הספר עוסק בחקירת חמישה קובצי סיפורים על נשים, המצויים בתלמוד הבבלי, ובניסיון לגלות את השקפותיהם הבלתי מוצהרות של חכמי השמנה והתלמוד על נשים ונשיות. המחברת בוחנת את המגמות שעל פיהן נערכו קובצי הסיפורים ומוכיחה שיש פער בין העמדות הגבריות המובהקות, המובעות ברובד הגלוי של סיפורת חז``ל, ובעיקר בהלכה, לבין ההתחשבות באישה, הרגישות כלפיה ואפילו הזדהות עם העמדות הנשיות- המתגלות ברובד הסמוי. הממצא המעניין ביותר שעלה מחקירת קובצי הסיפורים ומחקירת הסוגיות שבהן משולבים קבצים אלה הוא הפער שבין ההלכה לבין המעשה בעניינים שונים הקשורים למעמד האישה. בארבעה מחמשת קובצי הסיפורים שנבדקו מוצגות דרכי התנהגות שאינן עולות בקנה אחד עם הדרכים שמוצעות על ידי ההלכה. הפער בין ההלכות המשפטיות לבין המעשה, כפי שהוא מתבטא בסיפורים אלה, משקף דרך התמודדות, המצויה אצל חז``ל במישורי חיים רבים. הימצאותה גם במישור של היחס לנשים מלמד על קיומם של הלכי רוח מתקדמים ושוויוניים. שולמית ולר היא מוסמכת למשפטים וד``ר לתלמוד. היא מרצה לתלמוד באוניברסיטת חיפה ובחטיבה האוניברסיטאית של ``אורנים``, ומפקחת על תוכנית הלימודים בתורה שבעל פה לבית הספר הממלכתי במשרד החינוך. במסגרת תפקידה במשרד החינוך כתבה וערכה קרוב לשישים ספרי לימוד והדרכה. המחברת השתתפה בכתיבת הספר מימי המשנה והתלמוד (הקיבוץ המאוחד, תשל``ח) ואף ערכה אותו, פירסמה מאמרים בכתבי העת טורא ודרכי ישראל.
