» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (24):
תנך- וספרות תנכית,
היסטוריה למכירה,
יהדות ומחשבת ישראל למכירה,
ה.ס. 2425 2210- 5697,
תומחר ,
ראשונה,
יהדות, הגות והיסטוריה יהודית, עדות ישראל למכירה,
עולם התנ''ך,
Wishlist,
מקרא,
אטלסים אנציקלופדיות מדריכים ומילונים,
ספרים אלקטרוניים,
אנציקלופדיות, לקסיקונים ואטלסים למכירה,
להשיג/לקנות,
מקרא,
דו,
שנייה,
רה,
לקריאה עתידית,
תנ"ך וברוח מקראית,
משקל: מעל 1000 גרם,
תנ"ך ומקרא,
פעמיים,
צריך להוסיף תמונה לאתר,
עוד ...
|
|
1.
|
|
עולם התנ"ך הוא פרוש המותאם באופן מושלם לתכנית הלימודים החדשה של בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים ובתי הספר התיכוניים. לכן, גם אין זה פלא, שעולם התנ"ך הוא פרוש לתנ"ך המאושר על-ידי משרד החינוך.
בנוסף למומחי התנ"ך, כתבו ערכים לסדרה גם חוקרים בתחומים הנגזרים מהמקרא כגון: רפואה, לשון, אמנות , זאולוגיה, היסטוריה, בוטניקה ועוד. תודות לכך, סדרת עולם התנ"ך משמשת כספר עזר חיוני לא רק בלימודי התנ"ך, אלא גם בתחומים רבים נוספים כגון: היסטוריה, גיאוגרפיה, מדע ועוד. חשוב לציין! לצד הגישה החדשנית והמדעית, מקפיד עולם התנ"ך להגיש לקוראיו גם את פרשנותם של המפרשים המסורתיים: רש"י, אבן עזרא, קסוטו ועוד. תודות לכך מקיפה הסדרה את כל רוחב היריעה של הפרוש התנ"כי , ובכך מאפשרת גם עזרה למורים בהכנת מערכי השיעור....
|
|
3.
|
|
חלק זה של המחקר עוסק בקאנוניזאציה של כתבי הנביאים ועיקרה של זו, לפי תפיסת פרופ' הרן, הוא איסוף השרידים שנותרו מן הכתבים, בפועל או לפי ההנחה, וחיבורם לספרים מיוחדים. בדרך כלל נעשו האיסוף והחיבור זמן רב, עד למאה וחמישים שנה ויותר, לאחר תום פעילותו של הנביא הנוגע בדבר. במהלך הזמן ובכורח הנסיבות אבדו חלקים לא-מעטים מן היבול הנבואי-ספרותי, ומה ששרד והגיע לידי המאספים נשתמר בספרים הקאנוניים. מכאן ואילך נתקיים היבול לדורות, לפי ההיקף שנתפס בו בשעת האיסוף ובעיקרו ללא שינויי צורה. אין המחבר מכחיש שהאיסוף העלה גם דברים שאין להם שייכות לנביא ששמו נקרא על הספר, אלא שלשיטתו היו אלה טעויות של המאספים ולא תוספות מידי 'עורכים', כפי שמניחה השיגרה המקצועית. חיבור החומר הנאסף וסידורו בספרים הקאנוניים נתפס כאן כפעולה מושכלת, עם התכוונות מלאה למבנה הספרים, ולא כעשייה שרירותית שכתוצאה ממנה נוצרה עירבוביה, כפי שקובעת ההנחה השלטת במחקר....
|
|
4.
|
|
חלק א: אקדמות להסברת הקאנוניזציה של המקרא כתהליך היסטורי
חלק ב: הקאנוניזציה של המקרא בהתגלמותה ההיסטורית: התורה הדבטרונומית והחיבור הדבטרונומיסטי
חלק ג: הקנוניזציה של המקרא בהתגלמותה ההיסטורית: הקנוניזציה של כתבי הנביאים כאיסוף של שרידים...
|
|
9.
|
|
גיבוש האסופה המקראית כקנון, כלומר ככתבי הקודש של עדת מאמינים שהגישה אל הכתוב בהם נתונה לכל אדם, היה תופעה ראשונה במינה בתולדות הדתות. אחרי כן חזרה התופעה ונשנתה בנצרות, ושוב באסלאם. במחקר המודרני שלטת ההנחה שהקבלה גמורה הייתה בין התהליכים שהעמידו את המקרא מכאן ואת הברית החדשה מכאן, ושכל התופעות הגלויות בתהליך השני מוכרחות להיות מובלעות בתהליך שקדם לו ונתקיים בישראל. עמדתו של המחבר היא שאף על פי שהתוצאות היו דומות, התהליכים שהביאו ליצירתם של קנונים בכל שלוש הדתות המונותאיסטיות שונים זה מזה. זאת אומרת שהתוצאות הדומות נתקבלו בדרכים שונות. וכלל גדול הוא בהוויה האנושית, ואף במציאות הפיזית, שאותה התוצאה יכולה להיות מושגת באופנים שונים.
בספר זה, שהוא חלקו הראשון של המחקר, המחבר מציע את עיקרי שיטתו בהסברת תהליך הקנוניזציה של המקרא. אגב כך נבחנות כמה סוגיות, שהארתן היא תנאי מוקדם להבנה נכונה של התהליך. סוגיות כאלה הן בין השאר אופיו המיוחד ודרך חיבורו של ספר דניאל, מעמדו של ספר בן סירא, ההלכה 'כתבי הקודש מטמאים את הידיים', המושג 'רוח הקודש' ומה בינו לבין נבואה ו'בת קול'. מחקר זה בכללו הוא בין-תחומי.
'כל תחומי הלימוד ושיטות החקירה שנצטרפו בחיבורנו זה מכוונים למטרה אחת: להאיר ולהסביר את מהותה של האסופה המקראית ואת הדרך שניטלטלה בה במהלך הדורות, מתחילת היעשותה עד שהוטבע בה חותמה הסופי, כפי שהיא נתונה בידינו כיום' (מן ההקדמה)....
|
|
10.
|
|
בספר זה, שהוא חלקו השני של המחקר, נידון השלב הראשון של הקאנוניזציה של המקרא בהתגלמותה ההיסטורית. ראשיתה האידאית נעוצה בהופעת המקור הדבטרונומי (ס"ד), המקיף את רובו של ספר דברים והונח ביסוד הרפורמה הפולחנית של המלך יאשיהו. אלא שבאותה שעה עדיין היה הקאנון בגדר אידאה בלבד ולא גיבוש ספרותי. סמכותו המופלגת של ס"ד נשענה על האמונה, שמקור זה קשור בברית מיוחדת שכרת ה' לישראל בארץ מואב, כארבעים שנה לאחר מעמד הר חורב. בשפעתו של מקור זה, ורק לאחר חורבן ירושלים, נולדה האסכולה הדבטרונומיסטית. פריה הספרותי של זו הוא החיבור המקיף את ספרי יהושע-מלכים ובראשו 'ספר התורה', שהמגילות והקטעים הדבטרונומיים קובצו בו. זה היה גיבוש קאנוני ראשון ביהדות ומלכתחילה הייתה התורה חלק ממנו, חלק עיקרי.
לאחר מכן צורפו לתורה מקורות קדומים אף יותר מס"ד ולאחר החיבור הדבטרונומיסטי נוספו ספרים, אבל החיץ בין התורה לספרים שלאחריה לא זז ממקומו. בהקפדה יתרה נבחנות בספר זה בעיות יסוד הקשורות בעניין הנידון, כגון: גבולות זמנו של החוג הדבטרונומי שפעל מאחורי ס"ד; ברית כטקס פורמלי המצטייר ברקע ס"ד; מקורותיו של החיבור הדבטרונומיסטי, עריכתו ומטרותיו....
|
|
![האסופה המקראית [חלק ג'] - הקנוניזציה של המקרא בהתגלמותה ההיסטורית: הקנוניזציה של כתבי הנביאים כאיסוף של שרידים - האסופה המקראית #3 - מנחם הרן](/bookimages/covers33/334805.jpg "האסופה המקראית [חלק ג'] - הקנוניזציה של המקרא בהתגלמותה ההיסטורית: הקנוניזציה של כתבי הנביאים כאיסוף של שרידים - האסופה המקראית #3 - מנחם הרן")
![האסופה המקראית [חלק א'] - אקדמות להסברת הקאנוניזציה של המקרא כתהליך היסטורי - האסופה המקראית #1 - מנחם הרן](/bookimages/covers12/128139.jpg "האסופה המקראית [חלק א'] - אקדמות להסברת הקאנוניזציה של המקרא כתהליך היסטורי - האסופה המקראית #1 - מנחם הרן")
![האסופה המקראית [חלק ב'] - הקאנוניזציה של המקרא בהתגלמותה ההיסטורית: התורה הדבטרונומית והחיבור הדבטרונומיסטי - האסופה המקראית #2 - מנחם הרן](/bookimages/covers20/203498.jpg "האסופה המקראית [חלק ב'] - הקאנוניזציה של המקרא בהתגלמותה ההיסטורית: התורה הדבטרונומית והחיבור הדבטרונומיסטי - האסופה המקראית #2 - מנחם הרן")
![האסופה המקראית [חלק ד'] - מנחם הרן](/bookimages/covers100/1008799.jpg "האסופה המקראית [חלק ד'] - מנחם הרן")
