“יצחק ראב נולד ב-1902 בירושלים, הוא בנו של רבי מנחם שלמה ראב ונכדו של יהודה ראב ממייסדי המושבה הראשונה פתח-תקווה. לאחר מלחה"ע ה-1 יצחק ראב הפך יתום וגדל אצל סבתו בסימטאות העיר העתיקה והרעבה בירושלים. תקופה זו השפיע עמוקות על כתיבתו. סיפוריו הראשונים יצאו לאור בשנות ה-30-40 בעיתונים "הארץ", ו-"דבר".
ספר זה מכיל 11 סיפורים, כולם קשורים בצורה זו או אחרת לירושלים. ראב כותב רהוט ומדוד וכייף לקרוא עבר”
