“לפני שנתיים בערך קראתי שהספר החדש של צ'יממנדה נגוזי אדיצ'ה, הסופרת הניגרית-אמריקאית שהיא כנראה הסופרת האהובה עלי, הוכתר כאחד הספרים הטובים של השנה של הניו יורק טיימס. אז חיכיתי שהוא יצא בעברית, וחיכיתי עוד קצת, וקיבלתי מההוצאה הבטחה שהספר יתורגם ויצא ב-2015, וחיכיתי עוד. ובסוף, כשהייתי בניו יורק, עשיתי את הדבר התקדימי וקניתי אותו באנגלית. פרוזה באנגלית לא קראתי מאז הבוק-ריפורטס של התיכון (וגם אז ז”
