בימי האנתפאדה הראשונה. ייעודה העיקרי:סיכול פעילות חבלנית עוינת. לימים, גולת הכותרת של פעילות היחידה הייתה ב“קומה התחתונה“ של לכידת מבוקשים, שהשלימה את ההתמודדות איתם באמצעות “הקומה העליונה“ של סיכולים ממוקדים (שבוצעו בעיקר מן האוויר). במסגרת פעילות זו נאספו אמצעי לחימה, נלכדו מבוקשים בכירים כמו שיח' אחמד יאסין, ומבוקשים אחרים סוכלו. ה“הסתערבות“ כללה, במשמעותה המלאה, את אימוץ התרבות ואורח החיים הערביים, שבא לידי ביטוי בטמיעה ובהתבוללות בחברה הערבית. במשמעות המוגבלת יותר - התחפשות לערבים למטרות מודיעין ומבצעים בעומק השטח. בעקבות הסכם אוסלו ב' (ספטמבר 1995) ולאחר שינוי המציאות בשטח בעקבותיו, סגרה היחידה את שעריה. עם ההודעה על סגירת היחידה אמר אחד המפקדים הבכירים: “מוקדם לחשוף את עלילות הגבורה של לוחמי היחידה; אבל גם מהמעט שאפשר לספר מתברר כי מדובר ביחידה שאחראית למבצעים רבים שיכולים לשמש עלילות לסרטי ג‘יימס בונד“. הבולטים במבצעיה של היחידה הייחודית הזאת ייחשפו לראשונה בהרחבה כאן - בהתבסס על מאות שעות תחקיר וראיונות עם מפקדי היחידה ולוחמיה. רס“ן (מיל‘) ד“ר עידן ירון הוא סוציולוג ואנתרופולוג חברתי. עוסק בחקר צבא ומודיעין. עוזי ברזילי שימש ראש חטיבה סיכולית בשירות הביטחון הכללי. היום מייסד ושותף בחברת סטארט־אפ. סא“ל (מיל‘) אבי פרידמן הוא בוגר יחידת שמשון. עם פירוקה עבר ליחידת אגוז ושימש שם כמפק“צ. במילואים שירת כמ“פ וכמג“ד גדס“ר....

הספרון שלפניכם נועד להעיר את עיני הציבור בישראל לשורשי המשבר הרב-מערכתי שאנו ניצבים לפניו היום, ולהשלכותיהם. אפשר לזהות את השורשים האלה שנים קודם להתפרצות האקוטית הנוכחית. כדי למקד את הדיון, בחרתי שנת מפנה אחת – 2014 – כדי לציין את תחילתן או התגברותן של מגמות מסוימות שאנו מתמודדים עם תולדותיהן עד היום, ושבשׂוֹם שֵׂכֶל אפשר היה להתמודד איתן מוקדם הרבה יותר. הדברים נכתבו כאשר לנגד עיניי עומד הציבור הרחב בישראל. עם זאת, הם נוסחו כך שיוכלו להוות תשתית לצורכי הוועדה הממלכתית לחקר אירועי ה-7 באוקטובר 2023, ומלחמת חרבות ברזל שבאה בעקבותיהם, כאשר זאת תוקם במהרה בימינו. חלק מסדרת ביטבוקס...