לאה טרן

לאה טרן

סופרת


1.
לכל איש אשה שקצב לו אלהים בלתי אפשרית דמיונית כרוח ערב במדבר לשים ידו על קדחת ראשה להשתוקק אליה בחשכה בערב ימיו לשמוע קולה מורעב התלוי בקולו כשני נדוני עולם על וו לכל איש אשה עץ החיים עץ הדעת אהבה היא שיחתי - שם אינטימי, מעודן, על ציר הקרבה, שירה מנפש אוהבת לאהוב לבה, במקצב קבוע, בשורות קצרות המתחברות זו לזו בלי סימני פיסוק; שם קולע לספר שירים על דרך הכתוב בתהילים "מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי". האהוב בשר ודם. האוהבת נחשפת בהתסכלות מעמיקה הבוחנת את נבכי הנפש, את מאווי הגוף ואת הסתערות הדמיון, קישוטי חוץ ומלבושי נשמה. המבע הפיוטי נשמע בקול דממה דקה, מסתייע דרך קבע בז´נרים ליריים, בתבנית ייחודית וגם בפוגה, תחינה, הספד, וקדיש. הכול כדי להדגיש ולהישאר ברשות היחיד. מעגל ההתייסחות מתרחב: אם, אב. המבט נישא לרמזור, לעץ, לפרח, לקישוט, למלבוש, לצבע לוהט, אך תמיד חזורר במהירות לחוויה של הקיום האישי, שחיוניותו באה לו מן הרגשות המפכים ונותנים לחיים את טעמם. בצליליהם הרכים והנעימים השירים מתעשרים בחרוזים שאינם באים להפתיע ולפגוע בזרימה הטבעית של צורות השיר הפתוחות, המעדיפות סימטריה פנימית על פני תקבולות חיצוניות. וכך גם הדימויים עתירי דמיון אך נמנעים מהמולה. הרטט הרליגיוזי המפעם בשירים אינו מתנשא כלפי מלאה. יראת כבוד מלווה את השירים הן כלפי מראה האישה הן כלפי הוויתו של הגבר הנחשק. כמזמורי וידוי השירים הם הצצה מהירה וצנועה לעולם נפשי עשיר ומורכב....

2.
הספר נכתב מתוך הבית שבו גרה המשוררת. על עטיפתו ציירה המשוררת את הבית האולטימטיבי של אדם וחוה וביניהם הכתובה המחייבת אותם לומר דברי שירה. לא רק זה לזו ,אלא להפיצה ביקום כולו. שירה היא תקשורת וגם מסר לחיבור בין אנשים. הבית הוא יסוד,המקום החשוב ביותר לאדם. ממנו יוצאים ואליו שבים. יוצאים גם לקהילה יותר גדולה, ולסביבה שבה אנו קיימים. לא פלא הוא שאחד השערים בספר מוקדש לאזור הים התיכון. אין דומה אדם שגר בהר לאדם שגר ליד ים. הבעייתיות החברתית הקיומית של אזורנו על אוכלוסייתו הטעונה מוזכרים בשירים אלו, כמו גם הנופים המיוחדים, ומחויבותנו הציבורית להתרפקות על נוף האבות, להתהדר בהכנסת אורחים ולבצוע אבטיח נטול גרעיני שלום. ...

3.
הספר עוסק במסע ארצי ורוחני כאחד. המסע הארצי עובר דרך נקודות זמן ומקום, כמו זיכרונות ילדות, חדר הילדות, המשחקים, תמונות בית שכבר איננו, ואף המחשבה שהתערפלה במשך השנים. הנפש בורחת אל מקומות הזויים, חסרי זמן ומקום. שם אין צעקה, הדברים נמדדים בהיבטים רוחניים, ללא טרוניות. מעין קבלה והשלמה שכלית מפוכחת, שכך היה צריך לקרות. המסע הרוחני מפורר את אישיות המשוררת לדקויות של ברזל ואבן. אך המים הם הריכוך, הגורם הממתן. בשירתה זו בולטת ארוטיקה וחושניות נשית מובהקת היא מובעת באהבת גוף המתבטאים בתיאורי ידיים וגפיים רכים, לעומת אהבה רונית הנתפשת במילה שתפקידה לנצח את המוות. ...

4.
הספר מבטא את תאוות השירה של המשוררת, תאווה היולדת צבעים, כפי שהם מתבטאים בתחום אמנותי אחר שלה:הציור. המראות בספר לקוחים מחיי יום יום של אישה, הקמה לקראת קשיי קיום ופרנסת הבית, גידול ילדים וחינוכם. אלא שבתוך אלה בא לה פתאום ללדת חלום. וחלום השירה הוא עולם הקסם שלה "המנגן חרובים תחת גופה", שהם בעצם מתת לקוראי השירה....

5.
6.

ספר ביכורים ראשון. תמים,כתוב בשורות קצרות ומתומצתות כמו ראיית ילד המתחיל ללמוד את העולם סביבו,ורואה הבזקי שירה הפוגעות בו כמו זרמי חשמל ע... המשך לקרוא
שפתה של לאה טרן היא האדמה,הלחם,האושר.זהו סוד כוחה האחר. לאחר שהאשה קמה לקראת קשיי יומה בא לה פתאום ללדת חלום. חלום השירה הוא עולם הקסם שלה,... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ