“קשה מאד להגדיר את הספר השונה לחלוטין ולהתייחס במונחי 'טוב' או 'גרוע'.
הכריכה לכשעצמה רומזת למשהו בסגנון אחר.אפל ולא קל.
כמעט ללא דיאלוגים, פה ושם בודדים. כתוב ברצף.
דמות מרכזית אחת, גבר בערוב ימיו הנזקק לעזרה צמודה. הספר הוא מסע לעברו כאדם בוגר.
חיטוט מציק, בוטה ולפעמים דוחה. חייו עוברים במסלולים קבועים למדי בין מקומות שונים בתל אביב- ביתו, המכללה בה לימד סטודנטים לאמנות, רחובות מרופשים, קניונ”