“מול "שלושת הטנורים" של שירת ספרד (שמואל הנגיד, אבן גבירול ויהודה הלוי), נדמה משה אבן עזרא כמי שעומד אולי מעט בצל. האסופה הזו, שיצאה לפני כעשור במסגרת המפעל לספרות מופת עברית, חשפה בפני את מלוא גדולתו וקסמו. אבן עזרא, מלבד היותו משורר נפלא, היה בקי בספרות הערבית ובפילוסופיה הערבית והיוונית בתרגומיה הערביים, והיה גם הראשון (והיחיד בימי הביניים) שניסח תאוריה פואטית של תורת השיר העברית. במהלך חייו עבר”

“מול "שלושת הטנורים" של שירת ספרד (שמואל הנגיד, אבן גבירול ויהודה הלוי), נדמה משה אבן עזרא כמי שעומד אולי מעט בצל. האסופה הזו, שיצאה לפני כעשור במסגרת המפעל לספרות מופת עברית, חשפה בפני את מלוא גדולתו וקסמו. אבן עזרא, מלבד היותו משורר נפלא, היה בקי בספרות הערבית ובפילוסופיה הערבית והיוונית בתרגומיה הערביים, והיה גם הראשון (והיחיד בימי הביניים) שניסח תאוריה פואטית של תורת השיר העברית. במהלך חייו עבר”