“מבחינה ספרותית-פרוזאית, הספר לא בין הטובים שקראתי.
הפן המרתק של הספר הוא הפן האנתרופולגי; המפגש עם תרבות אחרת, ייחודית - בני המוסו אשר אליהם משתייכת יאנג ארצ'ה נאמו.
חייהם של בני המוסו - אשר נאבקים על קיום כלאום נפרד מול השלטון הסיני - מאופיינים בחיי משפחה יוצאי דופן, שבהם ראש המשפחה (ה'דאבו') היא האישה המבוגרת ביותר.
אין במשפחות גברים-אבות, והמושג "אבא" לא קיים בשפת בני המוסו, משום שמוסד הנישו”