בפרוס שנת המאה להקמתה של קרן קימת לישראל מבקש הספר שלפנינו לבחון ולסכם את מדיניותה ואת עשייתה של קק"ל בתפקיד העיקרי שנועד לה - רכישת קרקעות ארץ ישראל והעברתן לבעלות הלאום היהודי - בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל. מקום מרכזי בחיבור זה תופסות השנים 1936 - 1948. בשנים אלו רכשה קק"ל כ- 600,000 דונם, שהם יותר מ- 60% מרכישותיה מאז הקמתה בשנת 1901 ועד להקמת המדינה. מרכזיותה של קק"ל ברכישת קרקעות בי"ב השנים שקדמו לתום המנדט מקורה בראש ובראשונה בהכרת המוסדות העליונים של ההסתדרות הציונית בחשיבות המעשה ההתיישבותי לקידום האינטרסים המדיניים של התנועה הציונית בארץ ישראל. יצירתו של רכוש קרקעי של ממש בבעלות הלאום היהודי וכמצע להתיישבות הייתה תנאי להשגת מדינה יהודית. מפאת צו השעה היה על קק"ל לבצע רכישות גם עבור משקים קיימים ועבור תנועות מיישבות. לצד כל אלה נטלה עליה באותן שנים משימות רכישה לא שגרתיות, ובכללן רכישות מידי יהודים, שותפויות עם הון פרטי ומכירת קרקעות. בד בבד גורמים אחרים שעסקו בעבר ברכישת קרקעות צמצמו עד למאוד את רכישותיהם, במיוחד עקב אירועי הזמן - המאורעות, הספר הלבן, חוק הקרקעות ועוד. כך הפכה קק"ל בתקופה הנידונה לגורם היהודי המוביל והכמעט בלעדי ברכישת קרקעות במגזר היהודי, וכמובן, היו לדבר השלכות על מעמדן ועל ייעודן של הקרקעות הנרכשות וכן על מעמדה של קק"ל לאחר הקמת המדינה. פרופסור יוסי כץ ראש המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטת בר - אילן ומומחה להיסטוריה המודרנית של ארץ ישראל, של מדינת ישראל ושל הציונות מן ההיבטים הפוליטיים, הגאוגרפיים - ישוביים, הכלכליים והמשפטיים. מחקריו הרבים ראו אור בבימות יוקרתיות בארץ ובעולם. זהו ספרו השלושה עשר. בין ספריו: תורה ועבודה בבניין הארץ: הקיבוץ הדתי בתקופת המנדט, רכוש שנשכח: לגורל רכושם של קורבנות השואה המצוי בישראל, מדינה בדרך: התכניות הציוניות לחלוקת ארץ - ישראל ולהקמת מדינה יהודית, והארץ לא תימכר לצמיתות: מורשת קרן קימת לישראל והחלת עקרונותיה בחקיקה בישראל בשנים 1949-1960....

רכוש שנשכח חושף פרשה עלומה בתולדות היישוב ובתולדות מדינת ישראל, שיש לה השלכות אקטואליות על עשיית צדק עם קורבנות השואה. בהתבסס על חומר ארכיוני שנאסף בארץ ובחו``ל מגלה כץ בספרו הנוכחי כי ראשיתה של הפרשה בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, עת ביצעו יהודים רבים מאירופה השקעות כלכליות בארץ ישראל. ההשקעות כללו רכישת בתים, קרקעות עירוניות וחקלאיות וכן השקעות פיננסיות ובנקאיות. לימים התברר שרבים מן המשקיעים בארץ-ישראל נספו בשואה. רבות מן ההשקעות נתפסו בידי ``הממונה על רכוש האויב``, חלק נתפסו בידי האפוטרופוס הכללי, חלק נותר בבנקים וחלק נשאר בידי החברות למכירת קרקעות. חלק מקרקעות הנעדרים פעלה הקרן הקיימת לישראל להעביר לידיה ולידי חברת הבת שלה הימנותא, וכך לשמור אותם בידיים יהודיות. יוסי כץ חשף בשנת 1997 לראשונה את עובדת הימצאו בישראל של רכוש השייך לקורבנות השואה, הוא תובע בספרו למנות ועדת חקירה בלתי תלויה שבהתבסס על ממצאי הספר ומחקר נוסף תאתר את הרכוש על כל מרכיביו שנמצא בארץ; שהרשויות של הרכוש שבעליו החוקיים לא יימצאו. כץ ממליץ לייעד רכוש זה לטובתם של הניצולים ולחקר השואה והנצחתה. מחקרו של יוסי כץ הוא מחקר חלוצי במלוא המשמעות של המושג, מדובר בעבודת מחקר חשובה ופורצת דרך. פרופסור משה ליסק יוסי כץ הוא פרופ` מן המניין במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסית בר-אילן המתמחה בהיסטוריה המודרנית של ארץ-ישראל, של מדינת ישראל ושל הציונות מן ההיבטים הפוליטיים, הגיאוגרפיים-יישוביים, הכלכליים והמשפטיים. מחקריו הרבים פורסמו בישראל ובעולם. זהו ספרו השנים-עשר במספר. עם ספריו הקודמים נמנים: מדינה בדרך - התכניות הציוניות לחלוקת ארץ-ישראל ולהקמת מדינה יהודית, 2000; תורה ועבודה בבניין הארץ - הקיבוץ הדתי בתקופת המנדט, 1996; ההתיישבות היהודית בהרי חברון ובגוש עציון, 1992; היזמה הפרטית בבניין ארץ-ישראל בתקופת העלייה השנייה, 1989; וגאולה תתנו לארץ, 1987....

יוסי כץ פורס בספר את היריעה על תכניתה של ההנהלה הציונית משנות השלושים לחלוקת ארץ - ישראל ולהקמת המדינה היהודית - תכנית שמעולם לא יצאה אל הפועל, אך גם לא הייתה אפיזודה חסרת משמעות. ראשיתה של התכנית בהמלצות הוועדה המלכותית הבריטית מ - 1937 אשר ראתה בחלוקה מדינית של ארץ - ישראל את היסוד לפתרון הסכסוך הערבי - יהודי ארוך השנים. ההנהלה הציונית הסכימה לעקרון החלוקה אך לא לפרטים שהציעה הוועדה המלכותית. תחת זאת היא חיברה תכנית חלופית לחלוקה ולהקמת מדינה יהודית הכוללת התייחסות לנושאי משנה רבים כמו קביעת הגבולות, חלוקת ירושלים, העברת אוכלוסין, מעמדו של המיעוט הערבי במדינה היהודית העתידה, יסודות המשטר, מדיניות חוץ, ביטחון, עלייה ופיתוח, דת ומדינה, יסודות התקציב ועוד. לתכנית הציונית משנות השלושים היו השלכות על המדיניות ההתיישבותית הציונית באותו זמן, השלכות ארוכות טווח על תפיסת החלוקה במדיניות הציונית בשנות הארבעים, השלכות על תכנית החלוקה בשלהי 1947 והשלכות על מרכיבי יסוד במדינת ישראל המוקמת....

במסגרת הסוגיה הרחבה של השואה ומדינת ישראל, הספר שלפנינו בוחן שורה של נושאים שכמעט לא נדונו עד היום בהקשר של הסכם השילומים, הפיצויים האישיים ורכוש קורבנות השואה המצוי בישראל. אלה הם נושאים היסטוריים – בעיקר משנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים – אך יש להם משמעות מעשית רבה גם בהווה ואף לעתיד. הפרק הראשון דן בהתמקדות ישראל בתביעה הקולקטיבית, בהעדפתה את צורכי המדינה מצורכי הפרט ובוויתוריה בהסכם השילומים לטובת גרמניה. הפרק השני מנתח את אחד מוויתוריה של מדינת ישראל בהסכם השילומים – פיצוי הטמפלרים על רכושם בישראל וניכוי סכומי הפיצויים מהשילומים. הפק השלישי עוסק בוויתור נוסף: גריעת אלו שעלו לישראל לפני 1953 מרשימת הזכאים לקבלת פיצויים מגרמניה. הפרק הרביעי דן בהליך חקיקת 'חוק נכי רדיפת הנאצים', אשר השווה חלקית את סכומי הפיצויים האישיים שהוענקו לנכי השואה שעלו לישראל לסכומי הפיצויים האישיים שהעניקה גרמניה לנכים שנשארו בגולה. הפרק החמישי עוסק באינטרסים של המדינה בהשגת תביעות לפיצויים אישיים מגרמניה וב"תעשיית" העמלות שגבו גורמים פרטיים וציבוריים מהניצולים בגין הכנת התביעות. הפרק השישי מברר את הידע החדש שהצטבר בסוגיית הרכוש בישראל על ידי קרבנות השואה בתקופת המנדט ואת שנעשה בעניין זה בישראל מאז חשף המחבר לראשונה את הדברים בשנת 1997 וסיכמם בשנת 2000 בספרו רכוש שנשכח. בפרק זה מפורט כיצד יכלו כבר בעבר בעלי הרכוש וכל הניצולים להינות מהרכוש אילו השכילה המדינה לטפל בסוגיה כראוי עת נחשפה לראשונה. בפרק המסכם קורא המחבר לממשלת ישראל לפעול לפתיחה של הסכם השילומים ולהאיץ את תהליך בחינת חובותיה של המדינה לניצולים....

השנה חוגגת קרן קימת לישראל מאה שנה להקמתה. במשך תקופה ארוכה זו תרמה קק"ל רבות ליישוב היהודי ב"מדינה שבדרך" ולמדינת ישראל. תרומה זו התבטאה בעיקר במפעלי גאולת האדמה שהיו התשתית להקמתם של יישובים רבים, במפעלי הייעור, במפעלי פיתוח הקרקע והסביבה ובחינוך ציוני בארץ ובתפוצה. ידועה פחות התרומה שהרימה קק"ל להנחלת עקרון בעלות הלאום על רוב רובן של קרקעות מדינת ישראל. את העיקרון הזה שעיגנה בתקנותיה מראשית המאה העשרים, ולפיו נאסר עליה למכור מקרקעותיה אלא להחכירן בלבד, אימצה מדינת ישראל בעשור הראשון לקיומה, במסגרתם של ארבעה חוקים, שאחד מהם במעמד של חוק יסוד. בעקבות חוקים אלו חל כיום עקרון קק"ל על יותר מ90% - מקרקעות מדינת ישראל. "והארץ לא תימכר לצמיתות" מנתח את הרקע לעיגון עקרון בעלות הלאום בתקנותיה של קק"ל ומראה איך אומץ עיקרון זה בהליך החקיקה ובחוקי מדינת ישראל. החיבור מתבסס בעיקר על ניתוח דיוני הממשלה, דיוני מליאת הכנסת דיוני ועדות הכנסת בנושאים של "חוק רשות פיתוח", "חוק נכסי המדינה", "חוק יסוד: מקרקעי ישראל" ו"חוק מקרקעי ישראל". פרופסור יוסי כץ הוא ראש המחלקה לגאוגרפיה וראש הקתדרה ללימודי תולדות הקק"ל ומפעלייה באוניברסיטת בר - אילן, המתמחה בהיסטוריה המודרנית של ארץ - ישראל ומדינת ישראל מההיבטים הקרקעיים, הגאוגרפיים - היישוביים, הכלכליים, הפוליטיים והמשפטיים. הוא כתב מחקרים רבים שהתפרסמו במאמרים בכתבי עת בארץ ובעולם ובספרים רבים. עם ספריו האחרונים בעברית נמנים מדינה בדרך: התכניות הציוניות לחלוקת ארץ - ישראל ולהקמת מדינה יהודית, הוצאת מאגנס, ירושלים 2000, רכוש שנשכח: לגורל רכושם של קורבנות השואה המצוי בישראל, הוצאת יד ושם, ירושלים 2000, בחזית הקרקע: קרן הקימת לישראל בטרם מדינה, הוצאת מאגנס, ירושלים 2002. ספר זה עוסק בתולדות קק"ל בתקופה שעד להקמתה של מדינת ישראל....

הספר פורש את קורות מפעל ההתיישבות היהודית בהרי חברון ובגוש-עציון במחצית השנייה של תקופת המנדט הבריטי בארץ-ישראל, מעת ההכרזה על מפעל ההתרמה `נחלת הרצוג` לגאולת קרקעות בסביבות ירושלים עד שהופר השקט הביטחוני בימים שקדמו למלחמת השחרור. על שני הצירים עומד המפעל ההתיישבותי הנדון - תהליך רכישת הקרקעות והמעשה ההתיישבותי, והם נדונים מפנים רבות החושפות את הרשת המורכבת של מפעל ההתיישבות. המחבר משחזר את הפעילות ההתיישבותית ומאפיין אותה על- פי מתודות המחקר הגיאוגרפיות- היסטוריות ובה בעת הוא בוחן בחינה מעמיקה את מערכת הגופים שהיו אחראים לעיצובה של המפה ההתיישבותית היהודית בהרי חברון ובגוש עציון, ומנתח את מניעיהם ואת דרכי פעולתם. סוגיית המאחז באזור ההר שתבע מאמץ אדיר מן המתיישבים, מדגימה את מכלול הבעיות הייחודי שבו היו כרוכים ההיבט המרחבי והמדיני כאחד....

Many studies have been written about the kibbutz, but only a few serious studies have been published to date on the religious kibbutz, whose members maintain an orthodox religious lifestyle in addition to living and working collectively. This book examines the ideology and pioneering efforts of the Religious Kibbutz Movement in the pre - state years, and especially its emphasis on clustered settlements, leading to the birth of ten religious kibbutzim, nine of them in three distinct clusters, between 1936 and 1948. Religious pioneers settled in the Beit She'an Valley, in the hills south of Jerusalem (Gush Etzion) and the northern Negev - all of them frontier regions that posed a formidable geographical and political challenge. "The Religious Kibbutz Movement in the Land of Israel" looks at how these kibbutzim fitted into their surroundings and interacted with their non - religious neighbors, and explores the religious settlement enterprise in the context of all Zionist settlement in Palestine at the time. Professor Yossi Katz is head of the Geography Department and the Chair for the Study of the History and Activities of the Jewish National Fund (K.K.L.) at Bar - llan University. He specializes in the modern history of the Land of israel and the State of Israel and in the study of Zionism from various aspects; political, geographical - settlement, economic and legal His studies have been published in numerous scholarly books and international journals. He has published fifteen books....

הספר מנתח את דרכה של תנועת הקיבוץ הדתי ואת פועלה בהתיישבות, למן הקמתה ועד פרוץ מלחמת השחרור, ומגולל את היקף מפעלה ההתיישבותי של תנועה זו. עקרון ההתיישבות הגושית, המייחד את הקיבוץ הדתי והגשמתו, וכן סוגיית השתלבותם החבלית של הקיבוצים הדתיים ומערכת יחסיהם עם הסביבה הלא דתית, נדונים בספר בהרחבה. המחבר נדרש לעניין היאחזותו של הקיבוץ הדתי בספר הארץ ב``תקופת הסער``, ובוחן זאת בשלושה הקשרים - של כלל המפעל ההתיישבותי הציוני באותה תקופה; של מדיניות המוסדות המיישבים הלכה ומעשה; ושל דרכו המיוחדת של הקיבוץ הדתי. תנועת האם, ``הפועל המזרחי``, ומערכת היחסים - שלה עם הקיבוץ הדתי ושל שניהם יחד עם הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת לישראל, וההסתדרות הכללית - זוכים בספר לבחינה מעמיקה. ...

בספר לעצור את הדחפור מוצגים הכלים המוסדיים שנוצרו בשנים שלמן הקמת המדינה ועד לאישורו של `חוק גנים לאומיים ושמורות טבע`, בשנת 1963, כדי לטפח ערכי טבע ונוף ולסייע לשימורה של המורשת ההיסטורית של מדינת ישראל. הספר מגלה כי האבות המייסדים הכירו בחשיבות טיפוחה של `תרבות המרחב` במדינת ישראל הצעירה וביקשו לעשותה, בין השאר, אמצעי להקניית ערכי לאום ולהעמקת הקשר בין העם לארצו - בייחוד נוכח המוני העולים שהגיעו באותה עת מן הפזורה היהודית וביקשו להתערות במולדתם ההיסטורית; גם הפוטנציאל הכלכלי הטמון בפיתוח האתרים ובטיפוחם כמוקדי תיירות לא נעלם מעיניהם של קברניטי המדינה. עוד מתברר בספר תפקידם המיוחד של גופים שונים, ממשלתיים וולונטריים, ושל יחידים, אישי ציבור ואזרחים מן השורה, כאחד, וסיועם בכל הנוגע לשמירתם וטיפוחם של ערכי טבע ונוף ושל המורשת ההיסטורית. זהו ספר רב עניין לחוקרים, לחובבי טבע וסביבה, לגופים ה`ירוקים` ולכל המתעניין בתולדות המדינה, הגאוגרפיה שלה ועיצוב המרחב שבה. ...

This Work Reveals The Role, Contribution And Modus Operandi Of Zionist Private Enterprise In The Jewish Rural And Urban Settlement Of Palestine Between The Start Of The Century And The Outbreak Of The First World War. The Book Demonstrates That The Role Of Private Enterprise Was Extensive Both In Terms Of Land Purchases And In Terms Of Settlement Activities. The Author Recapitulates These Efforts, Categorizes These Activities As Unique And Identifies The Underlying Rationale Of “national Capitalism”. The Private Investors And Companies Employed Economic-commercial Means To Secure National-zionist Objectives. They Were Willing To Be Content With Limited Profits And Received In Compensation The Emotional Gains Accruing From Their Contribution To Building The Land Of Israel. ...

הספר שלפנינו מבקש לבחון ולסכם את מדיניותה ואת עשייתה של קק"ל בתפקיד העיקרי שנועד לה - רכישת קרקעות ארץ ישראל והעברתן לבעלות הלאום היהודי - בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל. מקום מרכזי בחיבור זה תופסות השנים 1948-1936. בשנים אלו רכשה קק"ל כ600,000- דונם, שהם יותר מ60%- מרכישותיה מאז הקמתה בשנת 1901 ועד להקמת המדינה.
...