כיצד הצטיירה לפני מאה שנה שנים המדינה היהודית העתידית? מה בין אוטופיזם הציוני למשיחיות היהודית? מה דמות תהיה לחברה יהודית בארץ-ישראל? כיצד ייראו עריה וכפריה,בתיה ורחובותיה? איך יאורגנו מוסדות השלטון שלה? מה יהיה מעמדה של הדת בחיי המדינה? מה יהיה יחסה לבני דתות ולאומים אחרים שיתגוררו בה,ובמיוחד לערבים בני הארץ? מה ילמדו בבתי-הספר? כיצד יתנהלו יחסי החוץ של המדינה היהודית,וקשריה ליהדות התפוצות? מה יציגו בתיאטרון ובאופרה? מה יהיה מעמדן של הנשים? כיצד יתלבשו,יאכלו יאהבו? שאלות אלו נדונות באוטופיות ציוניות שנכתבו בסוף המאה התשע-עשרה ובראשית המאה העשרים,החושפות שאיפות וערגות שלא תמיד הגיעו לביטוי בדיונים ובתוכניות הפעולה של התנועה הציונית. הכרך הראשון דן באוטופיות הציוניות וביוצריהן על רקע התקופה והנסיבות שהן נכתבו,ומנתח אותן תוך התייחסות לז'אנר האוטופי בכללותו. הכרך השני מביא מבחר מתוך האוטופיות שנכתבו בשנים 1922-1882 המחברת משמשת פרופסור למדיניות החינוך באוניברסיטה העברית בירושלים.מחקריה עוסקים בהיסטוריה חברתית של החינוך העברי על היבטיו הפוליטיים והתרבותיים.שני כרכים על החינוך העברי בארץ-ישראל מפרי עטה ראו בהוצאת יד יצחק בן-צבי....

"מוות נקי...כמו שעושים תאים המאבדים עצמם לדעת: הם מעכלים את קרביהם באופן כימי, מתים מוות מסודר". משוחררת ומתנזרת, גברית ונשית, מייחלת להצלחה ומקעקעת אותה, תאבה לחיים ומתקיימת בצל המוות, בוחנת רות לוין את הסתירות והמתחים שעיצבו את זהותה. בראי חייה של אישה אחת נפרש סיפורו של דור שגדל בארץ ערב מלחמת העצמאות ובגר במדינה. הספר, הנוגע בעצבים הרגישים והכואבים של שאלות אישיות ואוניברסליות, מגולל סאגה של ערגה ואמונה, ויקיצה כואבת - כחוויה אישית. רות לוין אינה עושה הנחות לאיש ובמיוחד לא לעצמה. היא מקלפת את המסכות בזו אחר זו ומנסה לחדור למורכבות חייה, על אף תעתועי הזיכרון. שילוב מציאות בבידיון ספרותי, קטעי מיתולוגיה ושירה יוצרים ספר מרתק ומרגש. "מוות נקי" הוא הרומן הראשון מפרי עטה של פרופסור רחל אלביום - דרור מהאוניברסיטה העברית בירושלים, החוקרת את תולדות החינוך והתרבות בארץ - ישראל ואת האוטופיות הציוניות. תרגום ספרדי של הספר ראה אור בהוצאת מועדון קוראים רב מוניטין בברצלונה וזכה להצלחה....

רחל אלבוים-דרור הינה פרופסור אמריטוס של האוניברסיטה העברית, בה חקרה ולימדה מדיניות חינוך והיסטוריה של החינוך. היא פרסמה עשרה ספרים מדעיים כולל, שני כרכים על החינוך העברי בארץ-ישראל ושני כרכים על המחר של האתמול: האוטופיה הציונית, וכן עשרות מאמרים. לאורך השנים גם פעלה רבות לשיפור מערכת החינוך בתפקידי ייעוץ והכשרה. עבודתה המדעית זכתה להכרה רבה, כולל פרס א.מ.ת., פרס ארנולד ווייז'ניצר לספר הטוב ביותר בהיסטוריה של עם ישראל שפורסם באותה שנה, פרס ירושלים לחינוך על שם דוד ילין, דוקטורט כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון והזמנות רבות למחקר והרצאות במדינות אחרות, כולל במרכז האקדמי הישראלי בקהיר. בצד פעולותיה המדעיות לרחל גם פן ספרותי. היא כתבה רומן מוות נקי, שיצא לאור בהוצאת הקיבוץ הארצי וספרית הפועלים וכן בתרגומים לאנגלית וספרדית. כן התבטאה בשירים. הספר מרה שחורה המוגש כעת לציבור כולל מבחר משיריה המשקפים בעיות יסוד של נפש האדם ואת קשייה של אישה המשלבת חיי משפחה, מחקר ויצירה ספרותית. רחל אם לשלושה בנים וסבתא לשמונה נכדים....