העכבר שקפץ על הראש של כולםאמי רובינגר21שמרטפות אצל הקטנים הכירה לי את הספר הזה, וכשהקראתי אותו נותר לי רק לתהות עד כמה סופרים מאבדים מדי פעם את שפיותם. העכבר שקופץ לא סתם מדלג לצורך ביקור נעים, אלא עושה את צרכיו על הראשים של בעלי החיים השונים, וכל מה שאני הרגשתי אחרי קריאת הספר הזה הוא גועל נפש פשוט. אין לי שום בעיה שיכתבו על עשיית צרכים בסיר או בית שימוש וכיוצא בזה, אבל מי, לכל הרוחות, עושה את צרכיו בכוונה על הראש של מישהו אחר. זה לא
פילים בכל הצבעיםאמי רובינגר18הבן שלי בן 16 חודשים והדבר שהוא הכי אוהב בעולם הוא פילים. בשש בבוקר אנחנו מתעוררים לא משעון מעורר אלא מקול מתוק שקורא מהחדר ליד: "פיל. פייל.פייייל!" ואז מייד חייבים להגיע לחדרו ולהגיש לו פילים: בובות, כריות, מדבקות ומה לא. מיותר לציין שכל היום חייבים לשיר לו "פיל פילון אפו ארוך". כשראיתי את הספר הזה בחנות, שמחתי מאוד ורכשתי מייד. הספר אכן מלא פילים. וחרוזים. והפילים הם בכל מיני צבעים. והחרוזים -
חתול גדול חתול קטן - קרטוןאמי רובינגר13מר <mark>רובינגר</mark> עלה על פטנט: בחר נושא כלשהו (צבעים, מספרים, הפכים, כלי תחבורה וכו') מצא עשר-עשרים מילים שמתחרזות בנושא, אייר ציורים (יפים!) מסביבם – והופ! יש לך ספר. אז לפעמים הוא משקיע קצת במלל ויוצאים ספרים נחמדים לפעוטות (פשפש מתלבש, האו עד עשר) ולפעמים לא – והספר ריק מתוכן (כמו הנוכחי שיש בו פחות מחמישים מילים שונות או פילים בכל הצבעים) וחבל... אבל אני עם חוש הריח המפותח שלי, ישר קפצתי על המצ
אין אריות כאלהאמי רובינגר5יש לי שני ילדים, אחד בן שש וחצי ושני בן חמש. קיבלנו את הספר הזה במתנה לפני שלושה ימים וכבר הקראתי אותו להם אין ספור פעמים. הספר מהנה ושנון מאוד. הוא כתוב בצורה של השלמת משפטים: בכל דף יש שני ציורים המתארים אריה מבצע דבר מה ומעל יש משפט שצריך להשלים את סופו על-פי הציור, כאשר כל מילה משלימה בצד אחד מתחרזת עם המילה בצד השני. תמיד צידדתי בספרים שמפעילים את התאים האפורים - וזה מתאים בדיוק. מעניין "
אין אריות כאלהאמי רובינגר5הספר האהוב על נועה! כיף לקרוא לה אותו, כיף לראות אותה צוחקת, והכי כיף לראות איך היא מחכה ל"אריה עם מוצץ וחיתול" בסוף הספר כדי לנסות ולהחליף איתו מוצצים...