“מתוך ההקדמה של מוקי צור: בסוף המאה ה-19 עברו אדמות עמק יזרעאל לבעלות משפחה לבנונית עשירה, בעלת זכיון למסחר ימי של האימפריה העותמנית. מטרת ההשקעה הייתה להפוך את עמק יזרעאל לאסם התבואה של המזרח התיכון, שיספק חיטה ושעורה לאירופה באניות. הרעיון לא נשא פירות כמצופה בגלל בעיות של ביטחון ובגלל שנות בצורת חוזרות. מראשית המאה העשרים ניסתה המשפחה להיפטר מההשקעה הכושלת ע"י מכירה ליהודים. המכירה החלה בתקופת ה”