חיינו הנפשיים והמנטליים אינם ניתנים לתפיסה ולהבנה מנקודת מבט ניטרלית המנסה להתערטל מערכים ומנורמות. הם ניתנים לתפיסה רק מנקודת מבט אנושית, שהיא במהותה נורמטיבית ומעריכה. התחום הסובייקטיבי מציב אפוא אתגר בפני הפילוסופיה : בשביל שהפילוסופיה תוכל להכיל אותו בתמונת העולם שהיא מנסה להעמיד, עליה ללמוד לראות בנורמות המעצבות את נקודת המבט האנושית דבר הפותח את עינינו לממשות, ולא תבלול המפריע להן לגלות את הדברים כפי שהם באמת. לדרך ראייה זו השלכה גם לתחומי דעת ומציאות אחרים. האיום שנשקף לסובייקטיביות מנקודת ראות פילוסופית החותרת לניטרליות וכן השלכותיו של האיום הזה על הסובייקטיביות ועל דרכי הבהרתה הפילוסופית עומדים במרכזו של ספר זה. הפילוסוף שראה איום זה לעומקו הוא לודוויג ויטגנשטיין : פילוסופיית הפסיכולוגיה שלו, וגישתו הפילוסופית בכלל, מדגימות את כוחה של הבהרה פילוסופית צנועה - שבטיפולה בתחום הסובייקטיבי אין היא מתיימרת לחרוג מאופק ההבנה האנושי. דרך ליבון האיום ולקחו ואגב התמודדות עם גישות אחרות בפרשנות ויטגנשטיין הספור פורש, לראשונה בעברית, את היריעה הרחבה של גישתו הפילוסופית המאוחרת של ויטגנשטיין, פילוסוף שהשפעתו חורגת בהרבה מתחום הפילוסופיה ואפילו מתחום האקדמיה. ד"ר אליעזר מלכיאל סיים בהצטיינות את הלימודים לתואר דוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים והשתלם באוניברסיטת הרוורד בהדרכתו של פרופ' הילרי פטנם....

"כי הוא היה איש חי באמת, אשר לא היה דוגמתו, והוא חי תמיד חיים אמיתיים ובכל פעם חי חיים חדשים" תורותיו, אמירותיו וסיפוריו של רבי נחמן הם לעולם צוהר וביטוי ללבטי חייו, ובכולם משמשים האישי והמטפיזי יחדיו, ללא התר. במרכזו של ספר זה עומדים המתח והתנועה שבין מידת החכמה למידת התמימות. הם שוזרים כחוט השני לא רק את מבחר התורות והסיפורים שלוקטו בספר, אלא את מכלול יצירתו של רבי נחמן , ומהווים מפתח לעולמו הרוחני. חכמה ותמימות הם קטבים שביניהם נעים גם חייו של כל אדם, מושגים אלה- בלבושים לשוניים שונים- הם מרכזיים בהגותם של פילוסופים וביצירתם של סופרים, המתמודדים באמצעותם עם שאלות היסוד של היקום האנושי: הזדהות וניכור, קביעות וחירות, השתייכות והתבדלות, אמונה וכפירה.סדנא דארעא חד הוא,והדרמה הקיומית הנפרשת בדברי רבי נחמן נוגעת בכולנו. חכמה ותמימות בנוי במתכונתם של ספרי פרשנות קלאסיים, שהטקסט במרכזם. לטקסט עצמו אין תחליף: תוכנו הרוחני והדרמה הקיומית שנפרשת בו אינם ניתנים להפרדה מצורת הבעתו הספרותית. הפרשנות היא מורה דרך המלווה את הקוראים במפגשם הבלתי אמצעי עימו. ...

מסעו של רבי נחמן מברסלב לארץ ישראל, בסוף המאה השמונה-עשרה, היא פרשה שהנסתר בה רב על הגלוי. מניעיו וכוונותיו של רבי נחמן ביציאתו למסע, המטרות שהציב לעצמו וגם ההישגים שהשיג בו, אפופים בערפל של רמיזות סתומות. למסע היה תפקיד מרכזי בהתפתחותו הרוחנית של רבי נחמן, ומזמן התרחשותו ועד מותו שתים-עשרה שנים לאחר מכן, הוא חזר אליו שוב ושוב בהגיגיו, באמירותיו ובדרשותיו.   מלבד היותו אירוע ביוגרפי קונקרטי מתוחם בזמן ובמקום, המסע לארץ ישראל הוא פרויקט חיים תמידי, תנועה קיומית שמאפיינת חיים שלמים, 'כָּל עוֹד נַפְשִׁי בִּי אֶסַּע לְשָׁם', 'הַמָּקוֹם שֶׁלִּי הוּא רַק אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, מַה שֶּׁאֲנִי נוֹסֵעַ אֲנִי נוֹסֵעַ רַק לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל'.   המסע הוא הזמנה לעולמו הרוחני של רבי נחמן, והעיון בו מפלס שבילים להבנת אישיותו. אבל מעבר לזה ולעומקו של דבר, המסע לארץ ישראל הוא הזמנה למושג הסוד בכלל ולממד הסוד בחיים ובמציאות.   רבי נחמן היה בעל סוד - 'רַבֵּנוּ אָמַר: אֲנִי סוֹד, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי כְּבָר מְגַלֶּה אֶת הַסּוֹד אַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנִי נִשְׁאָר סוֹד'. מסעו לארץ ישראל, והגילוי המתמשך של משמעויותיו הנסתרות ביתרת חייו, ממחיש באופן עמוק ומאלף מהי 'תודעת סוד', ומהי 'עמידה נוכח סוד'.   האזנה לרמזים האופפים את סיפור המסע ואת 'בחינת נסיעת ארץ ישראל' והארת הממד הנסתר של המסע והמשמעויות הסמויות בו (סמויות גם מעיניו של הנוסע עצמו), פותחות צוהר להשלכותיה הקיומיות והרוחניות של עמדת סוד כהתגלמותה בחייו של בעל סוד אחד מובהק, רבי נחמן. מתוך כך העיון פותח לנו צוהר גם לתוקפו ולממשותו של הסוד בחיינו ובעולם בכלל.   ד"ר אליעזר מלכיאל לימד פילוסופיה באקדמיה לאמנות בצלאל, באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן-גוריון, ומשמש כיום כמרצה לפילוסופיה במכללת עלמא. הוא מחברו של הספר כוונה תחושה רגש: סובייקטיביות ודרכי הבהרתה של הפילוסופית (הוצאת מאגנס תשס"א), וכן פירסם מאמרים פילוסופיים והגותיים בכתבי עת ובאסופות שונות.    ...

מהם חופש, אוטונומיה ואחריות? ספר זה מציע שאדם חופשי, אוטונומי ואחראי הוא אדם שמעצב בעצמו, באופן רפלקטיבי ומתוך דיאלוג תבוני עם אחרים, את חייו והתנהגותו, ובעיקר את אישיותו. עיצוב עצמי – והחופש והאחריות הכרוכים בו – אינו מתרחש בחלל ריק אלא מתהווה בתוך רשת סבוכה של נסיבות, סיבות ומסובבים: בנסיבות מבורכות בני אדם נעשים – בהיבטים מסוימים של חייהם, לתקופות זמן מסוימות, במידה רבה או מועטה – חופשיים, אוטונומיים ואחראיים. אבל גם אז אין הם מוגנים מהשפעות חיצוניות, סגורים ומסוגרים מפני העולם על לקחיו ומסריו. השיח-ושיג שלהם עם אחרים ועם העולם, והיותם חשופים להשפעותיהם, הם היבט מהותי של חירותם. הספר מתמודד עם אתגר כפול: הוא מבקש להראות שתפיסת החופש המוצגת בו אכן מתיישבת עם היות האדם יצור טבעי שעלילותיו ניתנות לביאור על יסוד חוקי הטבע, בדומה לעלילותיהם של שאר יצורי תבל, בהסבר סיבתי-מכניסטי; וכן שהיא נאמנה למהותם העמוקה של חופש ואחריות ולמובנם האמתי של מושגים אלו בלשוננו. לסוגיית החופש והאוטונומיה יש השתמעויות אתיות, קיומיות ורוחניות. מאחורי הקלעים של הפולמוס התאורטי ניצבים חזונות אתיים וקיומיים שונים בעבור האדם, וחשיפת הכוח האידאולוגי, מבקש-ההתמרה, מאחורי החזות הניטרלית של הבהרת המושגים הפילוסופית מאפשרת למחבר לבחון את העמדות התאורטיות בהיבט אתי וקיומי. הספר העשרים וארבעה בסדרת ``פרשנות ותרבות`` בעריכת פרופ` אבי שגיא האדם הוא יש מפרש. בני אדם, יחידים וחברות, מנהלים את חייהם תוך פירוש מתמיד של מעשיהם, ערכיהם, עולמם ומכלול פעילותם. מעשה הפרשנות אינו רק נחלתם של חוקרי תרבות, אלא הוא בראש ובראשונה נחלתו של כל אדם הפועל בעולם והמנסה באופן מתמיד לתת פשר למרחבים השונים שבהם הוא פעיל. הפעילות הפרשנית היא אחד ממאפייניו הבולטים של הקיום האנושי. האדם כיצור חושב אינו מסתפק בעשייה; אדרבה, עשייתו מלווה בהסבר או בהבנה של מעשיו. אמנות הפרשנות משוקעת בדרך כלל בפעילות הפרקטית עצמה, והיא איננה מוארת באורה של התודעה וההכרה השיטתית. ואולם לעתים קרובות נעשית הפרשנות למושא עצמאי; או אז מוסטת תשומת הלב ממרחב הפעילות המעשית אל המרחב התאורטי. מעבר זה מסמן את ראשיתה של העבודה השיטתית המושקעת בפענוח, בניתוח ובתיאור של מרחבי הפעילות האנושיים שבהם מגולמת באופן מובלע פרשנות. העבודה השיטתית הזאת היא עבודתו של התאורטיקן, והיא מציינת את הפיכת הפרשנות המובלעת בפרקטיקה למומנט עצמאי. סדרת הספרים ``פרשנות ותרבות`` עוסקת במומנטים פרשניים. הספרים שייכללו בה עוסקים במרחב הפרשנות על מכלול היבטיו: פרשנות של טקסטים ספרותיים, פילוסופיים, דתיים ואחרים, פרשנות של תרבויות וחברות. סדרת הספרים כולה מתייחדת בניסיון להציע קריאה פרשנית חדשה ומאתגרת....

בחקירות פילוסופיות, מחולל לודוויג ויטגנשטיין מהפכה בתפיסת השפה, בתפיסת הפילוסופיה ובתפיסת המצב האנושי. המהפכה הזאת טבעה חותם עמוק לא רק בפילוסופיה אלא גם בענפי מחקר אחרים, ואף התפשטה מחוץ למגדל השן האקדמי-מחקרי אל שדות תרבות שמעבר לו. החיבור המוגש כאן הוא המשכו של הספר ממשמעות לשימוש, והוא עוקב מקרוב, בפרשנות צמודה לסעיפים 693-316 שבספר חקירות פילוסופיות, אחר מהלכה. הטקסט של ויטגנשטיין ייחודי בנוף הכתיבה הפילוסופית: הוא אינו מציג משנה סדורה ומוגמרת, אלא מבטא את לבטי המחשבה שלו, ועשוי מחומריהם. חיבור זה מתחקה אחר דיאלקטיקת המחשבה המוצגת בטקסט המקור, ופוסע עימה בשבילים המפותלים של "מתווי-נוף, אשר נוצרו במהלכם של מסעות ארוכים וסבוכים" (מתוך "פתח דבר" לספר חקירות פילוסופיות). הוא מציע יד תומכת ל'לימוד בחברותא' של הטקסט, להתחבטות משותפת בלבטיו ולהעמקת השיחה שאליה הוא מזמין את הקורא. מסת הפתיחה מטעם המחבר מכשירה את הדרך לכך, בהציגה את השאלות והמגמות המניעות את המהלך הפילוסופי של ויטגנשטיין, לפני הכניסה לעובי הקורה של ספרו. ד"ר אליעזר מלכיאל מלמד פילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון. מספריו: "כוונה תחושה רגש" (מאגנס, 2001), "חכמה ותמימות ומסע אל הסוד" (על רבי נחמן מברסלב; ידיעות, 2005 ו-2007), "חירות רצון והכרח" (הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2013), "ממשמעות לשימוש" (כרמל, 2017)....

לכאורה ישנו ניגוד בין "האמת שלי" ובין "האמת", כאמת מוחלטת. בסיוען של דמויות מופת מתולדות הפילוסופיה ובפולמוס עםהמפקפקים, המחבר פורש בספר את האמת מוסרית שלו, היא־היא האמת שלנו, אשר נדרשת ואמנם עשויה להכיל את הגיווןהפנטסטי באורחות החיים האנושיים מבלי שתאבד מתוקפה האישי והמוחלט כאחד.אליעזר מלכיאל מלמד פילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת הרצוג. חיבר ספרים על נושאים פילוסופיים שונים וכן על רבי נחמן מברסלב....