“מאיר וילקנסקי נולד בשנת 1882 ובשנת 1904 עלה ארצה והוא בן 22, עבד כפועל חקלאי בפתח-תקווה, מקווה ישראל ובעוד מקומות. לאחר שנשא את בת דודתו לאישה היה ביתו מהבתים היחידים בארץ בו דיברו עברית בלבד. הוא נמנה על הדור הראשון של סופרי ארץ ישראל החדשה יחד עם עגנון, ש.בן-ציון, ברנר ועוד.
הוא כתב בעיקר על חוויותיו בארץ ישראל ופרסם אותם בכתבי עת כגון "הפועל הצעיר", "העומר" ו"המעורר".
ספר זה מכיל 8 סיפורים”
