|
|
|
1.
|
|
במוקד הספר עומד אתוס הגבורה כפי שהוא משתקף בתודעה הציבוריתובזיכרון הקולקטיבי של החברה הישראלית. מקרה מבחן של אתוסזה, המובא בספר, הוא גיבורי מבצע הצנחנים במלחמת העולםהשנייה, חברי היישוב, רובם ילידי אירופה, שהוצנחו באירופהבעיצומה של המלחמה במסגרת הצבא הבריטי. לאחר סיכום הפרשהעוקב המחקר אחר התייחסותה המשתנה של החברה היישובית ולאחרמכן הישראלית לגיבוריה. בין השאלות העולות מהמחקר: מינזכר ומי נשכח? מה הם השימושים השונים שנעשו במבצע ובגיבוריובמשך יובל שנים בתחומי החינוך, האמנות והתרבות, על ידיתנועות הנוער והתנועות הפוליטיות? כיצד התייחסו מגזריםשונים של החברה הישראלית- עולים חדשים, דתיים, חרדים,אנשי שמאל וימין- לאתוס הגבורה הישראלית, כפי שהוא משתקףבפרשת הצנחנים? המחקר מסתיים בסוף המאה העשרים עם ההתפתחויותהשונות בתחומי המחקר, החינוך והתרבות בנוגע לפרשת הצנחניםוגיבוריה....
|
|
2.
|
|
מניין צמח הימין המיליטנטי בארהב? מהיכן למדו הארגונים היהודיים בארהב לנצל את מלוא הפוטנציאל של תחום ההסברה וגיוס כספים באמצעות מבצעי יחסי ציבור מסיביים? כיצד ניתן להסביר את העובדה שיהודים הקשורים בשמאל האינטלקטואלי בארצות הברית עשו יד אחת עם חברי המאפיה, מהפכנים אירים ואגודת ישראל כדי לתמוך בארגון שהיה מקורב לאצל ושבראשו עמד בן אחיו של הרב הראשי לישראל? אלה רק אחדות מהשאלות הנדונות בספר.
הספר בוחן את פעילותה של משלחת האצל בארצות הברית בשנים 1948-1939 על רקע אירועי התקופה. הוא נפתח בשנות השלושים המאוחרות, בעת שקם האצל מתוך שרידי ההגנה, לאחר שנפרס בפני הקורא הרקע הארגוני, התנועתי והאישי להקמת המשלחת, נסקרים שני המעגלים שבתוכם פעלו חבריה, קומץ צעירים מהארץ שהיו מקורבים לחוגי האצל ופעלו בארצות הברית ובאירופה במהלך שנות הארבעים: מעגל רביזיוניסטי-כללי ומעגל יהודי-אמריקני. כל אחד מפרקי ההמשך עוסק בתולדות אחד הגופים שהקימו חברי המשלחת במהלך שהותם בארצות הברית ובדפוסי פעילותו. הפרק האחרון בספר בוחן את פעילות המשלחת מתוך פרספקטיבה היסטורית, מנסה למקם אותה בתוך הימין בכלל והימין הציוני בפרט, ומנתח את הקשר בינה לבין גופים אחרים בעולם היהודי ומחוצה לו, מאז ועד היום....
|
|
3.
|
|
``קיבוץ בוכנוואלד`` הנו דוגמה מאלפת לחיוניות המופלאה של ניצולי השואה. עוד בטרם ירד המסך על התופת הנאצית ובבוכנוואלד המצפה לשחרור מתארגנת קבוצת חלוצים להיות גרעין לקיבוץ שברבות הימים קם והיה בישראל והוא קיבוץ נצר סרני. סיפורו של ``קיבוץ בוכנוואלד`` הוא עדות חיה לתפקיד המופלא שמילאו הניצולים לאחר תבוסת הנאצים. רבות מסופר על הימים ההם בין 1945 ל1948- ודומה כי תרומתם של ניצולי השואה לעיצוב עצמאותה ודמותה של ישראל טרם זכתה להארה הראויה. הספר שלפנינו מבקש לתקן במקצת מחדל זה.ד``ר יהודית תידור באומל, היסטוריונית העוסקת בחקר השואה ובהוראתה באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה הפתוחה.ספריה הקודמים: ``Unfulfilled Promise`` (הבטה שלא קוימה) עוסק בהצלת ילדים פליטים ממרכז אירופה ומערבה לארצות הברית בימי השואה. ``קול בכיות: השואה והתפילה`` קורע אשנב לעולם הליטורגי והפילוסופי הקשור לשואה ולספיחה....
|
|
