» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (21):
עבריות,
מילונים,
שפות - עברית לדורותיה,
חינוך, למידה, תקשורת, תרבות בלשנות ומילונים למכירה,
מדעי החברה - חינוך,
ארץ ישראל - היסטוריה,
העפלה, חלוציות, עלייה, ציונות,
טוב,
היסטוריה שלי,
ה.ס. 2425 2210- 5697,
היסטוריה למכירה,
האוניברסיטה המשודרת,
תומחר ,
ילדים,
מהספריה,
הסטורי,
שפות , מילונים,
למטלה?,
על דמויות ואנשים,
עיון ,
כריכות יפות ,לגמרי קשורות ומעוררות מחשבה,
עוד ...
|
|
5.
|
|
קריאה יעילה, כדרוש ללומד בן זמננו, היא תהליך מורכב ביותר. ככל שחקר הקריאה מתקדם, כן מתברר, שכדי להיות קורא טוב, הכרח לפתח מיומנויות רבות במספר היבטים של תהליך הקריאה, כמו: תפיסה ראייתית והכרת התיבות וצירופיהן; הבנת המשמע לרמותיו ימילולי, ענייני ומשתמע); קריאה ביקורתית וקריאה יוצרת; ומיומנויות לימוד למיניהן, כמוסבר בגוף הספר. ברור אפוא, שאין להסתפק בהוראת הטכניקה של הקריאה, אלא הכרח להמשיך את הוראת הקריאה בכל שלבי הלימוד ובכל מקצועות הלימוד; כדי לפתח את מיומנויות הקריאה הכללית והייחודית ולהתאמן בקריאה מהירה ומובנת. אי - התחשבות בתפיסה כזאת של הוראת הקריאה, בתכנון הוראתה בבתי הספר לרמותיהם בארץ, היא סיבה עיקרית לתוצאות הדלות בתחום חשוב זה בכל שלבי הלימוד בארץ. מה הוא הפתרון לכך? לשם תכנון טוב של הוראת הקריאה, הכרח קודם כל לנתח את מהות התהליך הזה להיבטיו ולמיומנויותיו. רק על 'סוד ניתוח כזה אפשר יהיה להכין תכנית לימודים מתאימה לכל סוגי הלומדים בכל רמות הלימוד. כן יאפשר ניתוח כזה הכנת כלי מ7'דה מתאימים לבדיקת ההישגים של הלומדים בכל רמה. זאת מטרת החיבור הנוכחי, המציע בקיצור ובלשון קריאה - הן את התיאוריה והן את המעשה בתחום הוראת הקריאה; הן ללומדים - מתחילים שהעברית היא לשון - האם שלהם והן ללומדים עולים - חדשים בכל הגילאים. פרופ' שלמה הרמתי, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מוכר כמומחה בעל שם בין - לאומי בהוראת עברית כלשון נוספת וכמפתח שיטת "השיכתוב הדידאקטי" לשיפור הבנת הנקרא בלשון - אם ובלשון נוספת. על פיתוח תיאוריות ושיטות להוראת עברית בארע ובחו"ל הוענק לו "פרס ירושלים לחינוך"....
|
|
6.
|
|
עשיית העברית ללשון החיים בארץ-ישראל ביזמת בן-יהודה ועמיתיו, היא תופעה ייחודית בבלשנות, עד שרבים מכנים אותה "נס תחיית העברית". אולם מחבר הספר מציע לכך הסבר רציונלי, המעוגן בעובדה, שבכל הדורות המשיכה הלשון העברית להתפתח בכתב ולהתאים עצמה לצורכי כל דור: היה קיים בכל הדורות "שיח שפתיים" עברי בצורת הוראה ונאום בעברית. במידה פחותה היה גם שימוש בדיבור עברי לתקשורת ארעית, בייחוד בפגישות בין יהודים יוצאי ארצות שונות. בתקופות אחדות ובמקומות מסוימים היה שימוש רב יותר בדיבור עברי, עד שנוצרו ניבים מקומיים של דיבור עברי-עממי. על כל אלה הביא המחבר עדויות בכל פרקי הספר, כולל עדויות על דיבור עברי של לא יהודים.
בספר זה המחבר מוכיח, שבן-יהודה היה מודע לעובדה, שהדיבור העברי לא מת לגמרי. כן ידע, שבמשך מאות שנים התפתח בארץ-ישראל דיבור עברי-עממי כאמצעי קשר בין יהודים שבאו מארצות שונות. בן-יהודה כתב על כך ואף הגדיר את משימתו לא כהחייאת הדיבור העברי, אלא כשיפורו והעשרתו, כדי להכשיר את העברית להיות לשון החיים בארץ.
המחבר, פרופ' שלמה הרמתי מהאוניבסיטה העברית, מוכר כמומחה בעל שם בין-לאומי בהוראת עברית כלשון נוספת, וגם כמפתח שיטת "השיכתוב הדידקטי" לשיפור הבנת הקריאה בלשון-אם ובלשון נוספת. על פיתוח תאוריות ושיטות להוראת עברית בארץ ובחו"ל הוענק לו "פרס ירושלים לחינוך".
הספר הנוכחי שייך לתחום המחקר השני של המחבר: תולדות הדיבור העברי ודרכי הנחלתו במרוצת הדורות. ...
|
|
7.
|
|
ספר זה מתאר את תהליך הנחת היסודות לחינוך העברי - לאומי בארץ ישראל. בתקופה קצרה בת 26 שנים בלבד (1887 - 1913), הונחו היסודות לכל שלבי החינוך העברי - לאומי - מגן הילדים ועד בתי המדרש למורים ולמורות. מפעל חינוכי זה נעשה על - ידי קומץ של מורים חלוצים. מסגרת הספר חייבה לבחור רק שנים - עשר מחנכים בכירים, שאני מכנה אותם "מורים - מנהיגים", על שום תרומתם לא רק לחינוך העברי הפורמלי, אלא גם לפעולות חינוך ותרבות מחוץ לכותלי בית הספר, בהן: הנחלת העברית למבוגרים, ערבי קריאה, הצגות עבריות וכדומה. מורים אלה יצרו "אווירה עברית" בכל מושבה, שבה לימדו. מתיאור פועלם של מחנכים - חלוצים אלה, תובן התופעה המיוחדת במינה לגבי העברית: הצלחת ההשלטה של העברית כלשון החיים בארץ. היוזמים היו אליעזר בן - יהודה ועמיתיו בירושלים, אולם המבצעים היו המורים והגננות, בעיקר במושבות. על פועלם זה מסופר בספר הנוכחי, המיועד לא רק לפרחי הוראה ולמורים, אלא לכל משכיל, המעונין בתולדות עמנו בארץ בדורות האחרונים. אולם פרחי ההוראה וגם המורים יוכלו ללמוד מספר זה גם על פתרון בעיות דידקטיות ומתודיות, המעסיקות אותם כיום. המחבר, פרופ' שלמה הרמתי, מבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית, מוכר כמומחה בין - לאומי בהוראת עברית כלשון נוספת ובהוראת קריאה בלשון אם ובלשון חדשה. הוא פיתח את שיטת "השכתוב הדידקטי" לשיפור הבנת הקריאה. על פיתוח תאוריות ושיטות להוראת עברית בארץ ובחו"ל, הוענק לו "פרס ירושלים לחינוך". הספר הנוכחי משלים את הקודם לו - עברית שפה מיוחדת, בסדרת "האוניברסיטה המשודרת"....
|
|
13.
|
|
גם כאשר חדל הדיבור העברי בא``י, לערך במאה השלישית לספירה, לא פסקה חיות הלשון העברית. היא המשיכה את חייה ? וגם את התפתחותה וגמישותה ? בכתיבה ספרותית ושימושית ובמידת מה גם בדיבור לסוגיו, כולל הרצאות ושיעורים. מפעם לפעם ? במקום מסוים ולתקופת זמן קצובה ? נתגלתה חיות הלשון בהתפתחויות מואצות בלשון הכתובה וגם בעיצוב דיבור עברי עממי. בא``י לא פסקה התפתחות הדיבור העברי, משום שהעליות הרצופות לארץ בכל הדורות חייבו לשון קשר בין עדות ישראל, שעלו לארץ מכל רחבי התפוצות היהודית. תופעות של חיות הלשון בכתב ובדיבור, המתוארות בפרקי ספר זה, משנות את המסקנה, המקובלת עדיין על רבים, בדבר מותה, כביכול, של העברית במאה השלישית והחייאתה בשלהי המאה הי``ט. בספר זה תוארו אחדים מחיי העברית (``יוצריה``) ומטפחיה (``שוחריה``) ? ביניהם גם לא יהודים ? במשך תקופה של אלף שנה לערך: מן המאה ה-ט עד ראשית המאה ה-כ. כל פרק מהווה יחידה בפני עצמה והקורא יוכל לבחור את סדר קריאת הפרקים לפי התעניינותו. הסגנון הקריא של פרקי ספר זה עושה אותו שווה לכל קורא משכיל ? ולא רק לאנשי מקצוע בתחום זה, למורים ולסטודנטים....
|
|
15.
|
|
מהדורה משוכללת ומורחבת לשיפור הטכניקה של הקריאה ולהכנת לימוד התורה. סדרת "טוב לקרוא" מיועדת לשלב "קדם מקראה". בדרך כלל היא מכוונת לתלמידים מאמצע שנת הלימודים הראשונה ועד סוף שנת הלימודים השנייה - תוך התחשבות בהבדלים אינדיבידואליים של הקוראים - המתחילים; ולפיהם יש לקצר או להאריך שלב זה. סדרה זו מתאימה גם לילדים עולים חדשים, הקוראים בלשונות - האם שלהם. הם יוכלו לקרוא את סיפורי הסדרה הזאת כבר לאחר הכרת מערכת הכתב העברי וכך הם יתאמנו בקריאת עברית בדרך קצרה ויעילה. פרופ' שלמה הרמתי, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מוכר כמומחה בעל שם בין - לאומי בהוראת עברית כלשון נוספת וכמפתח שיטת "השיכתוב הדידאקטי" לשיפור הבנת הנקרא בלשון - אם ובלשון נוספת. על פיתוח תיאוריות ושיטות להוראת עברית בארץ ובחו"ל הוענק לו "פרס ירושלים לחינוך"....
|
|
17.
|
|
אבני בניין הוא ספר דידאקטי-מיתודי להוראת טקסטים עבריים לסוגיהם, תוך התבססות על גורמי מכנה שכטקסטים, דרך ההוראה, המוצעת בספר זה, נמצאה יעילה לא רק מבחינת הישגי הלימוד אלא גם מבחינת ההנעה ללימוד. בספר זה - ארבעה שערים: השער הראשון מוקדש ל``יחידות הוראה`` מהמקרא. השער השני - להוראת משנה וגמרא. השער השלישי - להוראת פרקי קריאה בסוגות אחדות מהעברית החדשה. בשער הרביעי - חמישה נספחים להדגמת ההוראה של פרקי מקרא וסידור לילדים ולמבוגרים, לדרך הוראת ה``הגדה של פסח`` ולשילוב סיפורי מקרא כהנחלת הלשון למבוגרים. כל פרקי הספר נוסו בארץ וגם בחו``ל - הן ע``י המחבר והן ע``י אחרים, שהודרכו ע``י המחבר. למרות התוצאות החיוביות, שנתקבלו בכל מתרה, הובאו כאן ההצעות המיתודיות בבחינת: ``כזה ראה - וחדש`` ולא בבחינת: ``כזה ראה - וקדש``. לכן ניתן את ההצעות המיתודיות לתנאי ההוראה הספציפיים. המחבר, פרופ` שלמה הרמתי, מהאוניברסיטה העברית, מוכר כמומחה בעל שם בין-לאומי בפיתוח שיטות להוראת עברית הן כלשון-אם והן כלשון נוספת - לילדים וגם למבוגרים. המחבר פיתח גם שיטה חדשה ויעילה להוראת קריאה לאנאלפביתים, שיושמה בארץ וגם בחו``ל, ברבות מהארצות המתפתחות. ידועה שיטת ``השיכתוב הדידאקטי`` של המחבר, שלפיה פורסמו ספרי לימוד ובעיקר ספרי קריאה מדורגים ללומדים-מתחילים - ילדים ומבוגרים. על תרומות המחבר להוראת עברית כלשון-אם וכלשון נוספת הוענק לו ``פרס ירושלים לחינוך``. המחבר ידוע גם כחלוץ בחקר הדיבור העברי במרוצת הדורות. ספרים אחדים בנושא זה הופיעו בהוצאת ירון גולן....
|
|
19.
|
|
החינוך העברי - לאומי בארץ - ישראל נוסד במושבה ראשון - לציון, בשנת 1887. מטרה ראשית של החינוך החדש הזה הייתה הקניית העברית כלשון חיה על - פי גישת הוראה חדשה - "עברית בעברית". במקביל לפיתוח חינוך עברי - לאומי בארץ - ישראל, התעוררו מחנכים יהודים בתפוצות במגמה לשפר את החינוך היהודי המסורתי. כתוצאה מכך נוסד "החדר המתוקן", שגם בו הקנו דיבור עברי על - פי גישת "עברית בעברית". בספר זה מתוארות ההתפתחויות שחלו בחינוך היהודי בתפוצות. לאחר פרק מבוא, מוצגים י"א מחנכים ומחנכת אחת, שהטביעו חותם ניכר על החינוך היהודי והעברי בתפוצות - מסוף המאה ה19 - ועד לאחר מלחמת העולם הראשונה. ספר זה הינו מבוא להכרת הרעיונות החינוכיים של המחנכים היהודים בתפוצות, והוא עשוי לשמש גם את אלה שעיסוקם הוא הוראה בארץ ולתרום לשיפור המעשה החינוכי אצלנו. המחבר, פרופ' שלמה הרמתי, מבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית, מוכר כמומחה בין - לאומי בהוראת עברית כלשון נוספת ובהוראת קריאה בלשון אם ובלשון חדשה. הוא פיתח את שיטת "השיכתוב הדידקטי" לשיפור הבנת הנקרא. על פיתוח תיאוריות ושיטות להוראת עברית בארץ ובחו"ל, הוענק לו "פרס ירושלים לחינוך". הספר הנוכחי משלים את הקודמים לו - עברות שפה מדוברת, המורים החלוצים - שניהם בסדרת "אוניברסיטה משודרת"....
|
|
