» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (7):
לפעם הבאה,
ספרים שאני מתכנן לקרוא,
הספריה שלי,
פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה,
ספרות - על סופרים, על ספרים, על שירה ומשוררים,
פסיכולוגיה ושיטות טיפול למכירה,
רוצה לקרוא,
|
|
1.
|
|
דונטיין אלפונס פרנסואה, המרקיז דה סאד, שהעניק לתופעת הסאדיזם את שמה, ניצב במוקדן של שערוריות חברתיות וספרותיות למן המאה ה-18 ועד ימינו.
כתביו הבוטים, המשלבים פורנוגרפיה ופילוסופיה, הוחרמו שנים רבות בצרפת ומחוצה לה בגלל עוצמת הרוע העולה מהם ובגלל הדעות הקיצוניות המובעות בהם.
בספר זה המחבר מתאר את המבנה הפילוסופי שהציב המרקיז, מבנה המצביע על הקשר בין אכזריות לאושר.
כתביו מחייבים את הקורא לחשוב מחדש על מקומו של הסאדיזם בעולמנו ועל הגדרת הטבע האנושי.
דעותיו המהפכניות, למשל על אוננות ועל הומוסקסואליות גברית ונשית, מציגות תפיסת עולם שעל פיה הסרת כבלי המצפון והמוסר מאפשרת לאדם לממש את טבעו ולהגשים את שאיפתו לאושר – תפיסה הכורכת יחד את החירות האישית עם סבלו של הזולת ואת המימוש העצמי עם הפיכת האדם לחפץ.
ואולם תוך כדי הצבת החוקיות שב"משנה סדורה" זו המחבר חושף גם את הסדקים הנבעים בה, סדקים המביאים בסופו של דבר לקריסתה.
מקום נרחב מוקדש בדיון זה ליחסו הדו-ערכי של סאד לנשים.
בדיכוטומיה הסאדית בין מענים לקרבנות הנשים מוצגות גם כקרבן המועדף ביותר וגם כמענה המושלם, ובעולם זה היכולת להיות המענה המושלם היא פסגת השאיפות.
מכאן שהפנטזיה העיקרית של המחבר עצמו היא להיות אישה, ופנטזיה זו מתבטאת בעיצוב עולם בדיוני שנשים הן הציר המרכזי שלו.
נוסף על כך נידונים בספר מקומם של הרגשות ותפקידם בעולם של אלימות וכוח ובמיוחד משמעותה של האהבה כצומת של צרכים וחרדות.
הספר מסתיים בחשיפת הקשרים הגלויים והסמויים בין כתיבתו של סאד ובין השקפת העולם הפוסט-מודרניסטית.
ד"ר יואב רינון הוא מרצה בחוג לספרות כללית והשוואתית ובחוג ללימודים קלסיים באוניברסיטה העברית בירושלים.
...
|
|
3.
|
|
האתוס ההומניסטי – והחינוך ההומניסטי שטיפח אותו ואיפשר את קיומו - מצוי כיום בלבו של המשבר החמור ביותר בתולדותיו. מה שבעבר נתפס כערובה למותר האדם, נחשב בימינו כמותרות שעצם הצורך בהם מוטל בספק. החינוך ההומניסטי מאוים על-ידי המדע מצד אחד, והברוטאלית של הצרכנות והתקשורת מצד אחר. כיצד קרה הדבר? ומה אפשר ונחוץ לעשות כדי להיחלץ ממציאות המבטלת ומדלדלת את המחשבה ההומניסטית בחיינו?
ספרו של יואב רינון מתחקה בבהירות אחר שורשי המשבר, מנתח במבט נוקב את מהותו, ומשרטט קווים לניסיון לצאת ממנו. למסה פרי עטו צירף רינון שני פרקים מאת בכירי ההוגים האמריקאים בתחום – סטיבן גרינבלאט, המדגים חשיבה הומניסטית באמצעות ניתוח יצירותיו של שיקספיר, ואנדרו דלבאנקו, המנתח את משבר מדעי הרוח בארה"ב. מתוך שורות הספר עולות במלוא עוזן שאלות מפתח הנוגעות למשמעותו של חינוך, לייעודם של מדעי הרוח וליחסים בינם לבין מדעי הטבע, לקשר בין האוניברסיטאות לבין שלטון ההון, ולבעייתיות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה.
ספרו של יואב רינון מתמודד בצורה מעמיקה ומעוררת מחשבה עם הבעיה האקוטית של משבר מדעי הרוח, מתוך התבוננות ביקורתית, אמיצה ונבואית, שאינה חוסכת את שבטה גם מהאקדמיה עצמה, אך מציעה לצדה מענה מעשי.
פרופסור רות פיין, האוניברסיטה העברית בירושלים
בחיבור זה – מקורי, חד ופולמוסי – קורא יואב רינון לשוב למסורת ההומניסטית. קריאתו מסמנת שיבה לספרות במובנה הדידקטי, כמורת-דרך לחיים וכמדריכה לדרך-ארץ, ומציעה מתווה לתיקון בתחומי מדעי הרוח.
פרופסור גלילי שחר, אוניברסיטת תל אביב
פרופסור יואב רינון מלמד בחוגים לספרות השוואתית ולימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית בירושלים, ומכהן כראש בית הספר לספרויות עתיקות וחדשות. מספריו: חדר המיתות של סאד (רסלינג) ותרגום מוער של ה"תופת" מתוך הקומדיה האלוהית של דנטה אליגיירי (כרמל)....
|
|
