|
|
|
1.
|
|
לכרך הראשון "כמשיח לפי תומו: שיחות ען יחיאל די-נוא 135633 KATZETNIK (2003)", מצטרף ספר זה – הכרך השני – המנתח את יצרתו, ביידיש ובעברית, של ק.צטניק על השואה, על רקע שחזור הביוגרפיה שלו בימי מלחמת העולם השנייה ומיד אחריה. בספר נחשפו פרקים לא ידועים מחייו של ק.צטניק תחת שלטון הנאצים בגטו ובמחנות עבודה והשמדה. מובאים בו מקורות ראשוניים בכתב-יד – קטעי שירה ופרוזה שי יחיאל די-נור אשר שנכתבו ביידיש לאחר השחרור, ב"בריחה" ובריכוזי פליטים באיטליה. שמונת הפרקים שבספר דנים בזיקה שבין יצירתו הספרותית לבין כתבים יהודיים וטקסטים מספרות העולם, עלרקע המאורעות ההיסטוריים שחווה בתקופת השואה. פרקי הספר מלווים בתעודות רבות ובסופו נוספו נספחים ומפתח שמות מפורט.פרגמנט מתוך עדותו הבלתי-ידועה של ק.צטניקבמשטרת ישראל לקראת משפט אייכמןלסיום ברצוני לציין מאורע מסוים מתקופת היותי בגטו. היה זה בינואר 1943. באחד הימית קיבלתי הזמנה מהגסטאפו בקאטוביץ להתייצב בפני איש הגסטאפו והממונה על המדור היהודי אלפרד דרייאר, (...) לא להופיע אי אפשר היה, כי אי הופעה גבל בגזר דין מוות לי ולמשפחתי. (...) על שולחנו בפני דרייאר ראיתי ניירות והוא השמיע לעברי בערך את המילים: "אהה אזרח חוץ". לא הספקתי לענות כשנפתחה הדלת מאחורי דרייאר ונכנס קצין גסטאפו במדים שחורים ועל כובעו גולגולת מוות. האיש היה גבוה, ניגש לשולחנו של דרייאר, נטל את הניירות שבהם עיין דרייאר בשעת אומרו שאני אזרח חוץ וקרעם בעיני והשליכם לסל הניירות שעל-יד השולחן. באותו המעמד עשה דרייאר תנועה נמרצת לעבר הדלת בכוונה שאסתלק מהמקום. מיד עזבתי את המשרד, יצאתי את הבניין וחזרתי לגטו.באותו היום בהיותי כבר חזרה לגטו יצאה השמועה בגטו שה"זונדרקומנדו" הגיע לשטח. (...) הלכתי לכיוון "הצנטראלה" לראות אותם בעיני כי בתקופה זו עשיתי רישומים על מאורעות הגטאות בסביבה ואף קיבלתי ידיעות ופרטים מאחד מראשי הצנטראלה בהם אשר ידע שאני רושם הכל למען ישאר זכר. נעמדתי בשער מול בניין הצנטראלה והנה יצא משם אותו קצין אס.אס. אשר בהיותי אצל דרייאר קרע את ניירותי. מפי פקידי "הצנטראלה" אשר עמדו מחוץ לבנין כדי לא להיות בבנין בשעת הביקור של ה"זונדרקומנדו", שמעתי זו הפעם הראשונה את השם אדולף אייכמן, והפקידים הצביעו לעבר אותו הקצין באמרם שזהו אייכמן....
|
|
2.
|
|
עדותו של יחיאל די-נור על עצמו כסופר, היא מרכיב חשוב בכלל המקורות להבנת האיש וכתביו. בספר זה יש תשובות לשאלות רבות שכל קורא בספרי ק. צטניק וכל חוקר, מעמיד לעצמו. במשך שנות חייו בארץ ישראל ובמדינת ישראל נמנע הסופר, שראה את עצמו כרשם כרוניקה בלבד, ממגע קרוב עם הבריות וסירב אין ספור פעמים להתראיין או אפילו להזדהות כק. צטניק – מחבר הספרים על השואה.
לקורא בספריו אין על כן מושג ברור מי הוא המחבר ומה היא התשתית החווייתית של התנסויותיו בימי מלחמת העולם השנייה ולפניה. בשנים האחרונות לחייו, זכיתי לשוחח עמו ולשמוע מפיו דבר דבור על אופניו – על מסכת חייו ויצירתו בשואה. מתוך קרבה מסוימת הנוצרת בין חוקר וסופר נוהלו השיחות בדרך כלל ברוח טובה וידידותית, ובפתיחות נדירה (לעתים). את כל אלה בחרתי להביא בפני הקורא ולשתפו בחוויה מרגשת ואמיתית, כשבמרכזה עומדת אישיות יוצרת משכמה ומעלה בספרותנו הדו-לשונית ביידיש ובעברית, היונקת משורשי ספרותנו העברית העתיקה ומספרות ולשון יידיש לדורותיה....
|
|
3.
|
|
הספר דן במקורות יצירתו של יצחק קצנלסון בימי מלחמת העולם השנייה תחת שלטון הנאצים בגיטו וארשה ובמחנה ויטל. הוא מנתח טקסטים ספרותיים בהקשרם ההיסטורי-תרבותי מתוך הסתמכות על פיענוח כתבי היד שניצלו. הספר מסכם מאמץ פרשני ומחקרי רב שנים בארץ ובעולם סביב יצירתו של קצנלסון בימי שואת יהודי אירופה, מתוך התייחסות לכל יצירתו של קצנלסון בשואה וליחסי הגומלין שבין התקופות השונות בחיי היהודים בגיטו וארשה לבין התפתחות יצירתו....
|
|
4.
|
|
ישעיהו שפיגל, הבולט והחשוב מבין סופרי גיטו לודז', נולד ב14- בינואר 1904 בבאלוט, הרובע העני ביותר בעיר לודז'. הוא עלה לארץ בתחילת 1951 ונפטר ב14- ביולי 1990. סיפורי שפיגל עוסקים במצב האדם בגיטו. אלה הם סיפורים אינטימיים בהם הוא מתאר חיי דמויות פרטיות, ועם זאת נושאי כתיבתו קשורים למאורעות הקובעים את המצב בגיטו לכל תושביו, בעיקר השמדה בלתי ישירה וניכור. רוב סיפוריו סובבים סביב הרעב בגיטו על כל צורותיו, רצח כחלק מן ההשמדה הבלתי ישירה לפני הגירושים, מוות ממחלות, רעב או קור וזרות ביחסי אנוש.
הפרוזה הספרותית של ישעיהו שפיגל, שנכתבה בגיטו לודז', רואה אור כאן לראשונה. מצורפים לה מחקר על כתביו הספרותיים בגיטו וסדרת ראיונות עם הסופר. בראיונות אלה הוא מסביר את הנסיבות שבהן כתב את הסיפורים, ומוסיף פרטים עליהם. כמו כן הוא מציג את תפיסתו האמנותית, ומספר על רגשותיו ומחשבותיו בגיטו. תצלומים מהגיטו משלימים את הטקסט הספרותי.
...
|
|
