לכולנו יש חלומות – לרוב הם לא מתגשמים.
זה הסיפור על החלום של אזאר נאפיסי,
והסיוט שהפך אותו למציאות.
ספרה של אזאר נאפיסי הוא שילוב של סיפור חיים, ביקורת ספרות ומסמך חברתי נוקב ומרגש.
בשנת 1995, לאחר שאולצה להתפטר ממשרתה כמרצה בכירה לספרות אנגלית באוניברסיטת טהרן בשל סירובה לעטות רעלה,
הזמינה נאפיסי שבע מתלמידותיה המצטיינות להשתתף במעין “מועדון קריאה” שהתכנס מדי שבוע בביתה לדיון ביצירות הגדולות של הספרות המערבית.
מאחר שהספרים שהן קראו הוצאו אל מחוץ לחוק על ידי משטר האייתוללות, נאלצו הנשים להיפגש בחשאי ולהבריח עותקים מצולמים של הספרים האסורים מתחת לגלימותיהן.
המפגשים התקיימו במשך שנתיים, עד לבריחתה של נאפיסי לארצות הברית.
במפגשים אלה אפשרו להן להסיר את רעלותיהן באופן מילולי, מטפורי ופיזי, ולבחון באומץ את ההשלכות החברתיות, התרבותיות, הפוליטיות והאישיות של החיים באיראן שלאחר המהפכה האסלאמית – ואת הקשר בינם לבין היצירות שקראו יחדיו.
"לקרוא את לוליטה בטהרן" מספק הצצה נדירה, מבפנים, לחייהן של נשים באיראן שלאחר המהפכה.
יצירה מלאת תשוקה ויופי, הכתובה בקול מקורי להפליא, שהיתה לאחד מרבי־המכר הגדולים בארצות הברית בעשורים האחרונים, תורגמה לעשרות שפות ועוררה הדים מסביב לעולם.
“מחווה יוצאת דופן לקלאסיקות הספרותיות והן להתנגדות לדיכוי...”
— KIRKUS REVIEWS
“נאפיסי מזכירה לנו למה אנחנו קוראים מלכתחילה”
— NEWSDAY
רב־המכר #1 של "הניו יורק טיימס"
מהדורה מיוחדת לרגל צאת הסרט המבוסס על רב המכר בבימויו של ערן ריקליס ובכיכובה של גולשיפטה פרהאני