“על חיבתי הרבה לתרבויות ולהיסטוריה של המזרח כבר התוודיתי כאן. מכיוון שכך, כל הנושא האנתרופולוגי מעניין אותי במיוחד וזה בדיוק הנושא בו עוסק ספרה של כריסטין מאתייה. אבל בואו נתחיל בהתחלה. לפני שנה יצאתי לטיול מקיף בסין אחרי שנים רבות שלא הייתי שם. אחד משיאי הטיול היה מבחינתי הביקור בליג'יאנג שבחבל יונאן, על גבול טיבט. מי שחי באזור הם בני שבט הנאשי, אחד מ-55 מיעוטים אתניים המוכרים על ידי ממשלת סין.”

“מבחינה ספרותית-פרוזאית, הספר לא בין הטובים שקראתי. הפן המרתק של הספר הוא הפן האנתרופולגי; המפגש עם תרבות אחרת, ייחודית - בני המוסו אשר אליהם משתייכת יאנג ארצ'ה נאמו. חייהם של בני המוסו - אשר נאבקים על קיום כלאום נפרד מול השלטון הסיני - מאופיינים בחיי משפחה יוצאי דופן, שבהם ראש המשפחה (ה'דאבו') היא האישה המבוגרת ביותר. אין במשפחות גברים-אבות, והמושג "אבא" לא קיים בשפת בני המוסו, משום שמוסד הנישו”

“ספר אוטוביוגרפי מרתק על ילדות בחבל יונן בדרום סין של נערה משבט מוסו המטריכאלי (שבו אין את מושג "נישואין" או "בעל" והנערה מחליטה עם מי תעשה אהבה) ילדה שחיה יותר בהרים עם הבקר מאשר בשטי האורז של השבט ליד אגם לוגו, נשלחת לתחרות שירה ומצליחה לצאת ללימודים לעולם הגדול. ההבדלים הגדולים בין אנשי הכבר לאנשי העיר לא מונעים ממנה להגיע רחוק ולייצג את תרבותה המואיימת להעלם. מרתק מאד! אלון”

“ספר מעולה למי שאוהב לקרוא על תרבויות נדחות. קשה להאמין שבזמנים שלנו יש עדיין מקומות בעולם שהחיים בהם לא מושפעים על ידי הציויליזציה המערבית. בני המוסו "נתגלו" לעולם הגדול באמצע שנות ה-70 של המאה ה- 20. הסיבה העיקרית לכך טמונה במיקום בעייתי של מושבם - גבוה בהרים, כאשר הדרך לשם צרה קשה ומפותלת. יחידים הצליחו להגיע אליהם, גם בני המוסו עצמם כמעט ולא ירדו מן ההרים כדי לפגוש בני תרבות אחרת. המחברת מתאר”

“על חיבתי הרבה לתרבויות ולהיסטוריה של המזרח כבר התוודיתי כאן. מכיוון שכך, כל הנושא האנתרופולוגי מעניין אותי במיוחד וזה בדיוק הנושא בו עוסק ספרה של כריסטין מאתייה. אבל בואו נתחיל בהתחלה. לפני שנה יצאתי לטיול מקיף בסין אחרי שנים רבות שלא הייתי שם. אחד משיאי הטיול היה מבחינתי הביקור בליג'יאנג שבחבל יונאן, על גבול טיבט. מי שחי באזור הם בני שבט הנאשי, אחד מ-55 מיעוטים אתניים המוכרים על ידי ממשלת סין.”

“מבחינה ספרותית-פרוזאית, הספר לא בין הטובים שקראתי. הפן המרתק של הספר הוא הפן האנתרופולגי; המפגש עם תרבות אחרת, ייחודית - בני המוסו אשר אליהם משתייכת יאנג ארצ'ה נאמו. חייהם של בני המוסו - אשר נאבקים על קיום כלאום נפרד מול השלטון הסיני - מאופיינים בחיי משפחה יוצאי דופן, שבהם ראש המשפחה (ה'דאבו') היא האישה המבוגרת ביותר. אין במשפחות גברים-אבות, והמושג "אבא" לא קיים בשפת בני המוסו, משום שמוסד הנישו”

“ספר אוטוביוגרפי מרתק על ילדות בחבל יונן בדרום סין של נערה משבט מוסו המטריכאלי (שבו אין את מושג "נישואין" או "בעל" והנערה מחליטה עם מי תעשה אהבה) ילדה שחיה יותר בהרים עם הבקר מאשר בשטי האורז של השבט ליד אגם לוגו, נשלחת לתחרות שירה ומצליחה לצאת ללימודים לעולם הגדול. ההבדלים הגדולים בין אנשי הכבר לאנשי העיר לא מונעים ממנה להגיע רחוק ולייצג את תרבותה המואיימת להעלם. מרתק מאד! אלון”

“ספר מעולה למי שאוהב לקרוא על תרבויות נדחות. קשה להאמין שבזמנים שלנו יש עדיין מקומות בעולם שהחיים בהם לא מושפעים על ידי הציויליזציה המערבית. בני המוסו "נתגלו" לעולם הגדול באמצע שנות ה-70 של המאה ה- 20. הסיבה העיקרית לכך טמונה במיקום בעייתי של מושבם - גבוה בהרים, כאשר הדרך לשם צרה קשה ומפותלת. יחידים הצליחו להגיע אליהם, גם בני המוסו עצמם כמעט ולא ירדו מן ההרים כדי לפגוש בני תרבות אחרת. המחברת מתאר”