שני היבטים עיקריים לספר זה, ובשניהם יש מן החידוש: היבט התכנים והיבט הגישה והמתודה המיוחדות ששימשו בניתוח המקורות שמהם נידלו תכנים אלה. בתחום התכנים, מעטים הם חוקרי המקרא ותרבויות המזרח הקדום המייחדים תשומת לב רבה כל כך להיבטים משפטיים וחברתיים של תרבויות אלה, ובייחוד לא רבים הם בעברית המחקרים בתחומים אלה, ואין בנמצא ספר עברי מקיף בנושאי חברה, משפט ומנהג. אשר על כן, ספר זה נועד להסב את תשומת לבו של הקורא הישראלי לנושאים אלה ולהעמידו על קיומם במסגרת חקר המקרא ותרבויות המזרח הקדום. אף בהיבט הגישה המיוחדת המיושמת פה מוצעים כיווני מחקר ומחשבה שונים מהמקובל, שרק בשני העשורים האחרונים מתחילים להנץ ציץ ולהוציא פרח במחקר. עיקרם של כיוונים אלה הוא בגישה הומניסטית ומולטי-דיסציפלינרית לחקר התרבויות ששרדו בעדויות כתובות ובלשונות שחלקן מתות זה מאות שנים, ובשאיפה לתפוס תרבויות אלה באופן הוליסטי ובמושגיהן הן. גישה זו קוראת ליישומם של כלי חשיבה וניתוח השאולים מדיסציפלינות מדעיות רבות, ובעיקר מתחום מדעי החברה – אנתרופולוגיה וסוציולוגיה. כל אחד מארבעה עשר פרקי הספר מבטא באופן זה או אחר את שני ההיבטים הללו ותורם בדרכו למאמץ לשרטט תמונה הוליסטית ותלת-ממדית של תרבויות המזרח הקדום, ובכללן התרבות הישראלית בתקופת המקרא. הפרקים סדורים בשלושה שערים: שער החברה, שער המשפט ושער המנהג. נכללים בהם נושאים רבים ומגוונים, כגון משמעותו החברתית של הביטוי ``מחזיק בפלך`` (שמואל-ב ג, 29); סוגיית תכנון המשפחה ותכנון האוכלוסייה במזרח הקדום; תפקידו ומעמדו של השושבין בטקסי הנישואים במזרח הקדום; מנהגי שבועה, ובמיוחד מנהג השבועה בירך ובנגיעה באברי המין; הטבעת רגלי אסופים בטין לציון איסופם ואימוצם; הביאה ומקומה בחתימת הנישואים בעולם הקדום; וכן דיונים מפורטים במבחר ביטויים ומושגים בעלי מטען משפטי-טכני הפזורים בסיפורת המקראית ובמקורות המזרח הקדום לסוגותיהם. ...

מאז שנתגלתה מצבת החוקים של חַ'מֻּרָבִּ מלך בבל (1792-1750 לפנה"ס) בתחילת המאה ה-20 על ידי משלחת ארכיאולוגית צרפתית בשושן שבפרס, אשר על פי המידע שבידינו "פורסמה" בשנת מלכותו האחרונה של המלך, נישא שמו של מלך זה בפי כול, וכמעט שלא תמצא אדם שלא שמע את שימעו ואשר אינו מודע למפעלו המשפטי. ומצבת הדינים של חַ'מֻּרָבִּ אכן מרשימה, הן בגובהה, הן בצורתה, הן בחומר שממנו היא עשויה (שיש דיוריט שחור), אך בעיקר בגלל תוכנה העשיר והמפורט, הקורע צוהר רחב לקורא המודרני להשקיף דרכו על עולם ותרבות עשירים, שהתקיימו באיזור הסהר הפורה לפני כמה אלפי שנים. אך הקורא הממוצע, וגם האדם המשכיל, בדרך כלל אינם מודעים לעובדה, שמצבת הדינים של חַ'מֻּרָבִּ היא רק דוגמה אחת, חשובה אמנם, של הסוגה המשפטית של קובצי דינים מן המזרח הקדום, ולרשותו של החוקר או המשכיל המתעניין המודרני עומדים עוד כמה וכמה מקורות מאותה סוגה: ראשית, יש לציין שברשותנו קבצים נוספים של דינים מתקופות שונות ובלשונות נוספות, כדוגמת קובץ הדינים של חַ'מֻּרָבִּ, אך לא בפורמט מפואר כמו מצבתו. מלבד אלה, נשתמרו בידינו גם סוגות משפטיות אחרות, קרובות אמנם, כגון תקנות (“רפורמות”) חברתיות וכלכליות, שמהן יש בידינו דוגמאות כבר מהאלף השלישי לפנה"ס; תרגילי תלמידים ודוגמאות חוזים משפטיים; וכן רשימות לקסיקליות מפורטות של נוסחאות, מונחים ודגמים משפטיים, אשר שימשו בבית הספר הקדום להכשרת סופרים מיומנים בכתיבת מסמכים משפטיים. כל המקורות הללו מעשירים את הממצא ומוסיפים נדבכים רבים ונוספים לתמונה המשתקפת ממצבת הדינים של חַ'מֻּרָבִּ. רבים מהמקורות הללו הופיעו במהדורות מדעיות בלשונות העולם (אנגלית, גרמנית, צרפתית, איטלקית ועוד), ואף זכו למהדורות עממיות, שיועדו לאדם המשכיל שאינו חוקר מומחה. בעברית ימצא הקורא המתעניין תרגומים לקובצי דינים בודדים בלבד. המהדורה המוצעת בזה לראשונה לקורא העברית היא מהדורה מקפת של כל הקבצים והאוספים המשפטיים הידועים לנו מן המזרח הקדום בתרגום לעברית מתוך לשונות המקור. מהדורה זו מיועדת לחוקרים בתחומי המקרא והמזרח הקדום ולבעלי מקצוע אחרים, שלא יירתעו מהתמודדות עם המקורות עצמם, אך היא גם מופנית לקהל הרחב והמשכיל, שיוכל להיעזר בהערות הרבות להבנת הדינים והתרגומים המוצעים להם. התרגומים דלהלן מלווים בטקסטים בלשונות המקור ובהערות שוליים הנוגעות בסוגיות פילולוגיות ומשפטיות, חלקן נכבדות מאוד, כסיוע לקורא בהבנת הדינים השונים. מאותה סיבה ימצא הקורא בהערות השוליים ציטוטים רבים של פסוקים מן המקרא וממקורות יהודיים אחרים. כדוברי עברית, שפת המקרא, וכלומדי המקרא וחוקריו ערך נוסף ומוסף יש לאסופת תרגומים זו, המספקת רקע רחב ומפורט לבחינת המקרא בכלל, ומקורותיו המשפטיים בפרט, ולעמידה על שורשיו התרבותיים. פרופ' מאיר מלול מלמד בחוג למקרא באוניברסיטת חיפה. תחומי התמחותו הם המשפט המקראי והמיסופוטמי, סוגיות השוואתיות בחקר המקרא והמזרח הקדום, חברה ומנהג במקרא ובמזרח הקדום, סוגיות באפיסטמולוגיה המקראית ועוד. פרסם בתחומים אלה ואחרים מספר ספרים ועשרות מאמרים....