קסם בנייניה ושכונותיה של ירושלים נחשף בספר המרהיב הזה במלוא תפארתו. שפע הצילומים והאיורים מראים את ירושלים - בתים ובניינים, שכונות ורחובות, חומות ופתחים - על שלל תקופותיה וסגנונותיה. הספר מציג את העיר כמוזיאון אדריכלות חי ותוסס שמובאים בו לידי ביטוי סגנונות אדריכליים, תרבותיים ואסתטיים מגוונים....

"היהלום שבכתר" הבנייה הערבית בארץ. ספר זה חושף לראשונה, בצורה מקיפה ופרטנית, את תולדותיהן של שלוש שכונות מן המעניינות והיפות ביותר בירושלים שמחוץ לחומות. סיפור הבתים בשכונות טלביה, קטמון והמושבה היוונית משקף את שגשוג הבורגנות והאריסטוקרטיה הערבית בתקופת המנדט. כמו כן עומד הספר על השינויים וההתפתחויות שחלו בשכונות אלו, מקום המדינה ועד ימינו. התיאורים המילוליים, ומאות האיורים המלווים אותם, משרטטים את קורות המשפחות שהתגוררו בשכונות אלו, את אורחות חייהם של התושבים, מנהגיהם וערכיהם התרבותיים וכן החשיבות הרבה שהם ייחסו ליופי הארכיטקטוני של בתיהם ולאסתטיקה של סביבתם. ההיבטים האנושיים - אישיים של סיפורי הבתים מצטרפים לתמונה מקיפה של חברה, שמילאה תפקיד מרכזי בתולדות השכונות הערביות בירושלים מאז התקופה העות'מאנית ועד סוף המנדט הבריטי בשנת 1948. נטישת השכונות על ידי תושביהן הערבים במלחמת העצמאות היא מן הפרקים המורכבים והרגישים בהיסטוריה של ירושלים. אילוצי הנטישה, והדרך שבה עזבו הערבים את בתיהם, הם מרכיב חשוב של בעיית הפליטים הערבים ובסיס של תביעותיהם למימוש זכות השיבה ולקבלת פיצויים. לא בכדי הגדיר בשעתו פייסל חוסייני, שהחזיק בתיק ירושלים ברשות הפלסטינית, את מאות הבתים והמגרשים בשכונות טלביה וקטמון כ"יהלום שבכתר" הרכוש הערבי בארץ. המידע בספר הנוגע לאירועי 1948 מבוסס על מקורות ישראליים וערביים כאחד....

בתולדות רחוב הנביאים וסביבתו שזורים נושאים רבים הקשורים בהתפתחותה של ירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה. ירושלים באספקלריה של רחוב הנביאים וסביבתו היא מוזיאון חי של תרבויות, של אורחות חיים ושל סגנונות בנייה למיניהם. ייחודו של הספר הוא ב"תחושת המקום" שהוא מקנה לקוראים, במידע החדש הרב שבו ובשילוב של חומר עיוני, של תצלומים ורישומים ושל מובאות מספרות המחקר ומיצירות של סופרים ומשוררים. התצלומים והרישומים מתארים קטע של עיר בהדגשים מהדגשים שונים - היסטוריים, דתיים, עדתיים, אנושיים, חברתיים, אורבניים וארכיטקטוניים. מאות רישומים של בניינים ושל פרטים ארכיטקטוניים חושפים בתים המוכרים למעטים בלבד, שכן הם מוסתרים מאחורי חומות אבן גבוהות ושערים נעולים, מגוללים את סיפוריהם של בניינים רבים שטרם הועלו בכתב ומוסיפים פרטים חדשים על בניינים מוכרים. רחוב הנביאים וסביבתו ראויים ללימוד ולפענוח - בבחינת "אלוהים הוא בפרטים הקטנים" - יותר מכל אזור אחר בירושלים שמחוץ לחומות, בשל שילוב של יסודות יומיומיים, "פרובינציאליים", ושל אירועים היסטוריים חשובים. בהיות האזור מקום מפגש של דתות, לאומים ותרבויות, באים לידי ביטוי בתולדותיו הניגודים בין יהודים למוסלמים, בין יהודים לנוצרים, בין תרבות החילוניים לתרבות הדתיים, בין השפה העברית לשאר השפות, ומומחשים השינויים המרתקים שהתחוללו בירושלים למן אמצע האמה ה - 19 ועד שלהי המאה ה - 20....

רחוב יפו הוא ציר ההתפתחות של ירושלים החדשה מאז ראשית היציאה אל מחוץ לחומות, באמצע המאה ה-19. הספר חושף את השינויים שחלו בפני הרחוב חרושי הקמטים ולמודי הסבל, המוסתרים זה שנים ארוכות מאחורי שכבות עבות של ניוון והזנחה. סיפורו של רחוב יפו הוא בבואה נאמנה למצב העיר, על תקופות הגאות והשפל שעברו עליה. הטקסטים הבהירים, מאות התצלומים והרישומים מאירי העיניים המוגשים בהמחשה גראפית מרשימה ואסתטית, יוצרים פסיפס מרתק ורב גוני המשלב נושאים היסטוריים, פוליטיים, ביטחוניים, אתנוגרפיים, אדריכליים, כלכליים, אנושיים, חברתיים וגם נוסטלגים. הספר מיועד לאוהבי ארץ ישראל בכלל וירושלים בפרט, המעוניינים להכיר את בעיותיה התקופתיות של עיר קשה ומסוכסכת דרך הביוגרפיה של רחובה המרכזי....

הספר מתאר ומנתח את המרקם האורבני ואת מאפייני אדריכלות העיר העתיקה באמצעות ארבעה חתכים שונים, המשלימים זה את זה. בחתך הראשון, הכרונולוגי־דידקטי, מתוארים המרכיבים הארכיטקטוניים הטיפוסיים והמבנים החשובים שבכל תקופה וסגנון. החתך השני הוא על פי סוגי המבנים, ייעודם ושימושיהם. החתך השלישי מתייחס למרכיבים הצורניים של המרקם האורבני, ואילו החתך הרביעי, העוסק בתחום הגאוגרפי־אזורי, כולל שלושה מסלולי סיור ארכיטקטוניים המאפשרים למסייר ברגל ו/או ל"מטייל בכורסה" להכיר וללמוד בצורה שיטתית את מבנה הרבעים, הסמטאות והבניינים שבעיר העתיקה. פרקי הספר: הקדמה: ראש העיר, טדי קולק מבוא: דוד קרויאנקר פרק ראשון: ההתפתחות האורבנית והבנייה מאז ייסוד העיר ועד סוף התקופה הביזאנטית (1000 לפנה"ס–638 לספירה) פרק שני: הבנייה בתקופה המוסלמית הקדומה (638–1099) – ראשית האדריכלות המוסלמית בירושלים פרק שלישי: הבנייה הצלבנית (1099–1187) והסגנון הרומנסקי פרק רביעי: הבנייה בתקופה האיובית (1187–1250) –שימוש משני באדריכלות פרק חמישי: הבנייה הממלוכית (1260–1517) – בניית פאר דתית פרק שישי: הבנייה בתקופה העות'מאנית (1517–1917) –מגוון סוגי בנייה וסגנונות פרק שביעי: הבנייה בתקופת המנדט (1918–1948) ובעידן העיר החצויה (1948–1967) – אדריכלות של מילוי ותוספות פרק שמיני: אדריכלות השיקום אחרי 1967 – סגנון מסורתי מודרני פרק תשיעי: מבנים מסוגים שונים פרק עשירי: מרכיבי המרקם האורבני פרק אחד־עשר: מסלולי סיור ארכיטקטוניים פרק שנים־עשר: אדריכלות העיר העתיקה כמקור השראה לבנייה שמחוץ לחומות פרק שלושה־עשר: סיכום – מאפייני המרקם האורבני וייחודו * מילון למונחי תכנון וארכיטקטורה ולמושגים אחרים * ביבליוגרפיה ומקורות * מפתח "בתריסר השנים האחרונות הקדיש האדריכל דוד קרויאנקר את עיקר זמנו למפעל ענק של כתיבה על אדריכלות ירושלמית... אחת לשנתיים, מתוך תיאום צמוד עם המכון לחקר ירושלים ועם הוצאת כתר, הוא היה מטיל להם את הביצה המובטחת... ההפקה מרשימה באמת מבחינת הגימור, התחקיר והביצוע המו"לי... זהו ספר שכתוב מתוך תאוות פרטים מדהימה ועם זאת מרהיבה... במפעל החיים המדהים שסיים קרויאנקר בגיל 54, שישה כרכים המתעדים את הארכיטקטורה של ירושלים. ההספק שלו, ספר כל שנתיים (ועוד כמה ספרי חלטורה באמצע), מעורר הערצה. קרויאנקר הצליח לאורך כל הסדרה ללכת על הגשר הצר מאוד שבין כתיבה פופולארית פשוטה, בהירה ועתירת סיפורים צבעוניים לבין כתיבה מדעית. כתוצאה מכך הוא היה אחד הגורמים המרכזיים להפיכת נושא כל־כך לא פופולארי כגון האדריכלות לתחום בעל עניין ציבורי מובהק..." - אלי שי, "הבנייה בעיר הסמויה מן העין", כל העיר, 26 במרס 1993 "מסכם האדריכל... דוד קרויאנקר סידרה מרשימה של שישה כרכים רבי היקף על 'אדריכלות בירושלים'... תיאורו התקצירי של קרויאנקר הוא עיקר בשורתו של הספר החדש ושל הסידרה כולה, שכמותה לא פורסמה בישראל. כתיבת הספרים נמשכה 21 שנה... סידרת ספרים המקרבת את האדריכלות לתודעת הרבים, ומותירה מקום לשאר הרוח של כל קורא ... ספריו של קרויאנקר אינם מדריך ארכיטקטוני, אבל הם מורה־דרך בתחומי ההתפתחות האורבנית והארכיטקטונית..." - יואל רפל, "עיר מקום", ידיעות אחרונות, 14 במאי 1993 "יצירת ענק של אדריכל, המאוהב באבן הירושלמית, בחצרות ובסמטאות. מבחינתו, ההיסטוריה היא פיתוחי חלונות, קשתות, חצרות ובתי תפילה." - דוד ויצטום, "מאוהב ירושלמי", ידיעות אחרונות, 19 במאי 1993...

המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים הם מן המקומות האיכותיים והמבוקשים ביותר בירושלים, בשל הקסם האורבני-סביבתי-ארכיטקטוני שלהם, והודות לתהליך השימור וההתחדשות העובר על השכונה. ספר זה הוא תמהיל מגוון ועשיר של היסטוריה, אדריכלות וסיפורים אישיים מרתקים; מאז ראשית ההתיישבות של חלוצים גרמנים-טמפלרים באמצע המאה ה-19, דרך החיים בצל צלב-הקרס בשנות השלושים, המלחמות, תקופת הצנע והקיצוב של ראשית ימי המדינה, ועד להתחדשות האורבנית בשלהי המאה ה-20. באמצעות טקסטים בהירים, המלווים במאות תצלומים וכן רישומים מאירי-עיניים המוגשים בהמחשה גראפית מרשימה ואסתטית, נחשפים השינויים ההיסטוריים, האורבניים, האתנוגרפיים-חברתיים, האנושיים והארכיטקטוניים שחלו באזור זה מאז שנוסדה המושבה הגרמנית, לפני כמאה וארבעים שנה כיישוב כפרי בשולי העיר, ועד היום, לאחר שהאזור היה לשכונת יוקרה שבמרכזה ציר מסחרי תוסס.   ספר זה הוא הרביעי בסדרת ספרים של המחבר העוסקים באופן פרטני בתולדותיהם והתפתחותם של שכונות ורחובות מרכזיים בירושלים, שהתפרסמו בהוצאת כתר בשיתוף מכון ירושלים לחקר ישראל....

ספר זה מיועד לכל אוהב ירושלים המבקש להכיר וללמוד פרק חשוב, הידוע אך למעטים, על־אודות דמותה הפיזית של העיר. הבנייה הערבית, הן המוסלמית והן הנוצרית, כוללת בנייה כפרית פשוטה וצנועה ובנייה עירונית מפוארת ומסוגננת; לבנייה זו חלק נכבד בקביעת דמותה של העיר שמחוץ לחומות. בעזרת למעלה מ-600 רישומים, צילומים ומפות יכול הקורא ללמוד, לגלות ולחשוף את ערכיה הארכיטקטוניים של העיר. עם הקריאה בספר מתרגלת העין הלא-מאומנת להתמקד בפרטים ארכיטקטוניים קטנים, שצירופם למכלול אחד יוצר את איכותה החוותית המיוחדת של העיר. בספר מובאת סקירה העוסקת בהיבטים הפוליטיים, החברתיים, הדתיים, האתנוגרפיים, הכלכליים והטכנולוגיים שהשפיעו על צורת התכנון והבנייה וכן בהשפעת סגנונות בנייה מקומיים וזרים על הבנייה הערבית. בספר מסלולי סיור ארכיטקטוניים־היסטוריים, המאפשרים למסייר ברגל. או ל"מטייל בכורסה", ללמוד באופן שיטתי את צורות הבנייה הערבית, מן התכנון הכולל ועד לפרט הארכיטקטוני הקטן ביותר. ספר זה הוא השני בסדרה "אדריכלות בירושלים תקופות וסגנונות". שתכליתה לתאר ולנתח את סגנונות הבנייה השונים בעיר לתקופותיהם. הכרך הראשון בסדרה, שיצא לאור ב-1983, עוסק ב"שכונות ובנייני ציבור יהודיים מחוץ לחומות 1860-1914". בשלבי מחקר ועיבוד שונים נמצאים שלושת הכרכים הבאים: "בנייה נוצרית־אירופית 1918-1860", "שכונות ומבנים בתקופת המנדט 1948-1918" ו"שכונות המגורים והבנייה הציבורית־ממלכתית מ-1948". יש לקוות שבאמצעות ספרים אלה תתחוק ההכרות הבלתי'אמצעית של הציבור עם סביבתו הבנויה ותגבר המודעות לחשיבות נושא השימור הארכיטקטוני. מתוך ההקדמה של ראש - העיר: "חשיבותו של ספר זה, הכרך השני בסדרה מקיפה המתוכננת לפרוש תמונה רחבה של התפתחות הבנייה בעיר, היא בהגברת המודעות הציבורית לחשיבותם של ערכים פיזיים המוכרים אך למעטים. ההמחשה הגראפית החזקה המעוררת את סקרנותו, עירנותו ורגישותו של הציבור עושה את ידיעת המרקם הפיזי העירוני של ירושלים לנחלת הכלל. אני מאמין, שפרסום זה ירגיל את העין הלא - מאומנת להתעניין ולהתמקד בפרטים ארכיטקטוניים קטניס שצירופם למכלול אחד יוצר את האיכות המיוחדת האופיינית לעיר. כך תהיינה אמות - המידה להערכת איכותם הארכיטקטונית של בניינים יחידים ושכונות שלמות ברורות יותר ותאפשרנה לנו להיעזר בהן בבחינת הצעות תכנון לשימורם או להריסתם של מרקמים קיימים." טדי קולק...

בעזרת יותר מ-600 איורים מרהיבים ממחיש הספר את אחד המרכיבים הארכיטקטוניים הבולטים והמעניינים ביותר בחזותה של ירושלים, הפתחים - שערים, פתחי כניסה, דלתות, חלונות וסורגים, המשקפים יותר מכל את רוח התקופה ואת סגנונות הבניה השונים. צורות הפתחים השונים ודגמיהם הם מסימני הזיהוי האתניים-דתיים-לאומיים החשובים, שבעזרתם ניתן להבדיל בין צורות הבנייה היהודית, הערבית והנוצרית. פסיפס הפתחים המגוון מבטא גם צרכים פונקציונליים וקישוטיים וגם את מאפייניהם של תרבויות, אורחות-חיים, מנהגים ואמונות שונות, השולטים בעיר זה דורות. הספר עשוי להרגיל את העין הלא-מאומנת להתמקד בפרטים ארכיטקטוניים, שבצירופם למכלול אחד הם מהווים מרכיב חשוב בהבנת האיכות המיוחדת של העיר, וכן מבקש הספר להגביר את המודעות הציבורית לגבי חשיבותם של ערכים פיזיים המוכרים אך למעטים....

מתוך ההקדמה של ראש העיר:"חשיבותו של ספר זה - שהוא החלק השלישי בסדרה שתפרוש את התפתחות הבנייה בעיר - היא בהצגה המרוכזת והמפורטת של ערכים פיסיים חשובים המוסתרים שנים רבות מאחורי חומות אבן גבוהות ושערים נעולים. יש בספר משום גילויה וחשיפתה של בנייה עלומה, סגורה ומופנמת, שהיתה ידועה ומוכרת אך למעטים. בהמחשה הגרפית עושה הספר את ידיעת המרקם הפיסי לנחלת הכלל ותורם להגברת המודעות לחשיבותם של ערכים פיסיים. העין הלא מאומנת לומדת להתעניין ולהתמקד בפרטים ארכיטקטוניים קטנים, שכולם יחד יוצרים את הפסיפס השלם, המשקף את איכותה של העיר ואת ייחודה הפיסי. להבנה טובה יותר של פרטי המרקם הארכיטקטוני יש גם חשיבות רבה בבחינת הצעות תכנון שונות הנוגעות לבעיות שימורם של מבנים ומתחמים קיימים או הריסתם." -טדי קולק הספר סוקר את מפעלי הבנייה הגדולים של מעצמות אירופה – גרמניה, רוסיה, צרפת, ובריטניה – ומדינות אחרות מאז אמצע המאה ה־19 ועד לסוף מלחמת העולם הראשונה. נוסף להיבטים הארכיטקטוניים־פיזיים, מתוארים בספר הגורמים הפוליטיים, דתיים, חברתיים, אתנוגרפיים, כלכליים וטכנולוגיים שהשפיעו על צורות התכנון והבנייה. שני מסלולי סיור ארכיטקטוניים־היסטוריים מאפשרים למסייר ברגל או ל"מטייל בכורסה" להכיר וללמוד בצורה שיטתית את הבנייה האירופית־נוצרית והשפעתה בקביעת דמותה הפיזית של ירושלים, למן התכנון הכולל של מתחמים גדולים וכלה בבניינים בודדים. המסלול האחד עובר בתחומי המושבה הגרמנית (הטמפלרית), והמסלול השני באזור חצי־הסהר המקיף את העיר העתיקה מצפון־מערב, כולל ציר הרחובות הנביאים ויפו, שלאורכו נבנו מבנים נוצריים רבים. פרקי הספר: הקדמה: ראש העיר, טדי קולק מבוא: דוד קרויאנקר פרק ראשון: מאפייני הבנייה הנוצרית – אירופית פרק שני: הבנייה הגרמנית (*) פרק שלישי: הבנייה הצרפתית פרק רביעי: הבנייה הרוסית פרק חמישי: הבנייה האנגלית פרק שישי: הבנייה האיטלקית פרק שביעי: הבנייה האתיופית פרק שמיני: הבנייה היוונית־אורתודוקסית פרק תשיעי: הבנייה הארמנית פרק עשירי: מסלול סיור ארכיטקטוני־היסטורי במרכז העיר פרק אחד־עשר: תכניות שימור * סיכום * הגדרת סגנונות ומונחים ארכיטקטוניים ואחרים * ביבליוגרפיה ומקורות * מפתח "מחבר הספר... נטל על עצמו משימה כבדה, שמטרתה שימור ותיעוד האוצרות הארכיטקטוניים של ירושלים לדורותיה, ולפי שעה הוא עומד במשימה בצורה המעוררת ממש השתאות. הוא הציב לעצמו לוח זמנים שלפיו יופיע ספר כל שנתיים, והנה לאחר שש שנים – מופיע הכרך השלישי, במתכונת אלבומית וברמה יוצאת מן הכלל, שלא היו מביישים את טובי בתי־ההוצאה בעולם." - מיכאל ששר, "ירושלים של מעלה ושל מטה", הארץ, 8 במאי 1987 "ספר־אלבום נוסף בסידרה המרתקת של קרויאנקר, שלא היתה עוד כמותה ליסודיות בחקר הבנייה בירושלים. את קסמיה המיוחדים של עיר זו, קרויאנקר בודק למרכיביהם, חוקר את היווצרותם, מתעד לפרטיהם ומגיש את כל זה בצורה מסודרת... לחובבי תולדות הארץ בכלל וירושלים בפרט זה ספר חובה." - אורי סלע, "זרים בונים בירושלים", ידיעות אחרונות, 22 במאי 1987...

מדריך טיולים בשכונות ובתים הוא ספר מיוחד במינו המנחה את הקוראים בשכונותיה של ירושלים ובמיוחדים שברחובותיה ובתיה מנקודת מבט אדריכלית. במדריך 19 סיורים המקיפים יותר מ400- אתרים בירושלים - בין החומות ומחוצה להן. אין מדובר באתרים הירושלמיים הרגילים, המציגים למטיילים מונומנטים היסטוריים ודתיים, אלא באתרים המצטיינים במידת העניין שבהם ובצורות הבנייה הייחודיות שהתגבשו בהם במרוצת דורות רבים. הספר מנווט את המטיילים בשכונותיה וברחובותיה של העיר, בהתמקדו בהיבטים תכנוניים, אתנוגרפיים, פוליטיים ואסתטיים. האדריכל דוד קרויאנקר נולד בירושלים ב1939-. למד ארכיטקטורה בלונדון, ומ1968- עוסק בתכנון מבנים ושכונות בירושלים, בשימורם, בשיקומם ובהחייאתם. התמחה בתיעוד אדריכלי-היסטורי של בתי העיר ושכונותיה. גולת הכותרת של מפעל המחקר החלוצי שלו היא ששת הכרכים של סדרת הספרים אדריכלות בירושלים (הוצאת כתר, בשיתוף מכון ירושלים). שהם תשתית עיונית-תיעודית לחקר בנייני ירושלים. וספרו האלבומי ירושלים. שכונות ובתים - תקופות וסגנונות (הוצאת כתר). ספריו תרמו תרומה רבה להבנת מרקם הבנייה של ירושלים שבין החומות ומחוצה להן ולהגברת המודעות הציבורית באשר לחשיבות הנודעת לשימור העיר וערכיה הפיסיים....

מתוך ההקדמה של ראש העיר:``ספר זה כשלושת הכרכים הקודמים בסדרה ``אדריכלות בירושלים``, תורם רבות להבנת המורשת הבנויה והסביבה הפיסית שבה אנו חיים ומוסיף לה את תיאור נדבך העשייה הפיסית בתקופת השלטון הבריטי. ההצגה הגרפית רבת העוצמה של מכלולים שלמים, של בניינים בודדים ושל אלמנטים ארכיטקטוניים בודדים מסייעתלעין הלא מאומנת לזהות ערכים פיסיים ולהכיר בחשיבותם ובצורך לשמר ולשקם רבים מהם. הספר מיטיב להדגים כיצד עקרונות תכנון כלליים תורגמו לשפת מעשה ועד כמה עברה הקרוב של ירושלים היה ראוי לתיעוד וללימוד, כפי שעושה דוד קרויאנקר בצורה כה מרשימה ומוצלחת בספר זה ובקודמיו``.טדי קולק...

תולדותיו של מתחם ממילא, שהוא אחד האזורים המרכזיים והרגישים ביותר בירושלים, הם סיפורו הרב-תחומי של תהחיל אורבני מרתק המשקף את התמורות שחלו במשך למעלה מ-150 שנה במצבה של ירושלים. באמצעות טקסטים בהירים המלווים במאות תצלומים ורישומים מאירי עיניים, המוגשים בהמחשה גראפית מרשימה ואסתטית, נחשפים השינויים, ההיסטוריים האורבניים, האתנוגרפיים-חברתיים, האנושיים והארכיטקטוניים שחלו באזור זה בארבע תקופות - תקופת הגאות מתחילת המאה ה-19 ועד סוף תקופת המנדט, שבה היו רחוב ממילא וסביבתו מרכז של מסחר קוסמופוליטי חי ותוסס; תקופת השפל של שכונת ספר מצולקת שעל גבול עיר חצויה 1967-1948; תקופת המאבקים הציבוריים והריסת מרבית בתי השכונה מ-1967 עד שנות ה-90, ועידן ההתחדשות האורבנית שמאז שנת 2005, שבו הושלם שיקומו המואץ של האזור כגשר חי בין העיר העתיקה וחלקו המערבי של מרכז העיר. ספר זה הוא החמישי בסדרת ספרים של המחבר העוסקים באופן פרטני בתולדותיהם והתפתחותם של שכונות ורחובות מרכזיים בירושלים, שהתפרסמו בהוצאת "כתר". מן הביקורות על ארבעת הספרים הקודמים בסדרה זו: המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים (2008): "הספר הזה הוא הישג יוצא מן הכלל, המוגש בעיצוב מרהיב ובהדפסה איכותית. קרויאנקר, וראייתו ליאורה, שותפתו למפעל, ראויים על כך לפרס ישראל." (מאיר רונן, ג´רוסלם פוסט, 19.3.08). רחוב יפו - ביוגרפיה של רחוב - סיפורה של עיר (2005) "רחוב יפו ידע רגעים מציתי דמיון... ספר חדש ומרתק מאוד.. מגולל סיפור שעשוי להרגיז את כל המאמין עדיין ב´אחדות´ ירושלים..." (תום שגב, מוסף הארץ, 2.4.05). טלביה, קטמון והמושבה היוונית ( 2002): "קרויאנקר הוא המתעד המובהק ביותר של היסטורית האדריכלות הירושלמית, אלא שספריו חרגו מזמן מתחומה המקצועי של הארכיטקטורה ועתה הם כרוניקות של זכרון... מפעל תיעוד מדהים בהיקפו..." (אלי שי, הארץ, ספרים, 22.3.03). רחוב הנביאים, שכונת החבשים ושכונת מוסררה (2000): "... לא רק התכון מעולה, גם התפאורה מושלמת. אני לא זוכרת ספר כל-כך מוקפד בכל פרטיו... לא רק איש מקצוע, אלא כל קורא סקרן או תייר עירני - ייהנו ממנו. פשוט חגיגה, לעין ולמוח גם יחד. ציון:10". (שולמית גלבוע, ידיעות אחרונות, 15.10.2000)....

ספר זה מתעד, מסכם ומנתח את הפעילויות, האירועים, התהליכים ובעיות הפיתוח, הבנייה והשימור בירושלים בעשרים השנים הראשונות אחרי איחוד העיר (1967–1987). לתקופה זו, שאין לה אח ורע מבחינת ההיקף, החשיבות ועוצמת פעילות הבנייה והפיתוח, התלוו התחבטויות ומאבקים תכנוניים רבים ומרים שקבעו את מבנה העיר ואת חזותה לדורות הבאים. הספר מציג את העשייה הגדולה, כפי שבוצעה באבן ובבטון, על ההישגים והמשגים, ולצדה תכניות רבות שלא מומשו, אך הן בעלות חשיבות רבה להבנת הלכי רוח תקופתיים, תהליכי מחשבה ואופנות תכנון משתנות. פרקי הספר: דברי פתיחה: טדי קולק, ראש העיר מבוא: אדריכל אמנון ניב, מהנדס העיר הקדמה פרק ראשון: לקראת עיר אחת פרק שני: הרחבת העיר "ירושלים החדשה", נוכחות פיזית וריבונות פוליטית פרק שלישי: שיקום העיר העתיקה וסביבותיה – הפנינים שבכתר פרק רביעי: תכנון ופיתוח מרכז העיר המורחב – מעבר הדרגתי משאפתנות למציאות פרק חמישי: תכנון פיזי בעיר פלורליסטית – בעיות לאומיות, דתיות ואתניות פרק שישי: בעיות בעיצוב ובשימור אופייה החזותי הייחודי של העיר פרק שביעי: השתתפות הציבור בקביעת דמות העיר סיכומה של תקופה – וולף פון־אקהרדט * נספח: תכניות ומתכננים * מילון למונחים ארכיטקטוניים ולמושגים אחרים * ביבליוגרפיה ומקורות * מפתח אתרים ומקומות ...

ספר זה מציג פרק מפתח בתהליך ההתפתחות ההיסטורית-תרבותית וסגנונית של מורשת הבנייה המורכבת, שהתגבשה בארץ ישראל בתקופה של טרום-המדינה. האדריכלים והמהנדסים אליעזר ילין ווילהלם הקר נטלו חלק חשוב בתהליך היסטורי חלוצי זה, שהתרחש בשנות ה-20 עיקרו של התהליך הוא תרגום רעיונות ואידיאולוגיות מופשטות למונחים פיזיים, בהקמת המפעל הציוני. היצירה התכנונית-אדריכלית של הרקילין משקפת את תולדות הפיתוח הפיזי שהתחולל בארץ ישראל, מכיבוש אדמות הטרשים השוממות בירושלים ותכנון שכונות גנין כרחביה ב` דרך בנייה עירונית בורגנית בתל אביב, ועד הקמת יישוב כפרי חלוצי ומגדל מים בביצות, שהפכו לימים להרצליה עיר ואם בישראל....

מתוך ההקדמה של ראש העיר: ``לימוד המבנה האדריכלי של ירושלים והכרתו לפרטיו יגביר ללא ספק את המודעות הציבורית לערכיה הפיזיים של העיר ולזהותם. אני מקווה, שפירסום עבודתו החשובה של האדריכל דוד קרויאנקר ירגיל את העין הלא מאומנת להתעניין ולהתמקד בפרטים ארכיטקטוניים קטנים, שצירופם למכלול אחד הוא שיוצר את האיכות המיוחדת האופיינית לעיר. כך יהיו אמות המידה להערכת איכותם הארכיטקטונית של בניינים בודדים ושכונות שלמות ברורות יותר, ויאפשרו לנו להיעזר בהן בבחינת הצעות תינכנוניות, הנוגעות לשימורם או להריסתם של מירקמים קיימים``.טדי קולק הספר עוסק בשכונות היהודיות המסורתיות שנבנו בין השנים 1914-1860, כדוגמת מאה שערים, בתי אונגרין, נחלת שבעה ושכונת הבוכרים, אשר היתה להן השפעה מכרעת בקביעת המבנה השכונתי של ירושלים שמחוץ לחומות. כן מוצגים בספר בנייני ציבור יהודיים, כגון "הישיבה הגדולה" במאה שערים, בית־החולים שערי צדק (הישן), בית־הספר כי"ח אליאנס ברחוב יפו ובית־ספר למל ברחוב ישעיהו. המאפיינים הארכיטקטוניים־פיזיים של צורות התכנון והבנייה השונות מוצגים על רקע המצב הפוליטי, הדתי, האתנוגרפי, הכלכלי, הטכנולוגי והחברתי־אנושי שהיה באותה תקופה. ומצוינות השפעות סגנונות בנייה מקומיים וזרים על אדריכלות השכונות. הספר כולל שני מסלולי סיור ובהם בניינים בעלי עניין היסטורי, ארכיטקטוני, אתנוגרפי, דתי, משפחתי־אנושי וסיפורי. המסלול האחד עובר לאורך סמטאות השכונות מאה שערים, בתי אונגרין ובתי נייטין ולאורכו 49 בניינים; במסלול השני, ברחובות שכונת הבוכרים, 27 בניינים נוספים. פרקי הספר: הקדמה: ראש העיר, טדי קולק מבוא: דוד קרויאנקר פרק ראשון: השכונות – עקרונות תכנון ואדריכלות פרק שני: שכונות טיפוסיות במיוחד – מאה שערים, בתי אונגרין ובתי נייטין (כולל מסלול סיור ארכיטקטוני־היסטורי) פרק שלישי: שכונות אופייניות נוספות פרק רביעי: שכונות יוצאות דופן – שכונות הבוכרים וזכרון משה (כולל מסלול ארכיטקטוני־היסטורי) פרק חמישי: בנייני ציבור חשובים מחוץ לחומות ביקורות: "למרקם הירושלמי המיוחד הזה מוקדש מפעל ספרותי חדש חשוב 'אדריכלות בירושלים, תקופות וסגנונות...'. דוד קרויאנקר, הנאבק זה שנים למען שימורם של אתרים בודדים ושכונות, משכנע בספרו זה שירושלים 'האמיתית' איננה רק בעיר העתיקה... חוסר יחס לעבר מקורו לעתים בבורות סתם, שעליה מבקש הספר הזה לגבור בזה שהוא מעודד 'תודעה' ומרגיל את עינו הבלתי מאומנת של צופה לחפש ולהתמקד בפריטים, שצירופם במכלול יוצר תחושת מקום." עמוס אילון, "תחושת מקום", הארץ, 4 במאי 1983 "שמו של דוד קרויאנקר, 'הארכיאולוג של ההווה הירושלמי', נקשר... בשורה של מבנים הנמצאים בשלבים שונים של שימור, שיקום והחייאה... את הספר מלווים מאות רישומים המאפשרים לעין לראות דברים שאין היא רגילה לראותם, לסווג ולזהות ערכים ארכיטקטוניים הידועים רק למעטים..." חיים באר, "משהו מוקם על מה שהוחרב", דבר השבוע, 27 במאי 1983 "ספרו של דוד קרויאנקר הוא אפוא מפעל חלוצי ראשון ויחיד, ולא בכדי הגדירו פרופ' פראוור – במסיבה שנערכה לרגל הופעתו – כ'אחד הספרים החשובים ביותר שנכתבו על ירושלים'... הספר מהווה פריצת דרך חשובה בתחומו ויצירה מקורית הראויה לציון. אנו בוחרים בפרסום מקורי ורב חשיבות זה, כספר בעל התרומה החשובה ביותר בנושא א"י, שראה אור לאחרונה." אלי שילר, ביקורת ספרים, קרדום, 28 – 30 , יולי 1983 "טלו את ספרו הכביר של דוד קרויאנקר 'אדריכלות בירושלים', ותראו בו את מה שניתן לספק בתיאור של שכונה כשכונת הבוכרים – בית אחרי בית, רחוב אחרי רחוב... בהרבה מובנים עשה קרויאנקר את מה שעשה פבזנר* ... לבנייניה של לונדון הוא – קרויאנקר – יכול לעשות לבנייניה של ירושלים. יכול? חייב... וחובה על כל מי שיכול וצריך לממן מפעל כזה, לעזור לו ולסייע לו – לעשות זאת... ניקולאוס פבזנר משלנו – יש לנו. מה עוד אנחנו צריכים ולמה עוד נחכה עד שיהיו בידנו ספרי בנייניה של ירושלים?" * פרופ' ניקולאוס פבזנר פרסם סדרה מונומנטלית של ספרים בשפה האנגלית "בנייניה של אנגליה." דב גנחובסקי, "קרויאנקר חייב לעשות זאת", ידיעות אחרונות (קול ירושלים), 13 בספטמבר 1983 "ספרו היפה והמעניין של דוד קרויאנקר מהווה תרומה חשובה ביותר להכרת הערכים הארכיטקטוניים של ירושלים בראשית צמיחתה כעיר מודרנית... כרך זה של אדריכלות בירושלים הוא ספר דידקטי מצוין למטייל ולמתעניין בידיעת ארץ ישראל. ליד הדיונים ההיסטוריים והארכיטקטוניים ישנם פרקים שהם בעצם מדריך שדה ערוך בכשרון וביעילות רבה... מאז הופעתו כבר שימש הספר בסיס לסמינרים לימודיים להכרת ירושלים... אנו ממליצים על ספר זה בכל לב ומצפים לכרכים הנוספים המובטחים לנו..." יוסף שדור, ביקורת ספרים, טבע וארץ, ינואר–פברואר 1984...

ספר זה מתאר, מנתח ומסכם את תולדות התכנון וההקמה של משכן עיריית ירושלים בכיכר ספרא במרכז ירושלים, בראי התפתחות העיר והתהפוכות הפוליטיות שעברו עליה. מפעל השימור, השיקום והבנייה של קריית העירייה הוא אחד החשובים, הבולטים והיוקרתיים ביותר בירושלים במאה ה־20. במתחם, סביב כיכר עירונית מרכזית, שולבו עשרה מבנים היסטוריים ששומרו ושוקמו ושלושה מבנים חדשים ומודרניים נבנו. הספר עוסק בתקופה של 125 השנים, מאז נוסדה עיריית ירושלים בשנת 1867, בבניין ממלוכי בעיר העתיקה ועד לחנוכת קריית העירייה בכיכר ספרא בשנת 1993. פרקי הספר: דברי פתיחה: טדי קולק, ראש העיר הקדמה: עוזי וכסלר, מנהל הרשות לפיתוח ירושלים פרק ראשון: משכן העירייה משלהי התקופה העות'מאנית ועד סוף תקופת המנדט (1917–1948) פרק שני: הצעות לתכנון משכן העירייה בתקופת העיר החצויה(1948–1967) פרק שלישי: מאופוריה למציאות – הצעות תכנון 1968–1987 פרק רביעי: ההתארגנות המינהלית־ביצועית להקמת הפרויקט פרק חמישי: מרעיונות התכנון הראשוניים לתכנית ארכיטקטונית מגובשת פרק שישי: תכנון ופיתוח סביב כיכר העיר פרק שביעי: הפרוגרמה הפונקציונלית־כמותית ותכנית הפריסה והשיבוץ פרק שמיני: תהליך הבנייה – שלבי הקמת הבניינים החדשים, פיתוח הרחבות הציבוריות ושיקום הבניינים ההיסטוריים פרק תשיעי: מימון הפרויקט – התפתחות תקציבית ופיננסית פרק עשירי: סיכום – התפתחויות, התלבטויות, בעיות והישגים פרק אחד־עשר: נספחים * נבחרי עיריית ירושלים מאז היווסדה ב־1867 ועד היום (1993) * הבניינים העיקריים שמשרדי העירייה שכנו בהם בין השנים 1948–1993 * ציוני דרך בתולדות משכן העירייה ופרויקט כיכר העיר * העושים במלאכה * ביבליוגרפיה ומקורות * תקציר בערבית * תקציר באנגלית תקציר מהספר ראה אור כחוברת שהוכנה לקראת טקס חנוכת קריית העירייה – כיכר ספרא, שנערך ב־28 ביוני 1993. לפני כן, בשנת 1991, פרסם המחבר חוברת המציגה את שלבי התכנון והביצוע שהושלמו עד לאותה עת. "מזלה של ירושלים שיש לה את דוד קרויאנקר, המתעד בשיטתיות את מורשתה הבנויה... ספר זה הוא מסמך מרתק וייחודי בכך שהוא מתעד את האירועים בזמן התרחשותם... כאן מדובר בתופעה יוצאת דופן: כתיבת ההיסטוריה בזמן מקביל להתרחשותה... הימנעותו מלהפוך עצמו לשופט ומעריך... עושה את ספריו בכלל ואת הנוכחי בפרט למסמכים אותנטיים ולעדויות מהימנות, שההיסטוריונים, פרשנים ואסתטיקנים של האדריכלות בעתיד בוודאי יישענו עליו... הספר הוא בבחינת מסמך מרתק... יש לקוות שגם בערים אחרות, בייחוד בתל אביב, יקום אדם שייקח על עצמו לתעד את העבר וההווה באותה יסודיות של קרויאנקר." - פרופ' רן שחורי, "תיעוד היסטוריה אורבנית תוך כדי התרחשותה", הארץ, מוסף ספרים, 21 ביולי 1993...

תחושת‭ ‬מקום‭ ‬וזמן‭ - ‬איפה‭ ‬קרו‭ ‬הדברים‭?‬ המרקם‭ ‬הבנוי‭ ‬של‭ ‬ירושלים‭ ‬על‭ ‬שכונותיה‭, ‬רחובותיה‭ ‬ובתיה‭ ‬הוא‭ ‬הרקע‭ ‬לסיפור‭ ‬האוטוביוגרפי‭ ‬של‭ ‬עמוס‭ ‬עוז‭, ‬משלהי‭ ‬המנדט‭, ‬ימי‭ ‬מלחמת‭ ‬השחרור‭ ‬והמצור‭, ‬שנות‭ ‬המדינה‭ ‬הראשונות‭ ‬ועד‭ ‬לפרקים‭ ‬מאוחרים‭ ‬יותר‭ ‬בתולדות‭ ‬העיר‭. ‬ הספר‭ ‬ירושלים‭ ‬של‭ ‬עמוס‭ ‬עוז‭ ‬מטיל‭ ‬זרקור‭ ‬עיוני‮–‬חזותי‭ ‬על‭ ‬כמאה‭ ‬אבני‭ ‬דרך‭, ‬מלוות‭ ‬במאות‭ ‬רישומים‭ ‬מאירי‮–‬עיניים‭, ‬לאורך‭ ‬מסלוליו‭ ‬האורבניים‭ ‬של‭ ‬עוז‭ ‬ברחבי‭ ‬ירושלים‭, ‬שרבים‭ ‬מהם‭ ‬אינם‭ ‬חלק‭ ‬ממסלולי‭ ‬התיירות‭ ‬המקובלים‭ ‬ולכן‭ ‬מוכרים‭ ‬אך‭ ‬למעטים‭. ‬זו‭ ‬ירושלים‭ ‬אחרת‭ - ‬עיר‭ ‬קשת‮–‬יום‭, ‬חרושת‭ ‬קמטים‭ ‬ורבת‮–‬ניגודים‭, ‬אשר‭ ‬לצד‭ ‬קסמה‭ ‬ההיסטורי‭ ‬והדתי‭ ‬סובלת‭ ‬משסעים‭ ‬פוליטיים‭, ‬בעיות‭ ‬דמוגרפיות‭ ‬וחברתיות‭, ‬וגם‭ ‬מהתרפטות‭ ‬פיזית‭ ‬בכמה‭ ‬מחלקיה‭. ‬ מסלולי‭ ‬הסיור‭ ‬מאפשרים‭ ‬להולכים‭ ‬ברגל‭ ‬או‭ ‬ליושבים‭ ‬בכורסה‭ ‬להכיר‭ ‬נוסף‭ ‬על‭ ‬המקומות‭ ‬שבהם‭ ‬התרחשו‭ ‬הדברים‭ ‬גם‭ ‬את‭ ‬התמורות‭ ‬שחלו‭ ‬בעיר‭ ‬מאז‭ ‬שלהי‭ ‬תקופת‭ ‬המנדט‭ ‬ועד‭ ‬היום‭.‬ הספר‭ ‬ממחיש‭ ‬את‭ ‬הסקרנות‭ ‬ויכולת‭ ‬ההתבוננות‭ ‬של‭ ‬עוז‭, ‬כמו‭ ‬גם‭ ‬את‭ ‬רגישותו‭ ‬החזותית‭ ‬ומיומנותו‭ ‬הציורית‭ ‬בתיאור‭ ‬מוטיבים‭ ‬אורבניים‭, ‬אדריכליים‭ ‬ועיצוביים‭, ‬המייצגים‭ ‬את‭ ‬רוח‭ ‬הזמן‭, ‬ואשר‭ ‬לרבים‭ ‬מהם‭ ‬משמעות‭ ‬סמלית‭ ‬בהוויה‭ ‬הירושלמית‭ ‬של‭ ‬תולדות‭ ‬חייו‭. ‬ הספר‭ ‬מלוּוה‭ ‬במבוא‭ ‬מאת‭ ‬פניה‭ ‬עוז–זלצברגר‭ ‬ובאחרית‭ ‬דבר‭ ‬מאת‭ ‬חיים‭ ‬באר‭: ‬“ארצו‭ ‬של‭ ‬עמוס‭ ‬עוז“‭.‬ ‭"‬ירושלים‭ ‬שאבדה‭ ‬לאבא‭ ‬שלי‭ ‬היא‭ ‬נושא‭ ‬הספר‭ ‬המרהיב‭ ‬הזה‭, ‬שעוצמתו‭ ‬בעיצבונו‭ ‬ויופיו‭ ‬בדיוקו‭, ‬בבקיאות‭ ‬האוהבת‭ ‬של‭ ‬מחברו‭ ‬אל‭ ‬העיר‭ ‬ואל‭ ‬הספרים‭...‬‭ ‬ירושלים‭ ‬שלו‭ ‬היא‭ ‬כעת‭ ‬רק‭ ‬שלנו‭, ‬ומתנת‭ ‬הספר‭ ‬הזה‭ ‬נותרה‭ ‬בידי‭ ‬תושביה‭ ‬ואוהביה‭ ‬ואוהביו‭. ‬רק‭ ‬פה‭, ‬בין‭ ‬הדפים‭, ‬תוכלו‭ ‬למשש‭ ‬את‭ ‬שכונת‭ ‬כרם‭ ‬אברהם‭ ‬ההיא‭, ‬תלפיות‭ ‬ורחביה‭ ‬ההן‭ ‬וחולדה‭ ‬ההיא‭. ‬אין‭ ‬קץ‭ ‬לגעגועים‭ ‬אל‭ ‬המקומות‭ ‬ההם‭..."‬ מתוך‭ ‬דברי‭ ‬המבוא‭: ‬פניה‭ ‬עוז–זלצברגר ...

ספר זה מיועד לכל אוהב ירושלים המבקש להכיר וללמוד פרק חשוב ובלתי-ידוע אודות דמותה הפיסית של העיר. לשכונות היהודיות המסורתיות שנבנו בין השנים 1914-1860 היתה השפעה מכרעת על קביעת הצורה והמבנה השכונתי של ירושלים שמחוץ לחומות. בספר מובאת סקירה העוסקת בהיבטים הפוליטיים, החברתיים, הדתיים, האתנוגרפיים, הכלכליים והטכנולוגיים שהשפיעו על צורת התכנון והבניה, וכן בהשפעת סגנונות בנייה מקומיים וזרים על אדריכלות השכונות. מאות הרישומים המובאים בספר באים לגלות ולחשוף ערכים ארכיטקטוניים הידועים אך למעט. עם הקריאה בו, נמשכת העין הלא-מאומנת להתמקד בפרטים ארכיטקטוניים קטנים, שצירופם למכלול אחד יוצר את איכותה החזותית המיוחדת של העיר. בספר שני מסלולי סיור ארכיטקטוניים המאפשרים למסייר ברגל או למטייל בכורסה ללמוד באופן שיטתי את מבנה השכונות, מן הפרט הארכיטקטוני הקטן ביותר ועד לתכנון הכולל. באמצעות פרסום זה, הראשון בסדרה של מחקרים העוסקים במגוון התקופות והסגנונות הארכיטקטוניים שבירושלים, יש לקוות שתגבר מודעות הציבור לנושא השימור הארכיטקטוני....

ספר זה מציג את תולדותיו של אחד המתחמים ההיסטוריים המעניינים ביותר במרכז ירושלים, מתחם אשר הטביע חותם על הרפואה בעיר ועל החינוך המקצועי בה. בספר משולבים פרקים היסטוריים, תרבותיים, ארכיטקטוניים וסיפורים אנושיים, המשתרעים על פני כ150 - שנה, של ירושלים החדשה בהתפתחותה, בבחינת "אדם ואבן פושטים צורה ולובשים צורה". סיפור מתחם רוטשילד מתאר את המעבר של מוסד יהודי ציבורי וחלוצי מן המצוקה שבעיר העתיקה לתנאי הרווחה בעיר החדשה, בשלהי המאה ה.19 - כמו כן מסופר בחיבור זה על מתחם אבושדיד הסמוך שעבר כמה גלגולים ; מבית פרטי של משפחה יהודית - ספרדית עשירה, זירת סיפור אהבה שהסעיר את היישוב בארץ בראשית המאה ה20 - , עד שהוסב לחלק ממכללת "הדסה" בראשית המאה ה.21 -...

"מדריך טיולים בשכונות ובתים" הוא ספר מיוחד במינו המנחה את הקוראים בשכונותיה של ירושלים ובמיוחדים שברחובותיה ובתיה מנקודת מבט אדריכלית. במדריך 19 סיורים המקיפים יותר מ - 400 אתרים בירושלים - בין החומות ומחוצה להן. אין מדובר באתרים הירושלמיים הרגילים, המציגים למטיילים מונומנטים היסטוריים ודתיים, אלא באתרים המצטיינים במידת העניין שבהם ובצורות הבנייה הייחודיות שהתגבשו בהם במרוצת דורות רבים. האדריכל דיד קרויאנקר נולד בירושלים בשנת 1939. למד ארכיטקטורה בלונדון, ומ - 1968 עוסק בתכנון מבנים ושכונות בירושלים, בשימורם, בשיקומם ובהחייאתם. התמחה בתיעוד אדריכלי-היסטורי של בתי העיר ושכונותיה. גולת הכותרת של מפעל המחקר החלוצי שלו היא ששת הכרכים של סדרת הספרים "אדריכלות בירושלים" (הוצאת כתר, בשיתוף מכון ירושלים), שהם תשתית עיונית-תיעודית לחקר בנייני ירושלים, וספרו האלבומי "ירושלים, שכונות ובתים - תקופות וסגנונות" (הוצאת כתר). ספריו תרמו תרומה רבה להבנת מרקם הבנייה של ירושלים שבין החומות ומחוצה להן ולהגברת המודעות הציבורית באשר לחשיבות הנודעת לשימור העיר וערכיה הפיסיים....

יצירה מקורית, מושכת וחווייתית המציגה את המרקם האורבני של ירושלים מזווית ראייה עיצובית פרטנית, המוכרת אך למעטים. שפת העיצוב הירושלמית כוללת גם מרכיבי עיצוב הנדסיים-פונקציונליים ואסתטים-דקורטיביים וגם סמלים ומוטיבים המשקפים תרבויות, אמונות, מנהגים, מסורות ואורחות חיים של בני הלאומים, הדתות והקהילות השונות שהטביעו את חותמם על המבנה הרב-תרבותי והקוסמופוליטי של ירושלים. החשיבות של שכיות חמדה פרטניות אלו, הטמונות עמוק באנונימיות ובכאוס האורבני, היא בכך שהן מאפשרות לעין הלא-מתורגלת לגלות, ללמוד, להכיר ולהעריך את מלוא המשמעות של אותם מרכיבים עיצוביים הממחישים את האִמרה "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים". מן הביקורות על ספרים קודמים: "המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (2011) "דוד קרויאנקר, אדריכל, הוא המיתולוג הגדול ביותר שקם לירושלים מאז טדי קולק... מפעל חיים שובה לב ומרחיב את הדעת... אין מי שעשה יותר ממנו לטיפוח דימויה של ירושלים כעיר יפה... קרויאנקר יודע לגלות נקודות חן ארכיטקטוניות עלומות... שוב קורה מה שקרה עם ספריו הקודמים: ירושלים מעיינת בהם בהשתאות ואומרת לעצמה 'בכלל לא ידעתי שאני כזאת'." (תום שגב, "הארץ", 19.10.2011) "המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים" (2008) "הספר הזה הוא הישג יוצא מן הכלל, המוגש בעיצוב מרהיב ובהדפסה איכותית. קרויאנקר ורעייתו ליאורה, שותפתו למפעל, ראויים על כך לפרס ישראל." (מאיר רונן, "ג'רוזלם פוסט", 19.3.2008) "ירושלים: שכונות ובתים - תקופות וסגנונות" (1996) האדריכל דוד קרויאנקר ראוי לפרס ישראל על מפעלו רב–הרבדים והשנים... מפעלו של קרויאנקר לתיעוד חזותה של ירושלים הוא ייחודי גם בקנה מידה בינלאומי, וראוי לכל הוקרה ממלכתית. כן, אני מתכוון לפרס ישראל." (חיים באר, "ידיעות אחרונות", 12.7.1996) "ירושלים: מבט ארכיטקטוני - מדריך טיולים בשכונות ובתים" (1996) "נראה שהענקת פרס ישראל לאדריכלות (או לתיעוד או לתיירות) לדוד קרויאנקר יכולה להיות סיום הולם לאירועי 3,000 לירושלים ולהכרה מתבקשת במפעלו ובתרומתו." (אסתר זנדברג, "הארץ", 12.6.1996) ...

ביוגרפיה תכנונית - ארכיטקטונית הספר מתאר את הביוגרפיה התכנונית - ארכיטקטונית של קריית אדמונד י. ספרא בגבעת רם. קריית האוניברסיטה העברית בגבעת רם מהווה נדבך חשוב בזיכרון הקולקטיבי והאישי של אלפי הבוגרים וחברי הסגל האקדמי והמינהלי שלמדו, לימדו ופעלו בקריה בחמישים השנים שחלפו מאז הוקמה, בעידן ירושלים החצויה. בראשית שנות הקמת הקריה, שהן השנים הראשונות של המדינה, חלה גם ההתגבשות האקדמית, החברתית והפיסית של הקמפוס האוניברסיטאי החדש שנבנה כדי להחליף את הקמפוס בהר הצופים שהפעילות בו פסקה עם פרוץ מלחמת העצמאות. באמצעות ספר זה ניתן ללמוד בצורה יסודית ופרטנית פרק חשוב בעבר האורבני - אדריכלי הקרוב של ירושלים, בירת ישראל. הערכים התרבותיים - סגנוניים - עיצוביים של הקמפוס האוניברסיטאי משקפים שילוב ייחודי של מצוינות ואיכות, ללא יומרה וללא ראוותנות. הקמפוס תוכנן כ"עיר גנים", בה בניינים מודרניים - רובם מעוצבים על פי הסגנון הבינלאומי של שנות ה - ס5 וה60 - של המאה העשרים - ממוקמים בתוך רצף של שטחים פתוחים וירוקים. המכלול השלם - על התכנון החדשני והקפדני שלו והבניינים המרכיבים אותו - מהווה מוזיאון פתוח וחי של אדריכלות מודרנית המשקף את אחת ההצלחות האורבניות - סביבתיות הבולטות בישראל. חזית סריג בגיאומטריה ישרת זוית; מן המאפיינים של הסגנון הבינלאומי באדריכלות שנות ה50 - וה60 - . בניין המנהלה, קמפוס אדמונד י. ספרא, גבעת רם....

Jerusalem, ancient city sacred to Jews, Christians, and Muslims alike, is an architectural wonder with a history of building that extends over three thousand years. It is also a living,vital city - the New Jerusalem, capital of a modern state - whose accomplishments in mass housing public monuments, private dwellings, and urban planning rival those of the venerated past. In this book, David Kroyanker has written the first complete one - volume survey of architecture in Jerusalem, beginning with the vestigial remains of the First Temple Period and passing on through the climactic Second Temple Period, the Roman and Byzantine eras, the arrival of Islam, the Crusader Kingdom, the Ayubbids, the Mamluks, and the Ottomans. For Jerusalem, the modem age began in the mid - 19th century with the first vigorous surge of new building since the 16th century, when Suleiman the Magnificent had the city fortified with the splendid circuit of high batllemented walls that give Jerusalem its legendary, fairy - tale look. Written by a leading Israeli preservationist and architectural historian, under the auspices of the Jerusalem Institute for Israel Studies, this invaluable new book comes fully illustrated, with a brilliant array of maps, drawings, and photographs, hundreds of them in color and most of them specially commissioned. Jerusalem, being the historic, fabled place it is, the book dwells at length on the splendor of the city under King Herod, the urban layout established by the Romans and Byzantines, the supremely beautiful Dome of the Rock built by the early Muslims, the Romanesque grandeur of the Crusaders' Church of the Holy Sepulcher, the Mamluks' handsome and colorful religious institutions, and, of course, the colossal ramparts, with their looming towers and crenellated gates. Within these Old City walls, the author also explores the various and fascinating characteristics of the four traditionally distinct quarters - Christian, Muslim, Jewish, and Armenian - with their narrow lanes weaving through mazes of domed and stacked cubic structures fashioned of the fine honey - colored limestone indigenous to Jerusalem. Adding to the mystery of this multicultural world are the ubiquitous bay windows, shuttered and projected from upper stories for greater space inside as well elegant building and planning carried out under the British Mandate....

הספר מתאר את תולדות התכנון והביצוע של שדרות מנחם בגין, כביש החוצה את ירושלים מצפון לדרום, בהקשר רחב של התפתחות ועשייה עירונית. סיפור הכביש ממחיש את הכרוניקה של השינויים שחלו במשך כ־70 שנה בהיקף הפיתוח והבנייה בעיר בכלל, ובחלקה המערבי בפרט, מאז גובש לראשונה רעיון הכביש בתקופת המנדט, ועד שנחנך ביוני 1998. הספר הוא תקציר של תיעוד מקיף, הכולל מאות צילומים, תכניות, מסמכים, התכתבויות וסקרים מקצועיים שהגיש דוד קרויאנקר לחברת "מוריה" בדו"חות תקופתיים שהוכנו מאז תחילת תהליך התכנון ועד להשלמת הפרויקט. פרקי הספר: דברי פתיחה: שאול יהלום, שר התחבורה הקדמה: אהוד אולמרט, ראש העיר מבוא: יעקב (קוקי) אדרי, מנכ"ל "מוריה" פרק ראשון: הכביש כחלק ממערך התחבורה והפיתוח הכולל של מטרופולין ירושלים פרק שני: תולדות תכנון הכביש 1930–1995 פרק שלישי: אופי השטחים לאורך הכביש טרם ביצועו פרק רביעי: הכביש כמחולל וכמאיץ תהליכי תכנון ופיתוח פרק חמישי: תהליך פינוי הקרקעות והבניינים בתוואי הכביש פרק שישי: ממצאים ארכיאולוגיים וקברים/מאיר בן־דב פרק שביעי: התנגדויות הציבור ושיתופו בתהליך התכנון פרק שמיני: מילון צורות ומרכיבים ארכיטקטוניים־סביבתיים פרק תשיעי: עיצוב הכביש ושוליו – גינון ופיסול סביבתי פרק עשירי: רעיונות תכנוניים שנבדקו ולא בוצעו פרק אחד־עשר: תהליך ביצוע קטעי הכביש השונים...

הצלה מציפורני הזמן והשכחה: מאז ראשית השלטון הבריטי בירושלים בשנת 1918 ועד היום, ירושלים עברה שינויים מרחיקי לכת במבנה ובחזות של שכונותיה, רחובותיה ובתיה. במסע אישי של זיכרון פרטי וקולקטיבי, המשתרע לאחור על פני קרוב למאה שנים, מנסה המחבר ללמוד ולהכיר מה נגרע מירושלים, מה נבנה במקומו, וממה ניצלה העיר במהלך תקופה ארוכה זו בה הוצעו, בין היתר, כמה מיזמים ותוכניות בעלי השלכות פוליטיות הרות אסון. ספר זה הוא מעין לקסיקון עיוני־חזותי, הכולל כ־ 500 רישומים מאירי עיניים, וטקסטים נלווים המהווים כרוניקה של זיכרון העוסקת בהיבטים האורבניים, האדריכליים והעיצוביים של ירושלים אשר נהרסו, נשחקו או התנוונו ואשר ראויים להצלה מן השכחה. ירושלים: שכונות ובתים - תקופות וסגנונות (1996) "האדריכל דוד קרויאנקר ראוי לפרס ישראל על מפעלו רב־הרבדים והשנים... לתיעוד חזותה של ירושלים הוא ייחודי וראוי לכל הוקרה ממלכתית. כן, אני מתכוון לפרס ישראל". חיים באר, "ידיעות אחרונות", (12.7.1996) המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית (2011) "דוד קרויאנקר, אדריכל, הוא המיתולוג הגדול ביותר שקם לירושלים מאז טדי קולק... אין מי שעשה יותר ממנו לטיפוח דימויה של ירושלים כעיר יפה...קרויאנקר יודע לגלות נקודות חן ארכיטקטוניות עלומות...". תום שגב, "הארץ", (19.10.2011) ירושלים: אלוהים נמצא בפרטים הקטנים - שפת עיצוב רב־תרבותית (2016) "אין בעל מקצוע טוב מדוד קרויאנקר... עין המומחה שלו יודעת להבחין במורכבויות העיצוב האדריכלי האורבני, והוא משכיל להציגן באופן מעורר השראה אשר מביא גם ירושלמים לראות את סביבתם היום־יומית בעין חדשה... ולמרבה התקווה גם יכיר בחשיבות שימורה וחידושה של העיר המצטיינת בצביונה האדריכלי המשובח". ג׳יימס סניידר, מנכ"ל מוזיאון ישראל, דצמבר(2016)...