|
|
|
1.
|
|
ספרות התלמודית נוצרה על-ידי גברים, ולמענם, והיא מייצגת, בעיקר חברה גברית. הנשים אמנם זוכות בה לכבוד ולהערכה, אך זאת בעיקר הודות לחשיבות שייחסו לתפקידן בבית ובמשפחה, שעה שלא ראו אותן כעצמאיות וכשוות במעמדן לגברים. בספר זה יש ניסיון לבדוק אם קיימות בספרות התלמודית עדויות לכך שהיו גם תפיסות ליברליות לגבי מקום האשה, ואם קיימות בה דוגמאות לנשים עצמאיות ובעלות מעמד. בכל אחד מפרקי הספר נבדק תחום פעילות אחר, ומובאות בו דוגמאות המלמדות כי החברה הגברית לא הייתה חסומה לחלוטין בפני נשים שביקשו להשתלב בה. הפרק הראשון עוסק בספריה הציבורית ובודק את עירוב הנשים בחיים החברתיים; בפרק השני נבדקת הימצאותן של נשים בעולם העסקים; הפרק השלישי מוקדש להופעות של נשים בבתי-דין ולהתייחסות של הדיינים כלפיהן; הפרק האחרון עניינו עולם הידע והחוכמה, ויש בו עדויות על נשים שזכו בו להכרה ולמעמד. שולמית ולר היא מוסמכת למשפט וד``ר לתלמוד, ומרצה בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת חיפה. היא כתבה וערכה עשרות ספרי לימוד במדרש, אגדה, משנה ותלמוד, ופירסמה למעלה מעשרים וחמישה מאמרים בכתבי-עת ובספרים מדעיים בארץ ובחו``ל. ספרה נשים ונשיות בסיפורי התלמוד ראה אור בסידרה זאת בשנת 1993, וב1999- הופיע בארצות-הברית, בהוצאת Brown Judaic Press, Brown University....
|
|
2.
|
|
הספר עוסק בחקירת חמישה קובצי סיפורים על נשים, המצויים בתלמוד הבבלי, ובניסיון לגלות את השקפותיהם הבלתי מוצהרות של חכמי השמנה והתלמוד על נשים ונשיות. המחברת בוחנת את המגמות שעל פיהן נערכו קובצי הסיפורים ומוכיחה שיש פער בין העמדות הגבריות המובהקות, המובעות ברובד הגלוי של סיפורת חז``ל, ובעיקר בהלכה, לבין ההתחשבות באישה, הרגישות כלפיה ואפילו הזדהות עם העמדות הנשיות- המתגלות ברובד הסמוי. הממצא המעניין ביותר שעלה מחקירת קובצי הסיפורים ומחקירת הסוגיות שבהן משולבים קבצים אלה הוא הפער שבין ההלכה לבין המעשה בעניינים שונים הקשורים למעמד האישה. בארבעה מחמשת קובצי הסיפורים שנבדקו מוצגות דרכי התנהגות שאינן עולות בקנה אחד עם הדרכים שמוצעות על ידי ההלכה. הפער בין ההלכות המשפטיות לבין המעשה, כפי שהוא מתבטא בסיפורים אלה, משקף דרך התמודדות, המצויה אצל חז``ל במישורי חיים רבים. הימצאותה גם במישור של היחס לנשים מלמד על קיומם של הלכי רוח מתקדמים ושוויוניים. שולמית ולר היא מוסמכת למשפטים וד``ר לתלמוד. היא מרצה לתלמוד באוניברסיטת חיפה ובחטיבה האוניברסיטאית של ``אורנים``, ומפקחת על תוכנית הלימודים בתורה שבעל פה לבית הספר הממלכתי במשרד החינוך. במסגרת תפקידה במשרד החינוך כתבה וערכה קרוב לשישים ספרי לימוד והדרכה. המחברת השתתפה בכתיבת הספר מימי המשנה והתלמוד (הקיבוץ המאוחד, תשל``ח) ואף ערכה אותו, פירסמה מאמרים בכתבי העת טורא ודרכי ישראל....
|
|
3.
|
|
שיחות חולין מאיר בדיוניו כעשרים שיחות חולין מן התלמוד הבבלי. אין ספק שבמסגרת עולמם של חז"ל, הן הפרטית והן הציבורית, התנהלו לא מעט שיחות סביב עניינים קונקרטיים, אלא שלמחברי הסוגיות התלמודיות ועורכיהן לא היה עניין ברישום המציאות או ההיסטוריה ולפיכך לא הִרבו להביאן. שיחות חולין נתפסו בעיני חז"ל כמשהו זר לעולמם שהתמקד במוסר הדתי ובהלכה. די להזכיר בהקשר זה את התנא רבי אליעזר המעיד על עצמו: "מימי לא קדמני אדם בבית המדרש ולא ישנתי בבית המדרש [...] ולא הנחתי אדם בבית המדרש ולא שחתי שיחת חולין [...]", או את דברי חכמים על רבן יוחנן בן זכאי ש"מימיו לא שח שיחת חולין ולא הלך ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין [...]" (בבלי סוכה, כ"ח ע"א). על הסתייגותם של חז"ל משיחות החולין ניתן ללמוד גם מייחוסן לנשים, שכידוע לא היו שייכות לעולם התורה, שנאמר: "עשרה קבים שיחה ירדו לעולם תשעה נטלו נשים" (בבלי קידושין מ"ט ע"ב). ההסתייגות משיחות חולין לא היתה נחלתם של חז"ל בלבד והיא רווחה גם בקרב הפילוסופים היוונים, הן בתקופה הקלאסית והן התקופה ההלניסטית. לפיכך הגיוני הוא שבתלמוד הבבלי לא ימצאו שיחות חולין. אך משנמצאו ב שיחות חולין ובמספר לא מבוטל, מן הראוי לבדוק האם הן נכללו בו חרף היותן נטולות משמעות ערכית דתית-מוסרית, או שמא צפונה בהן משמעות ששומה עלינו לחשוף. ואכן, לטענת מחברי ספר זה בדיקת לשונן, סגנונן ותכניהן של השיחות והשוואתן לתבניות שיח ארצישראלי מקבילות, מלמדת שלפנינו לא תיעוד ניטרלי של שיחות אלא יצירות ספרותיות שנועדו להקנות מבע למסרים רעיוניים דתיים-מוסריים. יתרה מזאת, עיון בהקשר הצר של השיחות (סיפור המסגרת, האמצעים האמנותיים והתכנים) מזה ובהקשר הרחב שלהן ( הסוגיות ההלכתיות או המוסריות-דתיות שבהן שולבו) מזה, מלמד כי אין לפנינו רישום חף ממגמתיות, אלא שדווקא בהן נחשפים שיאיהם הרעיוניים של הסוגיות הנדונות....
|
|
4.
|
|
בספר זה נאספו למעלה מחמישים סיפורים, רובם מהתלמוד הבבלי ומהתלמוד הירושלמי, ומיעוטם מהתוספתא ומקובצי מדרש, שהמשותף להם הוא עיסוקם בצער ובמצוקה.
ברוב הסיפורים התלמודיים על הצער, מיוחס רגש זה לחכמים והם מבטאים אותו באופנים שונים ובעוצמות שונות. יש הנותנים קולם בבכי בשל צער האומה כרבן יוחנן בן זכאי, או בשל אי הצדק בהנהגת העולם כרבי. יש המצטערים על כישלונותיהם כרבי טרפון או כריש לקיש. ויש שדעתם נחלשת משום מה שנראה להם כפגיעה בכבודם כמו שארע לרבי יוחנן בארץ ישראל ולרב פפא בבבל.
הסיפורים מאורגנים בפרקים על פי נושאים. בכל פרק מוקדש החלק הראשון לקריאה צמודה וביקורתית בכל סיפור שמטרתה להתחקות אחר מבנהו, לשונו וסגנונו. והחלק השני מוקדש להשוואות בין הסיפורים ולחשיפת המשמעויות העולות מתוך המבנים, הלשונות והסגנונות.
מטרת החיבור כולו היא לעמוד על תפיסת הצער המתבטאת בסיפורי התלמוד, לבדוק מי הם המצטערים, על מה הם מצטערים, כיצד הם מבטאים את צערם וכיצד, אם בכלל, הם מתגברים עליו.
שולמית ולר היא פרופ' לתלמוד ומדרש בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה. היא פרסמה עד היום שבעה ספרי מחקר ששניים מהם: נשים ונשיות בסיפורי התלמוד (1993) ונשים בחברה היהודית בתקופת המשנה והתלמוד
(2000), ראו אור בסדרה זו. כמו כן פרסמה למעלה מחמישים מאמרים בכתבי עת ובספרים מדעיים בארץ ובחו"ל....
|
|
13.
|
|
תפיסות האושר הקיימות בחברה המודרנית מבוססות על הבנת האושר כצירוף של הנאה ומשמעות. במקורות תלמודיים רבים צירוף זה נקשר ללימוד תורה ולקיום מצוות. אולם, בספר זה ביקשתי לדון דווקא במקורות המועטים שבהם הוא נקשר לזוגיות, למעורבות חברתית, לרווחה חומרית ולתקינות פיסית, משום הרלוונטיות של קשר זה לחיינו ולתרבות זמננו.
המקורות אורגנו על פי נושאיהם בפרקים שנפתחו במבואות בהם הוסבר הקשר בין זוויות ההתבוננות באושר המוצגות בהם לזוויות התבוננות דומות בפילוסופיה הכללית הקדומה והביניימית ובמחקר המודרני. בגופם של הפרקים נדונו בהרחבה המימרות, הסיפורים וקטעי השיח שצוטטו מהתלמוד ולעתים אף מהמדרש, כדי לדלות מהם את עמדותיהם לגבי האושר.
מהמקורות שהובאו ונדונו בספר עולה המסקנה שלא ניתן להצביע על קו אחיד בהתייחסות של הספרות התלמודית למהות האושר ולגורמיו. קיימות בה הבחנות מגדריות בעניין מהות האושר שבאהבה, בנישואין ובהולדה. וכן קיימות בה מחלוקות בשאלה אם בריאות, עושר ואריכות ימים גורמים לאושר.
אולם, חרף ההבחנות והמחלוקות הללו ניתן לגלות במקורות אחדות רעיונית בעניין ההבנה שקיים קשר של סיבה-תוצאה בין הגשמת רצונות, חברות, מעשים טובים, נדיבות, רגשות חיוביים ואף הנאות גופניות, ובין חוויית האושר.
שולמית ולר היא פרופ׳ אמריטוס לתלמוד ומדרש בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה. היא מתמקדת במחקריה בניתוח ספרותי-רעיוני של סוגיות וסיפורים תלמודיים ועד היום פרסמה שבעה ספרים ועשרות מאמרים בעברית ובאנגלית בתחום זה. ספר זה - השמיני במספר, הוא הרביעי הרואה אור בספריית הילל בן-חיים....
|
|
16.
|
|
מַעֲשֶׂה אוֹרֵג הוא קובץ המציג סיפורים ומעשים המשולבים בסוגיות הלכתיות במסכת קידושין. באמצעות עיון ודיון בכל סיפור ומעשה בהקשריהם השונים הוצגו תפקידיהם בסוגיות, הנושאים והדילמות שעמדו על סדר היום הציבורי של החכמים, ומערכות היחסים ביניהם. הסיפורים משקפים את עמדות יוצריהם ביחס להלכות או למחלוקות הנדונות בסוגיות. יש מהם שנועדו לתמוך בהלכות או בעמדות המוצגות בדיונים, יש המבטאים מגמה להגמיש אותן, ויש סיפורים המהווים הוכחות להתנגדות להן.
ייחודו של הספר הוא חשיפת האופן שבו נארגו סיפורי התלמוד בסוגיות, וגם האופן שבו הוא עצמו נארג: הליך הלימוד של כל סיפור שילב ניתוח עצמאי של כל אחד מחברי צוות הכותבים עם לימוד משותף בדרך של שיג ושיח בבחינת 'בית מדרש זוטא'. ...
|
|
