שלושים המחקרים הרואים אור באסופה זו נכתבו בידי מוריו, תלמידיו וחבריו של אברהם טל בהגיעו לשיבה. במידה רבה משתקפים בהם דיוקנו המדעי של בעל היובל והקשת הרחבה של ידיעותיו. כי ספר זה אוצר בקרבו מחקרים בתחומי הלשון העברית, הארמית, עולם המקרא, ומעל הכל - בשומרונות, התחום שאברהם טל הוא מראשי המדברים בו בארץ ובעולם.[...] תרומתו המכרעת של טל מתבטאת בשלושה תחומים בעיקר: הלקסיקוגרפיה, הפילולוגיה והדיאלקטולוגיה של העברית ושל הארמית של ארץ ישראל. מעמדם של ניבי הארמית בארץ ישראל במאות הראשונות של ספירת הנוצרים אינו יכול להיות מובן בלא עיון מוקפד בספרו לשון התרגום לנביאים ראשונים ובסדרת מאמריו על הארמית של קומראן, של התרגומים הארץ ישראליים ושל ספרות המדרש וההלכה. מהדורת התרגום הארמי-שומרוני לתורה היא הישג פילולוגי מרשים על פי כל קנה מידה. מהדורה זו מבוססת על בחינתם של עשרות כתבי יד של התרגום העמידה על יסודות חדשים את חקר הארמית השומרונית, ובמידה רבה מאוד גם את חקר הניבים האחרים בארץ ישראל. [...] קביעות כרונולוגיות מוצקות בנוגע לארמית השומרונים ולניבים הקרובים אליה, הנראות לנו היום מובנות מאליהן, יסודן במהדורת טל ששינתה את חקר ארמית השומרונים מן הקצה אל הקצה. [...] בספר יובל זה מתפרסמים גם מחקרים מפרי עטם של כמה מתלמידיו של בעל היובל. הללו מייצגים במידת מה את טל המורה, אשר היה שנים רבות מעמודי התווך של החוג ללשון העברית באוניברסיטת תל-אביב. ...

לשון לימודים הוא פירוש קצר לרוב ספרי המקרא בערבית יהודית מגרבית, שכתב רבי רפאל בירדוגו במכנאס שבמרוקו לפני למעלה ממאתיים שנה. פירושו בא להחליף את השרח (התרגום) בעל - פה שהילך במרוקו מאות בשנים. הספר הנוכחי מציע בשלושה כרכים: פרקי מבוא לפירוש, מהדורה מבוארת לספר בראשית (ובה שישה מדורים) ומהדורה מוערת לחיבור כולו. כן מוצעים מבואות ומהדורה מוערת לשרח ההפטרות המיוחס לר"ר בירדוגו. * פרופסור משה בר - אשר הוא בעל הקתדרה לחקר הלשון העברית על שם חיים נחמן ביאליק, משמש ראש המרכז לחקר תולדות הלשון העברית על שם אליעזר בן - יהודה ומנהלו של המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם באוניברסיטה העברית, ובה שימש בעבר ראש החוג ללשון העברית (תשמ"ב - תשמ"ג, תשמ"ט - תשנ"א) וראש המכון למדעי היהדות (תשמ"ד - תשמ"ו). מתשנ"ג הוא מכהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית. כן שימש פרופסור אורח באוניברסיטאות בחוץ לארץ, באירופה ובאמריקה. בתשנ"ג הוענק לו פרס ישראל בחקר הלשון העברית ובחקר לשונות היהודים, ובתשנ"ה הוכתר בתואר דוקטור לשם כבוד של המכון הלאומי לחקר לשונות המזרח (INALCO) באוניברסיטת פריס....

הספר הזה מציע עשרים וחמישה פרקי מחקר בשני חלקים (בשישה שערים): (א) מחקרים בעברית ובארמית ובמנהגים במגרב; (ב) מחקרים בלשונות היהודים. בחלק הראשון יש פרקים העוסקים ביצירותיהם של חכמים בני המגרב ועיונים בהגדה של פסח, פרקים המבררים סוגיות בעברית, בארמית ובערבית, ופרקים העוסקים בדרכי הנהגה ובמנהגים בצפון אפריקה. החלק השני מציע פרק מבוא ללשונות היהודים בכלל, עיונים אחדים בלהגי הערבית היהודית במגרב וארבעה פרקים המביאים טקסטים מוערים של השרח במרוקו ובירורים של סוגיות שונות שלו. משה בר-אשר הוא פרופ´ אמריטוס של החוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית, ובה שימש בתפקידים רבים, ביניהם ראש המכון למדעי היהדות; הוא מכהן היום כנשיא האקדמיה ללשון העברית. הוא חתן פרס בן-צבי בחקר מורשת יהדות המזרח, חתן פרס ישראל בחקר הלשון העברית ובלשונות היהודים וחתן פרס רוטשילד במדעי היהדות. בר-אשר הוא בעל תואר דוקטור לשם כבוד של המכון הלאומי ללשונות המזרח באוניברסיטת פריז (INALCO) ושל אוניברסיטת חיפה. הוא פרסם כחמישה עשר ספרים וכשלוש מאות מאמרים וערך כשבעים ספר. הוא משמש עורך כתב העת "לשוננו" ועורך שותף של כתב העת "מגילות"...

באסופה הזאת כונסו שלושים ואחד פרקי מחקר בלשון חכמים, שנתפרסמו במשך כארבעים שנה. רבים מהם הם עיבודים של הרצאות שנישאו בכינוסים, בימי עיון, בסמינרים ובמעמדים אחרים. בין השאר כלולים כאן בפרקי זמן נבדלים; עיונים בשאלות כוללות ובסוגיות עקרוניות, כגון היחס בין לשון חכמים ללשון המקרא וסוגיית הטיפוסים של לשון המשנה; עיונים במסורותיהם של כתבי יד של המשנה ושל חיבורים אחרים של ספרות התנאים - התוספתא ומדרשי ההלכה. גם פרקי לשון רבים מובאים כאן, ובכללםם תיאורים של דרכי נתיב וניקודים, בירורים בתורת ההגה, ופרקים מקיפים בתצורת הפועל ובתצורת השם. כאן וכאן נידונו גם ענייני תחביר ובירורים של פרטים וכוללות שנוגעים לאוצר המילים ולמשמעיו. משה בר-אשר הוא פרופ´ אמריטוס של החוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית לאחר הוראה של ארבעים ושלוש שנים במוסד. באוניברסיטה העברית מילא תפקידים רבים, היה ראש החוג ללשון העברית ולשונות היהודים (תשנ"ג). על הישגיו המדעיים זכה גם בפרסים על שם נ´ גאון (תשנ"ט), י´ בן צבי (תשס"ב) וח´ זעפרני (תשס"ט) לחקר מורשת יהודי המזרח, ובפרס רוטשילד במדעי היהדות (תשס"ח). עד כה התפרסמו כחמישה עשר ספרים ומאות מאמרים פרי עטו, וספרים רבים בעריכתו....