עמרם בלוי הנהיג את נטורי קרתא, קבוצה חרדית קנאית אנטי-ציונית, משלהי שנות השלושים עד אמצע שנות השישים של המאה העשרים. האיש והקבוצה הקטנה שהנהיג יזמו עשרות רבות של הפגנות, בעיקר בירושלים , במחאה על חילולי שבת ועל נורמות הצניעות במרחב הציבורי. הם התעמתו עם שוטרים והעסיקו רבות את משטרת ישראל, את נבחרי הציבור ואת השיח הציבורי והתקשורתי, והיו אורחים של קבע בבתי מעצר, בבתי משפט ובבתי כלא. עמרם בלוי עיצב במידה רבה את דימויה העצמתי של נטורי קרתא כקבוצת מחאה. דימוי זה עומד ביחס הפוך לשוליותה במספרים, ורישומו ניכר עד ימינו בזיכרון הקולקטיבי ובדעת הקהל בישראל. מי שהכירו את עמרם בלוי או פגשו אותו לא נותרו אדישים כלפיו. הוא לא היה למדן, תאולוג או פוסק הלכה. הוא היה אידיאולוג ומפגין תקיף ונחוש שניחן באישיות ססגונית ומורכבת ובמזג סוער, ברגישות ובמאור פנים....

נסיבות דמוגרפיות, פוליטיות, כלכליות ואחרות העמידו את יהדות מזרח אירופה ויהודיה בפני שורה של משברים, בעיות ואתגרים חומריים ורוחניים בעשורים האחרונים של המאה התשע - עשרה. מציאות קשה זו הניחה את התשתית להגירה הגדולה לאמריקה, במהלכה חצו נשניים וחצי מיליון יהודים את האוקיינוס האטלנטי. ספר זה מציב פרק בהיסטוריה הדתית של המהגרים היהודיים והנהגתם הרוחנית. בעזרת מעקב אחר תולדות חייהם, דרשותיהם ודרושיהם של רבנים ודרשנים אורתודוקסיים מהגרים. הוא דן בשורה של נושאים הנוגעים למציאות החיים במזרח אירופה ובאמריקה ולדימוייה של מציאות זו. ובהם: שורשיהם המזרח אירופיים של הרבנים והדרשנים; מניעי הגירתם לאמריקה וחבלי קליטתם והתאקלמותם בה: מעמדם; מקומה, תפקידיה וחשיבותה של הדרשה במירקם חייהם של המהגרים היהודים; תפיסתם של הרבנים והדרשנים את התמורות והטלטלות העוברות על העם היהודי במזרח אירופה ובאמריקה, והאתגרים שבפניהם הוא ניצב; פעילותם הציונית ותחזיתם הפסימית ביחס לעתיד היהדות באמריקה....

בשנים האחרונות אנחנו עדים לנוכחות גוברת של חרדים וחרדיות בחברה, בכלכלה ובתרבות בישראל. הם פוקדים מרחבי הכשרה מקצועית ותעסוקה ומבלים בקניונים; הם פעילים במפעלי החְזרה בתשובה; רבים מהם מתגוררים בערים החרדיות החדשות, הסמוכות לשני צדי הקו הירוק; הם נוכחים באמצעי התקשורת, בקולנוע ובתיאטרון; מקומם לא נפקד מכוחות הביטחון; והם תובעים לשנות נורמות התנהלות במרחב הציבורי הכלל-ישראלי. לא מפתיע אפוא שבשיח הציבורי, במוסדות השלטון והציבור ובקרב יזמים ובעלי עסקים יש עיסוק רב בסוגיית מקומם וצורכיהם המיוחדים של חרדיות וחרדים סביב השתלבותם בחברה. הסיבות העיקריות לעיסוק זה הן הגידול הדמוגרפי של החברה החרדית, פריסתה הגיאוגרפית והשפעת גידולה על חוסנה הכלכלי של המדינה בהווה ובעתיד. המחקרים המכונסים בספר מהישרדות להתבססות: תמורות בחברה החרדית בישראל ובחקרה מציגים, כל אחד בדרכו, כמה זירות שההתבוננות בהן מלמדת שהחברה החרדית מתחזקת ואף מרחיבה את שורותיה. בניגוד לרטוריקה החרדית הרשמית, שמוסיפה לשדר תודעת איום קיומי, מדובר במעבר מחברה שנאבקה על הישרדותה לחברה המקרינה חוסן פנימי וביטחון עצמי קולקטיבי. המעבר מהישרדות להתבססות מלווה בהרבה לבטים ומתחים פנימיים, ויש לו השלכות מכריעות על אופני ההתבוננות בחברה זו, על חִקרה, על הבנתה ועל כמה שיקולים שרלוונטיים לכל דיון במדיניות חברתית ארוכת טווח שנוגעת לחברה החרדית בפרט ולחברה בישראל בכלל. ספר זה מזמין את קוראיו ואת השיח הציבורי בישראל לתת את דעתו על מעבר זה, על כל משמעויותיו....

מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל,מועצת חכמי התורה של ש"ס,הרבנים יוסף שלום אלישיב,עובדיה יוסף,אליעזר מנחם שך ומנחם מנדל שניאורסון-כולם שמות מוכרים בחברה בישראל,בין השאר הודות לאזכורם התדיר באמצעי התקשורת.רבנים אלו ורבים אחרים,וחברי מועצות המפלגות החרדיות,מייצגים את המנהיגות הבכירה והממסדית של החברה החרדית בישראל,אשר יונקת את סמכותה ממקורות דתיים מגוונים.ואולם בעשורים האחרונים הולכים ומתגבשים בחברה החרדית דרגי משנה של מנהיגות,השואבים את סמכותם גם ממקורות שאינם דתיים ובהם ידע רפואי,פדגוגי,פסיכולוגי או ספרותי,ומשלבים אותו במארג חיי היומיום של החרדים בישראל.המאמרים המכונסים בספר מבוססים על פעילות רב-שנתית של קבוצת מחקר במכון ון ליר בירושלים.המאמרים חושפים דפוסים מגוונים של מנהיגויות משנה וסמכויות חלופיות בחברה החרדית בת זמננו,ומבקשים לעמוד על אופני צמיחתן ועל מקומן בחברה החרדית ובתודעתה.כמו כן הם בוחנים את המפגש בינן לבין המנהיגות הממסדית של חברה זו ואת המשמעויות הנגזרות ממנו.בחינת דפוסי מנהיגות וסמכות חדשים אלו מאפשרת הצצה אל החברה החרדית מנקודת מבט ייחודית וחדשנית ומזמינה דיון מחקרי וציבורי בנושא מורכב,רב פנים ומרתק זה על שלל ביטוייו וגילוייו....