“סיפור אישי אוטוביוגרפי של אזאר נאפיסי משולב עם הרבה מיתולוגיה פרסית ואקטואליה אירנית. לא נפלתי על ברכי מרוב התלהבות. לא הרמתי את ידי ועזבתי באמצע. לא משעמם עד מוות, לא מלהיב במיוחד. ככה. בינוני להחריד. הספר אכן נכתב בשפה קולחת ופשוטה ויש בו צירוף של אוטוביוגרפיה ותיאור ארועים אקטואליים-היסטוריים מחיי האומה הפרסית-אירנית (סוף כל סוף קיבלתי הסבר מה פירוש אירן = ארץ הארים)את שמה מפרס לאירן החליף”

“שלום חברים, התחלתי לעיין בספר בחמישי בלילה, והספר לא הרפה ממני... הייתי עייפה והלכתי לי לישון.. כל סופשבוע זה, למעט הליכה של שבת בבוקר בחוף הים, הוקדשה לקריאה בספר. סיפורה המרתק והשובה של אזאר נאפיסי, דברים שלא סיפרתי, מטלטל וחושף את חייה , חיי משפחתה, יחסיה הכל כך מורכבים עם אמה. ספר המגולל את ההיסטוריה של איראן וטהרן . את הספר כתבה לאחר מות הוריה, שעימם היא מנהלת חשבון נוקב ואובייקטיבי, ע”

“ספר שפוחד לגעת. הרקע: איראן בתקופת השה פהלווי.על כל תהפוכויותיה,רודנות וטוטליטריות של השח, מהפכת מוסדק ועליית חומייני. הנפשות:משפחה מהמעמד הבינוני גבוה.אבא ראש העיר טהראן, האם הופכת לחברת פרלמנט ובת - הסופרת. הספר מנסה לתאר את הארועים המשפחתיים על רקע העולם החיצוני: -שמרנות, עם פריצת גבולות. - מדינה ותרבות מתמערבת מול כוחות איסלמיים. - משפחה ובגידות גברים נסלחות.וחוסר פירגון למתירנות נשית”

“אזאר נאפיסי חושפת את סיפור חייה. היא מספרת על ההיסטוריה של איראן וטהרן. יש בספר תמונות שלה, של משפחתה, ועוד... אני מאוד אוהבת לקרוא ספרי ביוגרפיה, בספר הזה אני מתוודה שהיו קטעים משעממים. ציפיתי מהספר הזה לקצת יותר. היו קטעים קשים של השלטון באזרחים. הסופרת מאוד אמיצה, ולא פחדה לחשוף הכל. ספר לא דרמתי במיוחד, לא נסחפתי או רותקתי. בסה"כ ספר בסדר, סביר.”

“סיפור אישי אוטוביוגרפי של אזאר נאפיסי משולב עם הרבה מיתולוגיה פרסית ואקטואליה אירנית. לא נפלתי על ברכי מרוב התלהבות. לא הרמתי את ידי ועזבתי באמצע. לא משעמם עד מוות, לא מלהיב במיוחד. ככה. בינוני להחריד. הספר אכן נכתב בשפה קולחת ופשוטה ויש בו צירוף של אוטוביוגרפיה ותיאור ארועים אקטואליים-היסטוריים מחיי האומה הפרסית-אירנית (סוף כל סוף קיבלתי הסבר מה פירוש אירן = ארץ הארים)את שמה מפרס לאירן החליף”

“שלום חברים, התחלתי לעיין בספר בחמישי בלילה, והספר לא הרפה ממני... הייתי עייפה והלכתי לי לישון.. כל סופשבוע זה, למעט הליכה של שבת בבוקר בחוף הים, הוקדשה לקריאה בספר. סיפורה המרתק והשובה של אזאר נאפיסי, דברים שלא סיפרתי, מטלטל וחושף את חייה , חיי משפחתה, יחסיה הכל כך מורכבים עם אמה. ספר המגולל את ההיסטוריה של איראן וטהרן . את הספר כתבה לאחר מות הוריה, שעימם היא מנהלת חשבון נוקב ואובייקטיבי, ע”

“ספר שפוחד לגעת. הרקע: איראן בתקופת השה פהלווי.על כל תהפוכויותיה,רודנות וטוטליטריות של השח, מהפכת מוסדק ועליית חומייני. הנפשות:משפחה מהמעמד הבינוני גבוה.אבא ראש העיר טהראן, האם הופכת לחברת פרלמנט ובת - הסופרת. הספר מנסה לתאר את הארועים המשפחתיים על רקע העולם החיצוני: -שמרנות, עם פריצת גבולות. - מדינה ותרבות מתמערבת מול כוחות איסלמיים. - משפחה ובגידות גברים נסלחות.וחוסר פירגון למתירנות נשית”

“אזאר נאפיסי חושפת את סיפור חייה. היא מספרת על ההיסטוריה של איראן וטהרן. יש בספר תמונות שלה, של משפחתה, ועוד... אני מאוד אוהבת לקרוא ספרי ביוגרפיה, בספר הזה אני מתוודה שהיו קטעים משעממים. ציפיתי מהספר הזה לקצת יותר. היו קטעים קשים של השלטון באזרחים. הסופרת מאוד אמיצה, ולא פחדה לחשוף הכל. ספר לא דרמתי במיוחד, לא נסחפתי או רותקתי. בסה"כ ספר בסדר, סביר.”