הספר עוסק בהיבטים השונים של האינתיפאדה בשלוש השנים הראשונות להתרחשותה, בהן היה תא"ל (מיל') סטרשנוב אחראי למערכת המשפטית בצה"ל בתוקף תפקידו כפצ"ר. בין היתר, מתוארים הצעדים השונים שננקטו כנגד האוכלוסייה המקומית: מעצרים מנהליים, הריסות בתים, גירושים והליכי השפיטה בבתי-המשפט הצבאיים באזורי יהודה, שומרון וחבל עזה. חלקים מרכזיים בספר ממוקדים בהתנהגות החיילים כלפי תושבי האזורים וסוקרים את המשפטים החשובים של אותה תקופה, כמו משפטי גבעתי א' ו- ב', משפט גולני ומשפטו של יהודה מאיר. בפרקים אלה, כמו-גם בספר כולו, באים לידי ביטוי ההתלבטויות, הוויכוחים והעימותים שהיו מנת חלקם של כל הגורמים שעסקו בנושא האינתיפאדה, ביניהם שר הביטחון, הרמטכ"ל, אלופי צה"ל והפצ"ר. פרשיות אחרות המסוקרות בספר והשייכות אף הן לתקופת כהונתו של המחבר כפצ"ר, הן פרשת הקצין הצ'רקסי עיזאת נפסו, שזוכה מעבירת בגידה אחרי שבע שנות מאסר; ופרשת קצין חיל האוויר רמי דותן, שנידון על עבירות השוחד ומרמה במיליוני דולרים....