רחל אליאור

רחל אליאור

סופרת


פרופסור רחל אליאור מכהנת בקתדרה ע"ש ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית
ומתמחה בתולדות המיסטיקה היהודית.

היא כיהנה פעמיים כראש החוג למחשבת ישראל בו היא חברת סגל מאז 1978.

אליאור מכהנת כחוקרת בכירה במכון ון ליר, ושימשה פרופסור אורחת באוניברסיטאות מובילות ברחבי העולם.

בין הפרסים הרבים שקיבלה, פרס גרשם שלום לחקר הקבלה של האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים (2006).

היא פרסמה חיבורים רבים. האחרון שבהם "ישראל בעל שם טוב ובני דורו - מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים" (2014).
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (53):
יהדות, צריך לקרוא דחוףף , רשימת משאלות, גש, למכירה- ספרי התפתחות אישית, רוחניות, מיסטיקה, מעוניין לרכוש, צריך להשיג, ספרים שאני מעוניין בהם, מחקר קבלה, רוצה, יהדות - קבלה, הדרכה ועיון - למבוגרים, יהדות, הגות והיסטוריה יהודית, עדות ישראל למכירה, יהדות ומחשבת ישראל, יהדות ומחשבת ישראל למכירה, האוניברסיטה המשודרת, רוצה לקרוא, יהדות, לקנייה, עוד ...
» ספרים של רחל אליאור שנקראים עכשיו:

תורת הנפש [לקט מקורות]
רחל אליאור
1.
ספר מיוחד זה מתאר עולם נעלם וסמוי מן העין - המיסטיקה היהודית בעת העתיקה. זהו עולם רב-גוני וסוער,שרק מקצת מביטוייו הכתובים זכו לתשומת לב ולהכרה ציבורית בקרב קהל הקוראים בני זמננו. הספר מציג כמה מן הקולות הנשכחים, המושתקים והגנוזים, שהרכיבו את המשזר ההיסטורי והתרבותי בדורות שלפני החורבן ובדורות שאחריו. קולות מצויים בספרות פולמוסית ובמסורות פיוטיות, במיתוסים ובכתבים מיסטיים, שהושפעו השפעה מכרעת על עולם הרוח והיצירה הרב-קולי של בני הדורות הללו, בשעה שהעמידו עולמות חלופיים ומציאויות מדומיינות כנגד המציאות הארצית שהיתה בלתי ניתנת לשינוי. במגילות ים המלח, בספרי חנוך והיובלים ובספרות ההיכלות והמרכבה מתארים כוהנים ונביאים, משוררים ומיסטיקנים בלשון דמיונית רבת יופי את עולמם המופלא של בריות המרכבה, חיות הקודש והמלאכים, את יורדי המרכבה ובאי הפרדס ואת עבודת המקדש וממלכת הסוד בעולמות עליונים. ספרות ההיכלות והמיסטיקה הקדומה של המרכבה חושפת סודות מרתקים על מסורת הלוח הכמוסה, על מסתרי המרכבה הגנוזה וגם על מאבקי כוח והתבדלות שהיו חלק בלתי נפרד מן היצירה המיסטית הקדומה. זהו ספר יחיד במינו שפותח צוהר לבאר העבר ולכמה מן החידות העתיקות והמופלאות שהיו בהיסטוריה היהודית מאז ומעולם. ...

2.
ספר זה מוקדש לבירור מהותה המיסטית של מסורת המרכבה הכוהנית, שהתחברה בזיקה למסורות מקדשיות. ראשיתה בחזונו של הנביא יחזקאל בן בוזי הכוהן, שהוגלה מירושלים בשלהי ימי בית ראשון, בגלות יהויכין. בחזונו הפכה מרכבת הכרובים שעמדה בקודש הקודשים במקדש למרכבה שמימית חזיונית החורגת מגבולות הזמן והמקום. בחזון המקדש לעתיד לבוא הטעים הנביא הכוהן את מעלתם של כוהני בית צדוק שומרי משמרת הקודש, שיכהנו לבדם במקדש זה. המשכה של מסורת המרכבה בחזונם המיסטי של חוגים כוהניים בימי בית שני, שנמנע מהם לשרת במקדש במאות האחרונות לפני החורבן בשל מחלוקות מהותיות בשאלות של סמכות והנהגה, לוח ופולחן. בעלי השקפות מיסטיות - כוהניות אלו, שכינו עצמם בכתביהם בני צדוק הכוהנים, פרשו מהמקדש הארצי ובעיני רוחם שירתו עם המלאכים במרכבה השמימית אשר נתרקמה בחזונם בלשון שיר בהשראת חזון המרכבה של יחזקאל ומסורת עבודת הקודש במקדש. השלב האחרון במסורת המרכבה נוצר בחזונם של חוגים בעלי זיקה כוהנית שחיברו את ספרות ההיכלות אחרי חורבן בית שני. ספרות זו החליפה את המקדש החרב בשבעה היכלות עליונים והחליפה את עבודת הקודש הארצית בירידה למרכבה ובעלייה להיכלות העליונים. מחברי ספרות זו העמידו זיקת גומלין על - זמנית בין הכוהנים המשרתים בקודש ובין מלאכי השרת המכהנים בהיכלות השמימיים. בספר נדונים יחסי הגומלין בין החטיבות השונות של מסורת המרכבה העוסקות בזמן מקודש, במקום מקודש ובריטואל מקודש. רחל אליאור היא פרופסור למחשבת ישראל ולמיסטיקה יהודית בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ומופקדת הקתדרה על שם ג' כהן לפילוסופיה יהודית. מחקריה עוסקים ביצירה המיסטית היהודית לדורותיה. בין ספריה: גליא רזא; תורת האלוהות בדור השני של חסידות חב"ד; God to Ascent Paradoxical ;The תורת אחדות ההפכים: התיאוסופיה המיסטית של חב"ד; פניה השונות של החירות: עיונים במיסטיקה יהודית; חירות על הלוחות: המחשבה החסידית, מקורותיה המיסטיים ויסודותיה הקבליים....

3.
הספר זיכרון ונשייה: סודן של מגילות מדבר יהודה מציג בפעם הראשונה לקורא העברי תיאור מקיף של מגילות מדבר יהודה. ביסודו מונחת הסברה ש-930 המגילות ששרדו, במלואן או בחלקן, שייכות לספרייה כוהנית שאבדה בתהום הנשייה, עקב מאבקים סוערים בין הגמוניות מתחרות במאות שלפני חורבן בית שני ולאחריו. מגילות מדבר יהודה מבטאות השקפת עולם בהירה ומנומקת, המעגנת את הנגלה בנעלם. בספר נפרס תוכנן של המגילות ומודגש ייחודן הכוהני והמיסטי בהיותן עוסקות בזמן, במקום, בפולחן ובזיכרון מקודשים: הזמן המקודש קשור במחלוקת על מסורת הלוח, המקום המקודש קשור בוויכוח על מסורת המרכבה, הפולחן המקודש קשור בתפיסות שונות של מקום המלאכים והזיכרון המקודש קשור בפולמוס על השתלשלות ראשית הכהונה. הספר בוחן את טיבו של המאבק בין "הכוהנים הלויים בני צדוק" – נושאי זיכרון היסטורי שונה מזה המוכר לנו מנוסח המסורה וממסורת חכמים – לבין כוהני בית חשמונאי, בשתי המאות האחרונות לפני הספירה. הוא מסביר מדוע ספרייתם של הכוהנים בני צדוק, שומרי התורה שבכתב, הפכה בחלקה – בידי חכמי התורה שבעל פה – לספרים חיצוניים אסורים בקריאה, ומדוע היא נדחקה מן הזיכרון ונשכחה כליל עד שנמצאה באקראי במערות קומראן בשנים 1947–1956. במרכז הדיון עומד המאבק בין מסורות חלופיות ובין זיכרונות היסטוריים שונים בשלהי העת העתיקה – מאבק על תוקף, על סמכות ועל הגמוניה. רחל אליאור היא פרופסור למחשבת ישראל ולמיסטיקה יהודית בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה זו. פרופ' אליאור היא כלת הפרס לחקר הקבלה על שם גרשם שלום של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לשנת 2006. תוכן העניינים שער ראשון: מבוא 1. מי כותב את ההיסטוריה? 2. הידע ההיסטורי על שלהי ימי בית שני: נקודות מבט משתנות 3. כותבי המגילות שנמצאו בקומראן 4. ספריית המגילות: מכלול ומיון 5. ספרות קומראן וספרות כוהנית קרובה: קדושת הכתיבה והקריאה ומקורם השמימי של הספרים 6. ביבליוגרפיה מוערת של ספרות קומראן וספרות כוהנית קרובה שער שני: בין מיתוס להיסטוריה המיתוס של ספריית המגילות: מקורותיה של המסורת הכתובה, מסורת הכהונה והמאבק על הדעת, העדות והזיכרון הכתוב 1. בני צדוק הכוהנים 2. כוהנים וחכמים 3. התודעה הכוהנית וספריית המגילות: המאבק בין כוהנים לחכמים על מקור הסמכות ועל חישוב הלוח 4. "חנוך בחרתה מבני אדם": חנוך סופר הצדק, העדות על מסורת המרכבה וייסוד הספרייה 5. חנוך בגן עדן במסורות השונות לפני הספירה ואחריה 6. הספרייה של חנוך סופר הצדק והנחלתה לבניו הכוהנים: מסורת השבועות והבריתות 7. בחירת לוי: הנחלת הספרים, מסורת הלוח וחובת ההוראה של בני לוי 8. השתלשלות הספרייה בשבעה שלבים 9. בין מיתוס להיסטוריה 10. הספרייה הנשכחת ביבליוגרפיה ומפתח ...

4.
ספר זה דן במהותה המיסטית של המחשבה החסידית ובמקורותיה הקבליים. החסידות היתה תנועת התעוררות דתית שהושפעה מן המחשבה הקבלית ומן התפישה המיסטית שעלתה בעקבותיה, והיא העלתה הנהגה כאריזמטית שפירשה מחדש את יסודות המחשבה המיסטית והפיצה אותם בחוגים רחבים. הספר דן בנושאים אלה ומבאר את תפישת הלשון החסידית; אחדות ההפכים של היש והאין; השתוות וביטול היש ביחס לעולם הזה; ודבקות והתפשטות הגשמיות ביחס לעולמות עליונים. פרקי הספר מתארים את הספרייה החסידית שנוצרה מן המאה הי"ח ואילך ומשרטטים את דמותם של אחרים מיוצריה שפעלו בכוחו של גילוי רוחני מתחדש - החל בישראל בעל שם טוב, מייסד החסידות; עבור ביעקב יצחק "החוזה מלובלין", מפיץ החסידות בפולין; וכלה במרדכי ליינער, מייסד חסידות איזביצה.  שוויון הנפש לערכי העולם הזה העלה בחוגים חסידיים שונים תמורה מעמיקה בתודעה שהביאה לחירות מחשבה, ביקורת וספקנות, ועיצבה חירות הכרעה אוטונומית בתחומי העולם המסורתי. מהפך זה הניב תפישות דיאלקטיות, פרדוקסליות ואנרכיסטיות, שעוררו עניין והתלהבות בחוגים מסוימים ועוינות וביקורת בחוגים אחרים. היחס בין חסידים, שבתאים ומתנגדים נידון מזווית של סמיכות וקרבה ומקורות משותפים מזה והבדל עמוק במהות הרוחנית והחברתית מזה. הדיון מתבסס על הספרות החסידית הענפה ועל מחקר המחשבה החסידית ומקורותיה המיסטיים ומסתמך על מקורות ספרותיים רהיסטוריים מגוונים.   רחל אליאור היא פרופסור למחשבת ישראל ולמיסטיקה יהודית בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריה עוסקים בתורה החסידית, בספרות הקבלית, ביצירה המיסטית ובמסורת ההיכלות והמרכבה. בין ספריה: "תורת האלוהות בדור השני של חסידות חב"ד", "תורת אחרות ההפכים - התיאוסופיה המיסטית של חבד", "פניה השונות של החירות - עיונים במיסטיקה יהודית", Paradoxal Ascent to God - The kabbalistic Theosophy of Habad....

5.
הספר ישראל בעל שם טוב ובני דורו: מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים דן במקורות השראתה של החסידות ובנסיבות ההיסטוריות בהן נוצרה בזיקה לקבלה, למשיחיות ולשבתאות. הקבלה ניסחה בלשון מיסטית את דרכי המעבר העלֿהיסטורי מגלות לגאולה, עיצבה מחדש את יחסי הנגלה והנעלם, והגדירה מכיוונים בלתי צפויים את יחסי האל, האדם והעולם. הדיון מוקדש לרקע ההיסטורי, החברתי והתרבותי של חיי היהודים בגלות, במציאות שהביאה לעליית קבלת הזוהר, לצמיחת החסידות הקבלית בעקבות דור גירוש ספרד, בהשראת קבלת צפת. מציאות זו הניעה את התפשטות המשיחיות השבתאית בעקבות פרעות ת”ח ות”ט שהחריבו את קהילות אוקראינה ושהעלתה את החסידות הקבלית החדשה שהפיצו ר’ ישראל בעל שם טוב ותלמידיו. הספר דן בדמותו של ר’ ישראל בעל שם טוב, עליו אמרו בני דורו: “אחד היה ומהראשונים לא קם כמוהו”; בעולמם של ראשוני החסידים שפעלו במחוזות שהשבתאות פרחה בהם, בתורה החסידית ובמקורותיה המיסטיים והקבליים, ובתיאור המציאות ההיסטורית שבה הקבלה, המשיחיות, השבתאות והחסידות נקשרו זו בזו בתודעתם של ‘המתנגדים’, שהפכו במאה הי”ח למנהיגי ‘החברה הרודפת’ בעולם היהודי. הבעש”ט ראה במסורת הקבלית תשתית לחידוש הגלום בתפישת העולם החסידית ומסד חיוני לקירוב הגאולה, ותלמידיו עשו כל אשר היה לאל ידם כדי להפיץ את הקבלה ואת ביאוריה החסידיים. ואילו מנהיגי ‘החברה הרודפת’, חכם צבי, ר’ משה חאגיז, ר’ יעקב יהושע פאלק, ר’ חיים הכהן ראפאפורט, ר’ יעקב עמדן, ר’ יחזקאל לנדא והגאון מווילנה, פעלו בעולם שהקבלה איימה על מקור תוקפו והשבתאות ערערה על יסודותיו. ‘המתנגדים’ נקטו כל דרך כדי לאסור על הדפסת ספרי קבלה, שבתאות וחסידות, והטילו חרמות ונידויים לשם הגבלת לימודם ולמניעת הפצתם. הספר מסתיים בדיון במניעיהם ובפעולותיהם של המחרימים והרודפים, שקשרו בין הקבלה, המשיחיות, השבתאות והחסידות, אסרו על לימוד הקבלה ברבים, רדפו את השבתאים ואת החסידים, החרימו את ר’ יהונתן אֵייבשיץ כמנהיג שבתאי, והחרימו את חסידי הבעש”ט כשבתאים, על לא עוול בכפם. כמו כן הספר דן במקובלים, בשבתאים, במומרים, במקדשי השם, בחסידים ובמתנגדים, ברודפים ובנרדפים, בזיקה לרעיון המשיחי ולגילוייו ההיסטוריים בראשית העת החדשה....

6.
7.
לפנינו עיון בפניה הרוחניים של חסידות חב"ד בדור השני, מסוף המאה השמונה עשרה עד השליש הראשון של המאה התשע עשרה, מנקודת מבט היסטורית של התורות והתפתחותן ומנקודת מבטם של המקורות החסידיים. הוא מאפשר לקורא להכיר צד חשוב בהגות החסידית. ...

8.
הסדר הפטריארכלי, מאז העת העתיקה עד המאה ה־20, ראה את האישה כחוטאת ונאשמת, כמקוללת ונענשת על חטא גן עדן. הדיון מתמקד בנשים יהודיות שחיו בעולם המסורתי שבו נאסר עליהן ללמוד ולרשת את חלקן ברכוש משפחתן; הן שודכו בראשית העשור השני לחייהן, נישאו הרו וילדו בשנים הראשונות של עשור הזה ובמשך שלושה עשורים נוספים הן הקדישו את כל חייהן לשירות הבעל והמשפחה. הדיון עוסק גם בסמכות הדעת הגברית בעם היהודי ובמשמעות העובדה שאין בספרייה בת מאה אלף הספרים של העם היהודי, בין ראשית הדפוס ועד סוף המאה ה־19 ולו ספר שנכתב על ידי אשה יהודייה בלשון הקודש והביאה לדפוס בימי חייה, וכן אף חיבור של אשה יהודייה בדפוס או בכתב יד בשפה העברית שזכה להכרה והוקרה. הספר מתמקד בחקירת הצידוקים לאפליה ולשעבוד, להרחקה ולהדרה, להשתקה, לדיכוי ולאלימות כפי שהיא באה לידי ביטוי בעם ישראל ובאומות העולם, שגברים, אשר האמינו 'כי אלוהים נתן לגבר את סמכות השלטון', נקטו בהם ביחס לבנותיהן ולנשותיהן. הספר עוסק בבחינת משמעותם החוקית, המוסרית והחברתית של סדרים הפטריארכיים הכוחניים שנקבעו בשם האל ('והוא ימשול בך') ובניתוח תוצאותיהם החברתיות והשלכותיהם ההיסטוריות. הספר נחתם באוסף עדויות ספרותיות לא מוכרות על נשים כותבות וקוראות מהעת העתיקה ועד המאה התשע־עשרה. רחל אליאור היא פרופסור אמריטה למחשבת ישראל ולמיסטיקה יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים ומופקדת הקתדרה לפילוסופיה יהודית על שם ג'ון וגולדה כהן בחוג למחשבת ישראל. פרופ' אליאור היא כלת הפרס לחקר הקבלה על שם גרשם שלום מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לשנת 2006. בשנת 2016 זכתה בתואר דוקטור לשם כבוד מטעם ההיברו יוניון קולג' בסינסינטי ובירושלים. ביום האשה הבינלאומי בשנת 2017 זכתה לאות הוקרה לנשים פורצות דרך המוענק מטעם ויצ"ו ירושלים, על "היותה ממכוננות הפמיניזם הישראלי, על תרומתה לקידום צדק חברתי ופעילותה למען השלום"....

9.
10.
11.
12.
הספר ישראל בעל שם טוב ובני דורו: מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים דן במקורות השראתה של החסידות ובנסיבות ההיסטוריות בהן נוצרה בזיקה לקבלה, למשיחיות ולשבתאות. הקבלה ניסחה בלשון מיסטית את דרכי המעבר העלֿהיסטורי מגלות לגאולה, עיצבה מחדש את יחסי הנגלה והנעלם, והגדירה מכיוונים בלתי צפויים את יחסי האל, האדם והעולם. הדיון מוקדש לרקע ההיסטורי, החברתי והתרבותי של חיי היהודים בגלות, במציאות שהביאה לעליית קבלת הזוהר, לצמיחת החסידות הקבלית בעקבות דור גירוש ספרד, בהשראת קבלת צפת. מציאות זו הניעה את התפשטות המשיחיות השבתאית בעקבות פרעות ת”ח ות”ט שהחריבו את קהילות אוקראינה ושהעלתה את החסידות הקבלית החדשה שהפיצו ר’ ישראל בעל שם טוב ותלמידיו. הספר דן בדמותו של ר’ ישראל בעל שם טוב, עליו אמרו בני דורו: “אחד היה ומהראשונים לא קם כמוהו”; בעולמם של ראשוני החסידים שפעלו במחוזות שהשבתאות פרחה בהם, בתורה החסידית ובמקורותיה המיסטיים והקבליים, ובתיאור המציאות ההיסטורית שבה הקבלה, המשיחיות, השבתאות והחסידות נקשרו זו בזו בתודעתם של ‘המתנגדים’, שהפכו במאה הי”ח למנהיגי ‘החברה הרודפת’ בעולם היהודי. הבעש”ט ראה במסורת הקבלית תשתית לחידוש הגלום בתפישת העולם החסידית ומסד חיוני לקירוב הגאולה, ותלמידיו עשו כל אשר היה לאל ידם כדי להפיץ את הקבלה ואת ביאוריה החסידיים. ואילו מנהיגי ‘החברה הרודפת’, חכם צבי, ר’ משה חאגיז, ר’ יעקב יהושע פאלק, ר’ חיים הכהן ראפאפורט, ר’ יעקב עמדן, ר’ יחזקאל לנדא והגאון מווילנה, פעלו בעולם שהקבלה איימה על מקור תוקפו והשבתאות ערערה על יסודותיו. ‘המתנגדים’ נקטו כל דרך כדי לאסור על הדפסת ספרי קבלה, שבתאות וחסידות, והטילו חרמות ונידויים לשם הגבלת לימודם ולמניעת הפצתם. הספר מסתיים בדיון במניעיהם ובפעולותיהם של המחרימים והרודפים, שקשרו בין הקבלה, המשיחיות, השבתאות והחסידות, אסרו על לימוד הקבלה ברבים, רדפו את השבתאים ואת החסידים, החרימו את ר’ יהונתן אֵייבשיץ כמנהיג שבתאי, והחרימו את חסידי הבעש”ט כשבתאים, על לא עוול בכפם. כמו כן הספר דן במקובלים, בשבתאים, במומרים, במקדשי השם, בחסידים ובמתנגדים, ברודפים ובנרדפים, בזיקה לרעיון המשיחי ולגילוייו ההיסטוריים בראשית העת החדשה....

13.
14.
15.

יש אנשים, אנשי פלא, גאונים בתחומם, שניצבים כמו שחקן ראשי בהצגה, ולכמה רגעים בדברי הימים, המבט ההיסטורי נעצר, משתהה, מתמקד בהם, ולאחר שחולף ה... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב
הכותרת של הספר מטעה במקצת. מי שמצפה לביוגרפיה של הבעל שם טוב או משהו בסגנון הזה צפוי להתאכזב. זה ספר בתולדות עם ישראל בסגנון אקדמיה ולא בי... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
הספר עוסק במגילות מדבר יהודה ובמסקנות העולות לאחר פענוח הכתוב בהם. עיקר הדיון על כותבי המגילות ותוכנם: מי הם היו ומה מטרת הספריה . לפי הבנת... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
עוד לא קראתי אבל התרשמתי מאוד מאוד מהרצאותיה ביוטיוב מקווה יום אחד למצוא זמן ולקרוא בו, אישה מדהימה.... המשך לקרוא
אחד הספרים החשובים והמרתקים שקראתי בשנים האחרונות. ספר שמסביר בצורה בהירה וברורה מדוע עד חורבן בית שני נהוג היה לחגוג את ראש השנה בא' ניס... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ