|
|
|
1.
|
|
קשיים ועכבות, תסכול והתמרמרות, לעג ודעות קדומות היו מנת חלקם של העולים החדשים, שגויסו לצה``ל במלחמת העצמאות במסגרת גיוס חוץ לארץ - גח``ל. ואולם, בעיצומם של הקרבות, וחרף הבעיות החברתיות והתרבותיות שהיו כרוכות במפגש עם הצברים ועם ההוויה הישראלית בכללותה, הפכו אנשי הגח``ל - מרביתם ניצולי השואה - למרכיב מרכזי ביחידות הלוחמות של צה``ל, ותרמו תרומה חשובה בקרבות ההכרעה של המלחמה על עצמאות ישראל. ד``ר יעקב מקרוביצקי, מרצה להיסטוריה צבאית ויישובית בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה ובמכללת ``אורנים``. מרצה ויועץ בתכנית ``ברק`` של המכללה לפיקוד ומטה בצה``ל וכן במשטרת ישראל. ספריו: ``היחידות היבשתיות המיוחדות בפלמ``ח`` (1989), ``בכף הקלע של הנאמנויות - בני הישוב בצבא הטורקי, 1918-1908`` (בדפוס). חיבר מספר רב של מאמרים בסוגיות כוח המגן ותולדות היישוב....
|
|
2.
|
|
אצ"ל, ארגון המחתרת העברי שפעל בארץ - ישראל ובגולה ב - 17 השנים שקדמו להקמת המדינה, לחם להגשמת מטרה אחת - עצמאותו המדינית של העם היהודי וזכותו הבלתי מעורערת למדינה משלו. דרכו של האצ"ל הייתה דרך מאבק הבלתי פוסק בשלטון הזר ובטרור של התנועה הלאומית הפלסטינית, ששאפה לחסל את המפעל הציוני. סיפורו של האצ"ל הוא נושא ספר זה, והוא מובא כאן באמצעות אלפי ערכים נפרדים אשר בהתחברותם יוצרים יחדיו את התמונה הכוללת של הארגון, מאבקו, מטרותיו ולוחמיו. בכך משמש הספר גם מעין מצבת זיכרון לכל אנשי האצ"ל, ובמיוחד לנופלים במערכה ולעולי הגרדום, הנועזים והאמיצים, שהקריבו את נפשם למען תקומת ישראל....
|
|
3.
|
|
בפרוס שנת השישים לתקומת ישראל מובא בספר זה סיכום תפקידה המרכזי של הקרן הקיימת לישראל בעיצוב הנוף ההתיישבותי בתקופה שקדמה להקמת המדינה, ובעיקר בשנים 1936-1920.
פועלה של קק"ל קידם ביסודו של דבר בראש ובראשונה את ענייניה של התנועה הציונית. מדיניות רכישת הקרקעות בקק"ל ביטאה תפיסה מהותית שעיקרה הרחבת ההתיישבות היהודית בארץ. מדיניות זו נקבעה בידי דירקטוריון קק"ל, אך מי שקבע באותה תקופה את מאפייניה הייחודיים היה בעיקר יו"ר הדירקטוריון ונשיא הקרן דאז, מנחם אוסישקין.
יוזמות קק"ל לרכישת קרקעות ולייעור הארץ תרמו תרומה חשובה לחיזוק "הבית הלאומי", ובסופו של דבר לעיצוב גבולות המדינה היהודית כפי שנקבעו לאחר מלחמת העצמאות.
ד"ר יעקב מרקוביצקי, מרצה להיסטוריה צבאית ויישובית באוניברסיטת חיפה, פרסם מחקרים רבים שראו אור בארץ ובעולם. בין ספריו: "היחידות היבשתיות המיוחדות בפלמ"ח, "בכף הקלע של הנאמנויות – בני היישוב בצבא התורכי", "גחלת לוחמת – גיוס חוץ לארץ במלחמת העצמאות", "ניצני תחייה – המרכז לגולה באיטליה", "לקסיקון אצ"ל, ועוד....
|
|
4.
|
|
מנחם בגין, מפקד הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) בשנים 1948-1944, ולימים ראש ממשלת ישראל, היה ממטפחי תפיסת המאבק של הגרילה העירונית. בתקופת פיקודו על הארגון הוא גיבש אסטרטגיית מאבק שהבליטה את הפגיעה ביוקרה של האימפרייה הבריטית, בערעור אשיות השלטון המנדטורי כיסוד מרכזי במאבק לעצמאות ישראל. תפיסת המאבק ראתה בהסברה, בתעמולה ובפנייה לדעת הקהל העולמית מרכיב רב ערך בהשגת המטרות המדיניות והצבאיות של המרד נגד הבריטים. בגין, שהבין היטב את המציאות ההיסטורית והושפע ממנה, שאב את רעיונותיו ממאבקן של תנועות פוליטיות ושל מחתרות. מאבק זה הבליט את קשייה של בריטניה הדמוקרטית להתמודד עם גרילה ועם טרור. בספר זה, המציג מחקר חדש על "המרד" בפיקודו של בגין, מתאר ד"ר מרקוביצקי כיצד תורת מאבק אוניברסלית הותאמה למציאות של ארץ ישראל. תפיסת המאבק שאימץ האצ"ל הייתה שלב הכרחי בגיבוש אתוס האומה העברית במלחמת השחרור לעצמאות ישראל....
|
|
10.
|
|
ספרו של ד"ר יעקב מרקוביצקי מתאר את סוגית הביטחון כמרכיב קיומי בעמק יזרעאל. העמק היה המשגב והביטוי האייקוני הבולטים במפת ההתיישבות של ה"מדינה שבדרך". מעבר לחשיבותו האסטרטגית הוא נחשב בזיכרון הקולקטיבי הציוני כמחוז זיכרון להתיישבות כפרית וקולקטיבית שתרם לבניין המדינה. בעיות הביטחון הן - בהיבט האיסטרטגי והן - בהיבט הטקטי היו 'לחם חוקם' של מתיישבי העמק. במרחב זה התגבשה תפיסת ביטחון ייחודית שמעבר למענה האופרטיב יהייחודי, הבליטה גם שאלות חברתיות וציבוריות: מי נושא בנטל הביטחון וההגנה -כלל החברים או אליטה ביטחונית? האם הביטחון הוא ערך דמוקרטי, בלתי נפרד מחיי הקהילה או שמא הוא תחום ייעודי לפעילות האליטה הבטחונית? מה תרומת הנשים לחיי הביטחון וההגנה? באיזו מידה מאבקן כנגד האליטות הביטחוניות השתלב בתהליך עיצובה של החברה העברית החדשה שהתגבשה בארץ. האם מאבקם סייע בעצוב בתודעה הדמוקרטית להווית הביטחון בעמק?...
|
|
