“ספר נפלא! שפה עשירה. קורות ילדה דחויה קצת במשפחתה המתפתחת בעזרת דמיונה היוצר לאישיות מרפאה ולמורה רוחנית.ביוגרפיה אותנתית!מ ד ה י ם! תמר ברגמן היא "בתו של" רב החובל כתריאל יפה הי"ד, שטבע באסון לפיצוץ בתי הזיקוק בטריפולי. כתריאל יפה היה בין מקימי נמל תל אביב. למי שלא יודע ולא מכיר הנה בפיוט נוגע ללב: מילים: חיים חפר (פיינר) לחן: דוד זהבי שנת הלחנה: 1947 שְׁקִיעָה נוּגָה, הַיָּם אוֹבֵ”

“אני זוכר חדר קטן מאוד מואר. שמש של שיא הקיץ. ילד קטן, מכנסיים קצרים, נורא משועמם. אבא מתקלח, אמא לא בבית, הלכה לסדר משהו במזכירות. האח הקטן שלי במשפחתון. הם עוד לא יצאו לחופש. כבר ציירתי, ושיחקתי, ואספתי ג'וקים ונמלים, ושרתי את כל השירים שאני זוכר, והסתכלתי בכל התמונות בספרים, והלכתי לחברים, והסתכלתי כל כמה דקות בשעון לראות אם אח שלי חוזר כבר. ומשעמם לי. נורא. אני מוציא ספר מהמדף. אין בו תמו”

“נתחיל בזה שזה ספר מצוין! סיפור מרתק על אשה חזקה- קולט אבולקר- מילדותה בחברה גברית פטריאכלית (למרות שבה נשים חזקות גם הן) ועד לצמיחתה למורה ומנהיגה מצד עצמה. הספר מתחיל בילדותה של קולט במשפחה אריסטוקרטית אלג'יראית וממשיך לאורך חייה וצמיחתה האישית כאישה וכמנהיגה (גם בנישואיה היא "אשה העושה רצון בעלה"- מייצרת ובונה מאחורה את הרצון של בעלה, היא היא זאת המושכת בכל החוטים) ועד לעלייתה לארץ ופיתוח שיט”

“אני ממש לא יודע להסביר למה, אבל ככל שאני מתבגר (כן, אני יודע שאני מדי צעיר בשביל לומר את זה...) אני מתאהב יותר בספרי ילדים. הם הרבה יותר ישירים מספרי מבוגרים, ההומור שלהם לא גס (היום זה מתחיל להשתנות) וכשהם טובים לא צריך לשנות בהם מילה. וכשאני אומר "ספרי ילדים", זה כולל מבחינתי ספרים לגיל הרך כמו "אריה הספריה", "איה, אאוץ', אווה" ו"דרקון - אין דבר כזה", ספרים קצת יותר מתוחכמים כמו "ניקולא הקטן", ו”

“ספר נפלא! שפה עשירה. קורות ילדה דחויה קצת במשפחתה המתפתחת בעזרת דמיונה היוצר לאישיות מרפאה ולמורה רוחנית.ביוגרפיה אותנתית!מ ד ה י ם! תמר ברגמן היא "בתו של" רב החובל כתריאל יפה הי"ד, שטבע באסון לפיצוץ בתי הזיקוק בטריפולי. כתריאל יפה היה בין מקימי נמל תל אביב. למי שלא יודע ולא מכיר הנה בפיוט נוגע ללב: מילים: חיים חפר (פיינר) לחן: דוד זהבי שנת הלחנה: 1947 שְׁקִיעָה נוּגָה, הַיָּם אוֹבֵ”

“אני זוכר חדר קטן מאוד מואר. שמש של שיא הקיץ. ילד קטן, מכנסיים קצרים, נורא משועמם. אבא מתקלח, אמא לא בבית, הלכה לסדר משהו במזכירות. האח הקטן שלי במשפחתון. הם עוד לא יצאו לחופש. כבר ציירתי, ושיחקתי, ואספתי ג'וקים ונמלים, ושרתי את כל השירים שאני זוכר, והסתכלתי בכל התמונות בספרים, והלכתי לחברים, והסתכלתי כל כמה דקות בשעון לראות אם אח שלי חוזר כבר. ומשעמם לי. נורא. אני מוציא ספר מהמדף. אין בו תמו”

“נתחיל בזה שזה ספר מצוין! סיפור מרתק על אשה חזקה- קולט אבולקר- מילדותה בחברה גברית פטריאכלית (למרות שבה נשים חזקות גם הן) ועד לצמיחתה למורה ומנהיגה מצד עצמה. הספר מתחיל בילדותה של קולט במשפחה אריסטוקרטית אלג'יראית וממשיך לאורך חייה וצמיחתה האישית כאישה וכמנהיגה (גם בנישואיה היא "אשה העושה רצון בעלה"- מייצרת ובונה מאחורה את הרצון של בעלה, היא היא זאת המושכת בכל החוטים) ועד לעלייתה לארץ ופיתוח שיט”

“אני ממש לא יודע להסביר למה, אבל ככל שאני מתבגר (כן, אני יודע שאני מדי צעיר בשביל לומר את זה...) אני מתאהב יותר בספרי ילדים. הם הרבה יותר ישירים מספרי מבוגרים, ההומור שלהם לא גס (היום זה מתחיל להשתנות) וכשהם טובים לא צריך לשנות בהם מילה. וכשאני אומר "ספרי ילדים", זה כולל מבחינתי ספרים לגיל הרך כמו "אריה הספריה", "איה, אאוץ', אווה" ו"דרקון - אין דבר כזה", ספרים קצת יותר מתוחכמים כמו "ניקולא הקטן", ו”