המחבר היה אחד המפקדים הבולטים של הלגיון הערבי והוא מגלה לנו פרשיות סתומות ממה שנתרחש במחנה הירדנים והתככים שבין חצר-המלכות ואנשי הצבא. הספר הוא ראי המשקף את האירועים כפי שנראו בעיני האויב, ומלמד על דרכי המחשבה ואורח התגובה של אנשי צבאו. הערבי הקורא בהם רואה את צבאות ערב במלחמת ישראל כצבאות עטורי-ניצחון, שרק בגלל התערבות הגורם האימפריאליסטי לא הצליח להכות את היהודים שוק-על-ירך, והוא מסיק מכאן כי אם רק תינתן לו הזדמנות שניה, ללא מפריעים מן החוץ, הרי יכול-יוכל ליהודים. יש ענין וגם חובה להכיר את האויב כפי שהוא וכפי שהוא מנסה להיראות בעיני עצמו. גם הקורא שאינו בקי ביותר בתורת המלחמה יפיק לקח מעניין מתיאורי היחסים בעולם הערבי, ויקל לו להעריך את הנעשה בארצות-ערב ואת היחסים שבין שליטיהם...