גור וידאל (1925-2012) נודע לעולם בזכות כתביו הבוטים והביקורת הגלויה שלו על התרבות הפופולרית והפוליטיקה האמריקנית אותה ביטא על פני 60 שנות כתיבה. בחצי השני של המאה ה-20, וידאל נחשב כמבקר מרכזי של התרבות האמריקנית, והיה אחד מהסופרים הראשונים שתיארו יחסים הומוסקסואליים מלאים בספריו. כתב עשרות חיבורים, רומנים, מחזות ותסריטים לקולנוע ולטלויזיה. בין ספריו רבי המכר "לינקולן" (1984), "מיירה ברקינגרידג'" (1968), "באר" (1976), "1867" (1976), "הוליווד" (1989).
מבין התבטאויותיו בשנים האחרונות, זכור משפטו מ-2008, בו כינה את אמריקה כאומה "נרקבת" ופקפק ביכולתו של הנשיא ברק אובמה להציל אותה.
וידאל נולד בווסט פוינט, ניו יורק, לאב כוכב כדורגל לשעבר ואיש צבא, ולאם שחקנית. כילד גדל בוושינגטון עם סבו מצד אמו, הסנטור תומס פ' גור. וידאל מעולם לא למד באוניברסיטה, אבל טען כי את החינוך המצוין שלו ואת השכלתו, קיבל מסבו.
מבין הפרסים בהם זכה בחייו: "פרס הספר הלאומי" (1993) ו"פרס מעגל המבקרים הלאומי
(1982), בו זכה בין השאר, בזכות מסתו על המהפכה האמריקנית.
אף על פי שנשבע כי לעולם לא יכתוב ספר זיכרונות אודות קורותיו, כתב ב-1995 את הממואר "קלף" (Palimpsest), שתיאר את ארבעת העשורים בחייו בהם הפך לתסריטאי ומחזאי ידוע.

גור וידאל (1925-2012) נודע לעולם בזכות כתביו הבוטים והביקורת הגלויה שלו על התרבות הפופולרית והפוליטיקה האמריקנית אותה ביטא על פני 60 שנות כתיבה. בחצי השני של המאה ה-20, וידאל נחשב כמבקר מרכזי של התרבות האמריקנית, והיה אחד מהסופרים הראשונים שתיארו יחסים הומוסקסואליים מלאים בספריו. כתב עשרות חיבורים, רומנים, מחזות ותסריטים לקולנוע ולטלויזיה. בין ספריו רבי המכר "לינקולן" (1984), "מיירה ברקינגרידג'" (1968), "באר" (1976), "1867" (1976), "הוליווד" (1989).
מבין התבטאויותיו בשנים האחרונות, זכור משפטו מ-2008, בו כינה את אמריקה כאומה "נרקבת" ופקפק ביכולתו של הנשיא ברק אובמה להציל אותה.
וידאל נולד בווסט פוינט, ניו יורק, לאב כוכב כדורגל לשעבר ואיש צבא, ולאם שחקנית. כילד גדל בוושינגטון עם סבו מצד אמו, הסנטור תומס פ' גור. וידאל מעולם לא למד באוניברסיטה, אבל טען כי את החינוך המצוין שלו ואת השכלתו, קיבל מסבו.
מבין הפרסים בהם זכה בחייו: "פרס הספר הלאומי" (1993) ו"פרס מעגל המבקרים הלאומי
(1982), בו זכה בין השאר, בזכות מסתו על המהפכה האמריקנית.
אף על פי שנשבע כי לעולם לא יכתוב ספר זיכרונות אודות קורותיו, כתב ב-1995 את הממואר "קלף" (Palimpsest), שתיאר את ארבעת העשורים בחייו בהם הפך לתסריטאי ומחזאי ידוע.