על פי הקבלה, היקום דומה לעץ כביר הבוקע מתוך האין האלוהי הנקרא אור אינסוף. כל נשמה היא ענף בעץ הזה ושורשה באותו זוהר קדמון, אינסופי. משם היא מקבלת את חייה - את בריאותה הפיזית, שפיותה הנפשית, האקסטזה הרוחנית שלה ואת מימושה השלם בעולם. הנשמה נבראה בדיוקן אנושי, בדמות אדם, על רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו. אין צורך להבין ציור זה באופן מוחשי אלא כמרקם של בחינות שונות באור המקורי של הנשמה, סדר פנימי מסוים, מעין צופן, המבטא את מורכבותה, את היותה שלם שהוא מכלול. בלשון פיוטית קצת, אפשר לראות בדיוקן זה תרי"ג גוונים שונים של אהבה, היוצרים את חווית האהבה השלמה. כל גוון תורם משהו ייחודי למרקם השלם. כך ראה אלוהים בעיני רוחו את מימוש שלמות אהבתו. לכן, "הכל אהבה נקרא ולמען האהבה קיים הכל," כלשון הזוהר. מכיוון שכך, ברור שרק כאשר כל הגוונים הללו ימומשו, כאשר כל האיברים יהיו שלמים ויבטאו את האהבה ללא תנאי, תגיע התוכנית האלוהית להשלמתה. לכן, בהשאלה נקרא כל "הפרויקט" האלוהי הפלאי הזה, תוכניתו המקורית, "סדר דמות אדם" או "אדם קדמון". זהו ציור הנשמה כפי שהיא בשורשה, כפי שעלתה לנגד עיני הבורא כאשר הגה את רצון המימוש והאהבה שלו. כל מה שקורה עם האדם למטה נועד להכין אותו להביא את נשמתו לידי שלמות ולייחד אותה עם האור האלוהי באהבה נצחית. הגוף האנושי הפיזי אינו אלא הביטוי החיצוני של הנשמה הזו, מעין ראי גשמי שבו היא יכולה לחוות את עצמה בדרך של השתקפות. לכן אין בגוף אלא מה שיש בנשמה ואף הוא בנוי על פי אותו סדר עליון, ברמ"ח איברים ושס"ה גידים. הגוף מאפשר את אותו ניתוק הכרחי של הנשמה ממקורה לצורך גיבוש זהותה עצמית, בנפרד מהאור האינסופי המקורי. הוא מעין מסך בפני האור המקורי וכך הוא יוצר את תודעת הנפרדות של הנשמה. מאידך, הגוף מעניק לנשמה כלי להשקיף על עצמה כמו מבחוץ, לבדוק את התוכן האמיתי של מחשבותיה. ככל שהיא מזככת את עצמה, משיבה לעצמה את זיכרונה העתיק, חווה יותר את האלוהיות של עצמה ושל הכל ומתחברת לשורשה, כך הגוף נעשה שקוף יותר עד שהוא כמו מתמזג והופך אחד עם אור הנשמה. הנשמה חדלה להציץ בראי כדי לראות את עצמה, היא חווה את עצמה במישרין, היא יודעת כל מה שעליה לדעת....

נולדת, כמ וכל אחד מאיתנו, לזכות באושר הנובע מחיים הרמוניים ויצירתיים. נולדת לחופש ואהבה הבאים מבפנים. נולדת להגיע לחיבור ישיר, אינטימי, עם האינטיליגנציה הקוסמית, להיות מאושר ושלם ולבטא את טבעך האלוהי. זה לא בושה להיות עצלן, ושמעתי על הרבה עצלנים שדווקא העצלות שלהם גרמה להם להמציא את הגלגל, ועוד כל מיני המצאות נפלאות, שהפכו את החיים להרבה יותר קלים. מותר לך להיות מה שאתה ולהשאר עצלן כל החיים. אם אתה עצלן אסור לך להתאמץ קשה. אתה צריך למצוא שיטות משלך לעשות את הדברים טוב ומהר, כך שתוכל להיפטר מהם ולנוח אחר כך. עצלנים שלומיאלים עובדים יותר קשה מאנשים חרוצים. אם אתה כבר עצלן, אתה חייב ללמוד איך להפיק הרבה יותר בפחות ופחות מאמץ. חבל שאין אפילו ספר אחד לאנשים עצלנים. בכל הספרים לצמיחה אישית מספרים לך שאם תעשה, ותתאמץ, ותהיה מסור, וחכם, וערמומי ועקשן ונחוש ותלך עד הסוף, אתה תצליח. חכמה גדולה! ברור שאם תתאמץ קשה ותעבוד בזיעת אפיך אתה תצליח. החכמה האמיתית היא להצליח בלי להתאמץ. לעצלנים יש זכות להצליח. הם פשוט צריכים למצוא את השיטות שמתאימות להם. שיטת "בזיעת אפיך תאכל לחם" פשוט לא מתאימה לעצלנים. אולי יגיע יום, אם לא אתעצל מדי, שאכתוב מדריך לאנשים עצלנים איך להצליח בלי להתאמץ. בכל אופן, כבר כאן אני יכול לתרום לכם כמה טיפים. מתוך 'המדריך לעצלנים'. אריה י. לייב הוא סופר, משורר ומורה רוחני, שפרסם עד כה למעלה מעשרה ספרים....

ספור חניכותו המפולא של קסטנדה אצל המכשף-מיסטיקאי האינדיאני דון חואן מסופר בהרחבה בשמונת הכרכים המרתקים שהעניק לנו קסטנדה במשך השנים. ספר זה מהווה נסיון ראשון מסוגו לסכם את תפישת עולמו המטאפיזית-מיסטית של דון חואן ואת טכניקות ההארה שלו, בצורה שיטתית. מהות היקום ומבנה האדם, היעוד האנושי, הדרך למודעות, עוצמה וחירות; טכניקות הכישוף, טכניקות הלוחם; אמנות החלימה כמסע אל תוך הקשב השני; אמנות היוקשים כטרוף מבוקר; אמנות ההתכוונות כהדרכה תכליתית של הרצון. -נושאים אלה ואחרים נידונים ומבוארים בהרחבה, תוך השוואות עם שיטות מיסטיות שונות במזרח ובמערב, כמו היוגה, הטאנטרה, גורדייף והקבלה. הספר מצביע על הצורך לעשות אבחנה בין הרובד של הכישוף והמאגיה השחורה המופיע בשיטה זו לרובד המיסטי המובהק שבה....

הרמן הסה ביקש כל חייו דיוקן חדש של אדם ושל אלוהים.האדם הישן, פרי עיצובה של התרבות המערבית, היה אדם מפוצל:מפוצל בין טוב לרע, בין העולם הזה לעולם הבא, בין גשמיותלרוחניות ובין האל לשטן. במקביל לדיוקן אנושי זה היתהגם האלוהות מפוצלת.: אל טוב, שמימי, צרוף רוחניות מזה ושטן מכוער, מרושע, המולך על החומר ועל העולם הגשמי,מזה. האדם המפוצל התכחש לצד "הצל" שבו, לרוע, וביקשלהיות מלאך טהור. אך מאבק זה, שהיה מבוסס על פיצול מלאכותישל האדם ושל האלוהות הוליד רק חולי נפשי ומיעוט הצלםהאנושי. פיצולו של האדם ליצר טוב ויצר רע, ניצוץ אלוהימול קליפה שטנית, אנושיות מול זאביות, מתגלה להרמן הסה כחלוקה מלאכותית ושטחית. לא זו בלבד שהיצר הרע אינו רעבאמת אלא שהנפש נושאת בחובה לא רק ניגודים אלא בפשטותריבוי עצום. האני הוא קוסמוס. האדם הוא השתקפות של המכלול.יש בו דמויות אנוש רבות, זכריות ונקביות, יש בו מהדומם,מהצומח ומהחיה. בכל נשמה עקבות המסע שלה דרך כל צורותהקיום בנתיב האבולוציה. האדם הוא עולם שלם ומלא, המכילבזעיר אנפין את היקום הגדול. חזיון זה של השלם מתגלהלהרמן הסה בדמותה של האם הקוסמית. האם הקוסמית היא דיוקןחדש של אלוהות, ארכיטיפ של אהבה ומוות, המאחד בתוכואת כל ההפכים. המסע אליה הוא מסעו של האדם אל שלמותו,חפותו, גאולתו הרוחנית. רק האם הגדולה מאפשרת לאדם לאהובבאמת, למות ולהיוולד מחדש. רק אותה ברית של האני האישי עם האנרגיה הקוסמית יכולה להעניק מימד עומק לחייו ופשרלמותו. האני האישי לא נמחק ונעלם מול החזיון של הכוליות- הוא רק נפתח אל מלוא פונטנציאל החיים שבתוכו ואל שפעתהחיים שבמציאות. הספר "המסע אל האם הקוסמית" מנתח בבהירותובעמקות נושא זה שהוא מרכזי במהפכה שמבקש הסה לחוללבכל מושגי הדת והמוסר של התרבות המערבית. הספר עורך השוואותמעניינות עם הקבלה ועם תורות המזרח ומעניק פרשנות רעננהומקיפה למכלול יצירתו הספרותית של הרמן הסה. אין זה מחקר ספרותי אקדמי בלבד. ניכרת בו היטב עוצמת ההזדהות והחיפושהרוחני האישי של מחברו. ספר זה מיועד לכל מי שאהב אתספריו של הרמן הסה וביניהם סידהרתא, זאב הערבה, נרקיסוגולדמונד, לכל מי ש"מחפש את עצמו" ואשר שאלת משמעותהקיום האנושי נוגעת ללבו באופן האישי והעמוק ביותר....

מאמר מדעי על המוזריות של תורת הקוונטים, פנטסיה ארכיטיפית על אורפיאוס, המשורר המיתולוגי, וידוי אישי על אהבה ומוות דרך דמותה של שחרזדה, ניתוח המסרים של סת ושל המלאך רזיאל - אכן, כל אלו, אך גם מרקם הולוגרפי, רב - השתקפויות, שבו כל שכבות התודעה האלו מחוברות זו לזו בקשרי גורל סמויים, בדרמה שמעבר לזמן - כאשר המסר המופשט קורם דמות ויוצר עלילה והשלם, כדרכו, עולה על סכום חלקיו. בשפה שהיא לעתים משעשעת, לעתים פיוטית, לעתים אנליטית מדעית, דמויות אלו ואחרות מהדהדות אחת לתוך השניה ומעניקות משמעות חדשה, פנימית, למושגי מפתח בתורת הקוונטים ובקוסמולוגיה, כמו 'שניות גל - חלקיק', 'אנרגיית הריק', 'השפעת הצופה על התצפית', 'ריבוי עולמות', 'התפשטות היקום' ו'המפץ הגדול'. היקום שהמדע המודרני מתאר הוא עצום מימדים, אך דומה שהוא רק מחריף את תחושת הבדידות המטאפיזית של האדם בחלל העמוק, האינסופי, של אוקינוס הכוכבים. מה משמעותו של היקום עבור הלב האנושי או בנוסח אחר, האם יש ליקום לב? זו השאלה המדריכה את מחקרו של המחבר לא רק כשאלה מדעית אלא כחידה קיומית אישית, הזועקת בחשאי מעומק הוויתו. בסיפור המטאפיסי הרב - ממדי הנחשף בהדרגה ב'עולמות מקבילים', הגיבור מבין שמאבקו האישי לאחות את שברי לבו הוא חיפוש עתיק, מקודש של האל החי, כל - היש, החולם האוניברסלי, הלומד דרכו את אמנות המימוש כדי להגשים אהבה מוחלטת. כמו אורפיאוס בשעתו, הוא נכנס אל השאול כדי ללמוד על נצחיות החיים. הצחוק והדמע, השכל והלב, המופשט והחושני, הריאלי והפנטסטי, החלום וההקיץ, נכרכים יחד בין דפים אלו, כמו ענפי עץ, כדי ליצור סיפור מופלא ועוצר נשימה של מסע בנבכי הזמן לצורך ריפוי והתרחבות התודעה....

ספר זה הוא קובץ רב השראה של רעיונות, עצות והתנסויות, סביב מושג ההארה. 'המדריך להארה' מזכיר לנו את הכמיהה העמוקה ביותר של נשמתנו לחזור אל 'אוקינוס האור והחיים' שאליו היא שייכת. הוא מעודד אותנו לחשוב על חיינו כעל מסע של היזכרות בעצמי האלוהי, האמיתי, שלנו - האחד המוחלט, השוכן בכל. הארה היא מסע התעוררות אל המודעות הקוסמית, שהיא הפוטנציאל האלוהי הטמון בכל תודעה פרטית. המסר העובר דרך כל הדרכים והשיטות הרוחניות הוא אותו מסר, בין אם הוא מבוטא במושגי המיסטיקה העתיקה, החסידות, האמנות, הדת, העידן החדש, או חוויה מיסטית ספונטנית....

* מהו פרקטל ומי גילה אותו? * איך הוא מופיע בטבע ומה חשיבותו במדע? * מה הקשר בין פרקטלים לתורת הכאוס? * אמנות פרקטלית * הפרקטל כמודל חדש ליקום אינסופי כולל תוכנה ליצירת פרקטלים! הפרקטל הוא דרך מודרנית לראות אינסופיות. הוא כובש את העין, מפעים את הלב ומגרה את המחשבה המיסטית שלנו....

הציור על הכריכה: פרידה קאלו - ´גרעין הבריאה´ משחק השפע פרושו להרגיש מבורך, לחיות בתוך האור, בתוך האהבה ולדעת שהאוצר נמצא בלבך שלך הוא הגדול באוצרות עלי אדמות... ...

ב"דרך היופי" אריה י.לייב נוטל אותנו למסע אישי ואוניברסלי, ארכיטיפי, אל סוג מחול אחר, לא זה המוכתב על ידי כוריאוגרף או מסורת מקודשת אלא זה המודרך על ידי העצמי הגבוה,הנוכח תמיד כאן ועכשיו, התנועה הספונטנית, האקסטטית, הנולדת מתוך הקשבה עמוקה לאנרגיה השוטפת לאין מעצורים מן הלב אל כל איברי הגוף. דרך דמויותיהם של הרקדנים שחר בן זמננו, ורמה, שחי לפני אלפי שנים, בהודו העתיקה, נגול לפנינו מחקר רוחני מרתק על סוד ההארה והאהבה החובקת כל....