סטיבן ג

סטיבן ג'יי גולד

סופר

סטיבן ג'יי גולד (1941- 2002) Stephen Jay Gould
סטיבן ג'יי גולד הוא מהחוקרים הבולטים ביותר של התורה האבולוציונית, והיה אחת הדמויות החשובות והמשפיעות ביותר בתחומי המחקר של הביולוגיה ההתפתחותית.
בשנת 1967 סיים את לימודי הדוקטורט שלו בפליאונטולוגיה באוניברסיטת קולומביה ומאז ועד מותו, ב -20 במאי, 2002 חקר והרצה באוניברסיטת הרווארד בתחומי הגיאולוגיה והפליאונטולוגיה
ושימש כמנהל האוספים הפליאונטולוגיים שלה.
לגולד הייתה יכולת כתיבה מרשימה ובנוסף לכתיבה המדעית שלו הוא כתב ספרים ומאמרים רבים שנועדו לקרב את הקהל הרחב לתחומי המחקר האבולוציוני.

תרומתו המדעית החשובה ביותר של גולד היא, קרוב לוודאי, התיאוריה הידועה בשם
Punctuated equilibriu או "שיווי משקל מקוטע".

תיאוריה זו, שפותחה ופורסמה במשותף עם ידידו ועמיתו ניילס אלדרג' בשנת 1972, עוסקת בקצב של שינויים אבולוציוניים באוכלוסיות של מאובנים . לטענתם לא ניתן להבחין בממצאי המאובנים
בשינויים אבולוציוניים מתמשכים ואיטיים לאורך זמן.
השינויים כאשר התרחשו היו מעין התאמות מהירות של המין או התחלות פתאומיות של מינים חדשים .

גולד השכיל להסביר לקוראיו את התופעות האבולוציוניות המורכבות ביותר בפשטות מרתקת.

ספריו מאפשרים לקוראים לערוך היכרות יסודית עם מושגים כמו התאמה אבולוציונית (אדפטציה) והתמיינות (יצירת מינים), ועם הכוחות המניעים הראשיים באבולוציה - הברירה הטבעית והסחיפה הגנטית.

ידענותו המופלגת של גולד ושליטתו במגוון רחב של נושאים, מזואולוגיה ועד היסטוריה, ספרות וספורט, הפכה אותו לפרשן המקורי ביותר של תורת האבולוציה.

כשהוא שואב את השראתו מתחומי ידע שונים הוא מראה בספריו שמטרת האבולוציה איננה טיפוח נבחריה אלא גיוון.
שנינותו, סקרנותו ומבטו המקורי עוררו מיליוני קוראים בכל העולם לתהות: מי יצר אותנו,
ובעיקר – איך ומתי?
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (49):
ספרים שאני רוצה לקנות, לקרוא ולהעיף, ספרים מומלצים - עיון, חייבת לקרוא , רוצה לקרוא, Wishlist - עיוני, צריך לקרוא, מעניין, Wish list - עיון, הספרים הבאים, הבאים בתור מהספרייה, נערמים על המדף, מרתק, ספרים שאני רוצה לקרוא 2, רוצה לקרוא, wish list, מעניינים, רוצה לקרוא, ספרי קריאה, עוד ...
1.
האם היו הדינוזאורים טיפשים מן הלטאות? מדוע נולדים גברים ונשים במספרים כמעט זהים? כיצד משקפת התפתחותו של מיקי מאוס את התפתחותנו שלנו? מה אפשר ללמוד מן ה'בוהן' הפלאית של הפנדה? איך ייתכן שלהאטת סיבוב כדור-הארץ יש השפעה על ההיסטוריה? מה הביא את ד"ר דאון לתיאוריית המונגוליזם? הסבריו של סטיבן ג'יי גולד לתעלומות אלו – ולרבות אחרות – משופעים חן, יופי, עניין ואלגנטיות – תכונות שמעולם לא איפיינו את הכותבים על מדעי הטבע. "גולד הוא פרשן רציני ומעולה של תיאוריות ביולוגיות, של תולדות המדע ושל ההקשרים התרבותיים שבתגליות המדעיות" – כתב ג'ק גייגר ב'ניו יורק טיימס' וציין כי בוהן הפנדה הוא 'ספר מרחיב דעת'. ...

2.
· כיצד קרה שסנפיר של דג הפך לגפה של בעל חיים שוכן יבשה? אילו שינויים מדהימים חלו במבנה גופם של בעלי חיים ומה הקשר בין אלה להתפתחות הסתגלותית? · כיצד מסבירות תיאוריות שונות תופעות חריגות ברבייה? מהי "רביית בתולין", מה הקשר של זו ל"תבונה אורגאנית". ומדוע, למשל, אוכלות נקבות זבובי העופצים את אמותיהן מבפנים? · מה ההבדל בין תפיסת האבולוציה כ"סולם התפתחות" לבין דימויה ל"פסיפס"? · האדם ניכר מכל בעלי החיים בתקופה ממושכת של ינקות, ילדות ונעורים. כמעט שלושים אחוזים מימי חייו מוקדשים לצמיחה, איזו משמעות הסתגלותית נודעת להתפתחות המעוכבת? · מה גורסת "האנתרופולוגיה הקרימינאלית"? כיצד התפתחה אסכולה זו, שייחסה לעבריינים לבנים "פיגור גנטי", על בסיס התיאוריה הדארוויניסטית, ומדוע, למעשה, לא ייתכן "פושע מלידה"? · מדוע תיאוריות גזעניות, שצמחו כביכול על בסיס התפיסה הדארוויניסטית, הינן מעוותות ומופרכות מן הבחינה המדעית? מבט חדש על מוצא המינים התיאוריה הדארוויניסטית על מוצא המינים בדרך הברירה הטבעית לא התקבלה בנקל, ולא רק משום שעמדה בסתירה לסיפור הבריאה המקראי ולמוסר הכנסייתי. היא תבעה מבני האדם לחדול מלראות את עצמם כמרכז העולם וההוויה ולהכיר בכך שהמין האנושי קיים ומתקיים לצד יצורים אחרים. יתר על כן, מסתבר שהמין האנושי הוא אחד המינים הצעירים ביותר עלי אדמות ואף עלול להיעלם עד מהרה. ברבות הימים הצליחה אמנם התיאוריה לכבוש לה עמדת בכורה, אך המשיכה לעורר אין ספור שאלות, תהיות ותמיהות וגם לא מעט ביקורת. מאז היות דארווין הינו אחד הספרים היותר מקוריים ומרתקים בספרי המדע הפופולרי בתחום הביולוגיה ההתפתחותית. סטיבן ג´יי גולד, מדען מבריק וסופר פרשן מדע מחונן, מקיף מגוון עשיר ורבגוני של נושאים מאלפים אשר העסיקו את עולם המדע, הרוח והחברה מאז היות דארווין....

3.
הדחף "למדוד" בני אדם, לסווגם ולדרגם הוא מן הדחפים העזים המקננים בנו. כך היה מאז ומתמיד, וגם בימינו אלה, ימי מלוך המספרים. המדע הוא מעשה חברתי, בדומה לכל פעילות אנושית אחרת. המספרים שיוצר המדע משקפים את התרבות שמסביבו וגם את המשפטים הקדומים הלא מודעים של המדענים עצמם. ה"מדע" העליון של המדידה האנושית במאה ה-19 היה הקרנומטריה – מדידת גולגלות. ממדי ראשך הם שקבעו את ערכך. הקרנומטריה קרסה תחתיה מפני שהמדידות לא עלו בקנה אחד עם הציפיות – התברר למשל, שנפח הגולגולת של מקצת בני הגזע השחור גדול מאוד. אז כבר המתינו מעבר לדלת המבחנים של מנת המשכל שתפסו את האינטיליגציה שישות הניתנת לכימות במספר אחד ויחיד לכל פרט, היא מנת המשכל (iq) . דרך זו של מדידת אינטיליגנציה נתנה אותותיה בכולנו. נעשה שימוש במספרים הללו כדי לדרג את בני האדם בסדרה אחת ויחידה של ערך – תמיד כדי להצדיק דיכוי ואפליה של קבוצות (גזעים, מעמדות, מינים) בשל היותן כביכול נחותות מטבע בריאתן. מדובר בתורת גבולות המבשרת כי מקור ההבדלים בין בני האדם מצוי במורשת גנטית, כי הביולוגיה חורצת גורלות. הספר המבריק והחשוב הזה מגולל את קורותיה של תורה זו, שב ומנתח את הנתונים המצויים ביסודה וחושף בכך את המום הפטאלי שלה. גולד כתב ספר שהוא אבן דרך, ספר המאשר אחת ולתמיד את גדולתו ואת ריבוי פניו של הקיום האנושי. בקצרנ, הספר הזה מלמד שאין מידה לאדם. סטיבן ג'יי גולד נולד ב 1941. הוא פרופסור לגאולוגיה, לזיאולוגיה ולהיסטוריה של המדעים באוניברסיטת הרוורד ונשיא החברה לחקר האבולוציה. זכה בפרסים מדעיים וספרותיים רבים. בדביר ראה אור ספרו בוהן הפנדה וזכה להצלחה רבה....

4.
אסופת מאמרים זו של סטיבן ג'יי גולד היא קליידוסקופ מרהיב ועוצר - נשימה של סוגיות בתולדות הטבע המתוארות מתוך עמדה הומניסטית מובהקת. בסגנונו המבריק, הסוחף ורווי ההומור, גולד בוחן את התמיהות ואת הפרדוקסים הגדולים והקטנים העומדים ביסוד הרבגוניות והסדר בטבע ובאדם. הרהוריו של גולד על הטבע והמדע, והביוגרפיות הקצרות מפרי עטו על דמויות מרתקות בעברנו האינטלקטואלי, הם מפלים שוצפים של המחשבה האנושית [שיאה; הם זיקוקי די - נור של המפגש המופלא שבין אדם לבין חברה ומדע; הם טעמו המתוק של פרי עץ הדעת. בווירטואוזיות מדהימה של איש אשכולות רנסאנסי, המחבר נע בין אמנות לבין מדע; בין מסורת לבין טכנולוגיה; בין ישן לבין חדש; בין המיקרוקוסמוס לבין המקרוקוסמוס. הידע הבלתי - נדלה ושפעת ההקשרים שהוא פורש בפנינו זורים אור על פעולת הגומלין שבין העולם החיצוני לבין יכולתו הייחודית של האדם להיאבק, ולהבין את הסיבות ואת הטעמים של הקיום. סטיבן ג'יי גנלד, מדען וסופר בעל שם, לימד זואולוגיה, גיאולוגיה והיסטוריה של המדע באוניברסיטת הארוורד. ספריו: אין מידה לאדם, הידד לברונטוזאורוס ותהפוכות המילניום ראו אור בהוצאת דביר....

5.
סטיבן ג'יי גולד, המדען - הסופר ששמו הוא מילה נרדפת לביולוגיה של האבולוציה, מכנס בספר זה 34 ממאמריו, שרובם ראו אור בכתב - העת History Natural . בהרהוריו החדשים על האבולוציה, המחבר מראה כי הברירה הטבעית אינה הסיבה היחידה לשינויים בעולם החי. גם אסונות טבע כבירים, כמו פגיעת גוף שמיימי בכדור - הארץ, הביאו להיכחדות מינים ולעלייתם של מינים חדשים, אבות אבותיו של האדם. דינוזאור בערמת שחת חובק נושאים מנושאים שונים - ממאובנים ענקיים ופטריות בעלות ממדים מפליאים עד לבייסבול ולאנטילופה הסוסית הכחולה; ממבט הומניסטי על פרנקנשטיין מאת מרי שלי ושירת סבו של דרווין עד למשוגות האאוגניקה והבריאתנות - והוא מתביית אל הנושאים הגדולים והמרהיבים: זמן, שינוי, היסטוריה. מקצת המאמרים מאירי העיניים הללו כתובים במתכונת סיפורי בלשים שבמרכזם תעלומה. אחרים קוראים תיגר על השקפות מקובלות ומנתצים את דעותינו הקדומות. חלקם הם שיעור מופתי בסוגיות כמו גמישות המוח לעומת מגבלות תפיסתו( כל תצפית היא שותפות בין הטבע לבין שכלו של האדם, וכמו כל השותפויות הטובות, גם זן מחייבת פשרה. הספר - הנע בין יראה לשעשוע, בין שנינות להתרגשות - הוא ההוכחה לכך שקריאה המניעה אותנו לחשוב יכולה לעלות בקנה אחד עם קריאה הגורמת לנו לחוש ולהתענג. גולד, שהלך לעולמו במאי 2002, היה פרופסור לזואולוגיה ולגיאולוגיה באוניברסיטת הארוורד. ספריו: אין מידה לאדם, הידד לברונטוזאורוס, הר הצדפות של לאונרדו, אבני מרמה ממרקש ויד מלאה ראו אור בהוצאת דביר....

6.
· האם עולם הטבע פועל לפני צפנים מקודדים - או על פי גחמות? · האם האבולוציה התרחשה באופן איטי ומדורג - או בקפיצות? · האם האבולוציה באמת מתקדמת מאורגניזמים פרימיטיביים למורכבים? בספר זה ממשיך סטיבן ג'יי גולד להתפתיע בידענותו, בשנינותו, בצניעותו, ולהראות שהטבע הוא גחמני בדיוק כמו המדענים החוקרים אותו. ידענותו המופלגת במגוון רחב של נושאים, מזאולוגיה ועד היסטוריה, ספרות וספורט הפכה אותו לפרשן המקורי ביותר של תורת האבולוציה. כשהוא שואב את השראתו מתחומי ידע שונים הוא מראה שמטרת האבולוציה איננה טיפוח נבחריה אלא גיוון. גולד מוצא את התשובות לשאלות הגדולות בהתבוננות דווקא בדברים הקטנים: קונכיות, שלשולים, ואצות. תרומתו למדע מתבטאת ביכולתו לגעת במכלול נרחב של נושאים ועם זאת לעולם לא להתפשר על עומק המחקר המדעי. שנינותו, סקרנותו ובטו המקורי עוררו מיליוני קוראים בכל רחבי העולם לתהות: מי יצר אותנו, ובעיקר - איך ומתי?...

7.
פסיעתו של שיכור לאורך המדרכה, אופי החבטות במשחק כדור - בסיס, היעדרו של מוצרט מודרני, האבולוציה של הסוס והשליטה המתמשכת של חיידקים על בני כדור הארץ - מה מקשר בין הדברים השונים כל כך האלה? בספר יד מלאה מתקן סטיבן ג'יי גולד את ההשקפה האנתרופוצנטרית השלטת באשר לעולם ומציע - בעזרת טיעונים מזהירים - דפוס חדש של התפתחות. בדפוס הזה לא המורכבות היא המדד למצוינות אלא הגיוון והשונות. יותר מכך: גם מגמות אינן "דברים הנעים בכיוון מסוים" אלא וריאציות של שינויים בתוך מערכות שלמות. יד מלאה מפליא ליצור תמונה אחידה והגיונית של הטבע, ההיסטוריה והחיים, תמונה המתנגשת לעתים קרובות עם מה שאנחנו "יודעים" אינטואיטיבית שהוא אמת. סטיבן ג'י גולד, המדען והסופר בעל סגנון כתיבה כובש ומהיר, הוא מאבות תיאוריית "שיווי המשקל הגמיש" ופרשנה המובהק של תורת דרווין. הוא שימש כמרצה לזואולוגיה ולהיסטוריה של המדע באוניברסיטת הארוורד עד מותו, והוא שבע תהילה, בשנת 2002. ספריו שראו אור בהוצאת דביר: אין מידה לאדם, בוהן הפנדה, שמונה חזירונים קטנים, הידד לברונטוזאורוס, שיני תרנגולת ובהונות סוס, תהפוכות המילניום ואבני מירמה ממרקש. "איש לא כתב על אשליותינו כאשר לקדמה בטבע בשנינות ובידע רב יותר מאשר סטיבן ג'יי גולד" - אוליבר סאקס "הפגנת יכולת מרהיבה של חשיבה מדעית, המעמידה את האבולוציה, באור חדש ומפתיע" - וול סטריט ג'ורנל...

8.
באסופת מאמרים זו, סטיבן ג'יי גולד נוטל אותנו למסע אל השאלות הגדולות שעניינן תולדות כדור הארץ ומהלך חייו. בספרו המאלף ומאיר העיניים, המחבר מפגיש אותנו עם דמויות מרתקות מעברנו. הוא מספר את סיפורם של אנשי מדע שוחרי אתגרים שמוטטו בלא מורא יקום אינטלקטואלי קיים, והפיקו עונג מבדיקת כל רהיט חדש, מרגש ויפהפה בעולם שבנו מחדש. שיני תרנגולת ובהונות סוס הוא גם מסע מסעיר ופרובוקטיבי באורחות המדע. גולד מראה כי תצפית טהורה, חפה מכל העדפה אנושית, אינה אלא אגדה בעלת נופך אידיאלי; הוא מפליא לתאר כיצד שימשו השקפות עולם כמחסומים מושגיים בפני חידושים חשובים; והוא מוכיח כי המאפיין האוניברסלי היחיד של קביעות מדעיות הוא יכולתן להסתבר כשגויות. במסותיו המבריקות על הברירה הטבעית מעניק לנו גולד את הגדולה במתנות שיכול אדם לבקש - ההזדמנות לדעת את עצמנו. סטיבן ג'יי גולד - מדען וסופר בעל שם, מאבות תיאוריית "שיווי המשקל הגמיש" ופרשנה המובהק של תורת דרווין - מלמד זואולוגיה, גיאולוגיה והיסטוריה של המדע באוניברסיטת הארוורד. ספריו: אין מידה לאדם, הידד לברונטוזאורוס ותהפוכות המילניום ראו אור בהוצאת דביר....

9.
כמו בספריו הקודמים הנודעים, סטיבן ג'יי גולד מפליא לתאר ולהאיר, מנקודת הראייה המיוחדת לו, את דברי ימי הטבע באמצעות חוקרים שניסו לתת להם מובן וסדר, ובוחן את היחסים האישיים והאינטלקטואליים בין המדענים לבין עבודתם המדעית. אבני מירמה ממרקש הוא אסופה של עשרים ושלוש מסות, שבהן גולד מציג את העושר והקסם של צורות החיים על כדור הארץ, אשר הציתו את סקרנותם של אנשי המדע. המסות עוסקות בנושאים מגוונים, ובהם: התקופה המרתקת ביותר של חקר הפלאונתולוגיה - הלא היא התקופה שבה ניסו המדענים לעמוד על מקורם של מאובנים ועל משמעותם; פרקים בדברי ימי חקר הטבע, כאשר קבוצת מדענהם שכללה כמה מן האינטלקטואלים הצרפתים הבולטים של המילניום - ז'ורז' בופון, אנטונין לבואזייה וזן - בטיסט למארק - המציאו את המחקר המדעי של תולדות הטבע בעידד המהפכני; וכן התשובה הבריטית לאתגר שנשלח מעבר לתעלה - כותבים חשובים של המדע הוויקטוריאני בתקופה הסוערת של מהפכת דרווין, כמו ריצ'רד אוון "ממציא" הדינוזאורים, אלפרד ראסל וולאס, סניגור האמיתות הוויקטוריאניות, והתפתחותו האינטלקטואלית של דרווין עצמו. סטיבן ג'יי גולד הוא מדען וסופר בעל סגנון 'כתיבה כובש ובהיר, מאבות תיאוריית "שיווי המשקל הגמיש" ופרשנה המובהק של תורת דרווין. הוא שימש כמרצה לזואולוגיה ולהיסטוריה של המדע באוניברסיטת , הארוורד. הוא מת שבע תהילה בשנת 2002. ספריו שראו אור בהוצאת דביר: אין מידה לאדם, בוהן הפנדה, שמונה חזירונים קטנים, הידד לברונטוזאורוס, שיני תרנגולת ובהונות סוס ותהפוכות המילניום....

10.
11.
מדוע אנו מייחסים חשיבות כה רבה לפרקי זמן בני אלף שנים? האם האלף השני לספירה מסתיים בסוף שנת 1999 או בסוף שנת 2000? בספרו האלגנטי, הבוחן את האלף, סטיבן ג´יי גולד בודק את השורשים הרציונליים והדתיים שלה קסם שהמילניום מהלך על הבריות. גולד עומד על התפתחות המשמעות של המושג מילניום מראשיתו ועד היום, תוהה על הצורך האנושי לאכוף את דפוסי הזמן שלנו על היקום ומנסה לברר עד היכן נוכל להרחיק לכת בהחלת העקרונות המתימטיים שלנו על הטבע. קריאה בספר מסע בזמן זה ובאבני הדרך שלו היא גילוי אוצר של עובדות היסטוריות ומדעיות על קדחת האלף, מסורות קלנדריות, וגם סיפורו של נזיר בן המאה השישית, ששגיאותיו בסריקת הטכנולוגיה של הכנסייה מציקות לנו עד היום. הספר מספר גם על גבורתו המדהימה של אוטיסט צעיר שפיתח יכולת מופלאה לחישוב תאריכים בעמקי העבר ובנבכי העתיד. סטיבן ג´יי גולד מכהן בקתדרה לזואולוגיה על שם אגאסי, ומשמש כפרופסור לזואולוגיה באוניברסיטת הרווארד. ספריו שראו אור בזמורה ביתן/דביר: בוהן הפנדה, אין מידה לאדם, הידד לברונטוזאורוס, שמונה חזירונים קטנים. "האדר של מונטיין יאה לגולד יותר מלכל אדם אחר בימינו, בזכות עומקו ואנושיותו... בהיר, מרגש, נגיש, וירטואוזי" סאנדיי טיימס "מר גולד כותב בסגנון נעים ונגיש דרך קבע, בהידור קל, בבהירות נוחה, והוא מסביר רהוט מאין כמותו של רעיונות קשים" מוסף הספרים של ניו-יורק טיימס...


בניגוד לספריו האחרים של גולד - הספר הזה מבולבל, עמוס פרטים לעייפה ולא ברור לשם מה נכתב.... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
האם מנגנון הברירה הטבעית של האבולוציה מייצר מכונות הישרדות משוכללות? האם היצורים המאכלסים את עולמנו כיום הם "הגרסאות המוצלחות" של הטבע? מ... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב
סטיבן ג'יי גולד הוא אחד מגדולי ההוגים של הביולוגיה והאבולוציה במאה העשרים שהצליח לכתוב את דעותיו ותובנותיו בשפה השווה לכל אדם משכיל מבלי ... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
ספר נחמד של אוסף מאמרים, שכל אחד מהם בועט, באופן כזה או אחר, במדענים או במדע. לרוב מתוארים בספר מדענים שהמציאו מדע משלהם ללא שום בסיס הגיוני... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ