שבעה עמודי חוכמה, שבמוקדו סיפור מרד הערבים בשלטון העות`מאני, אחד הספרים החשובים בהיסטוריוגרפיה של המזרח התיכון בעת החדשה, מאפשר לקורא הצצה אל נכלולי המדינאים הבריטים והצרפתים והמצביאים הבריטים שהוציאו את תוכניותיהם אל הפועל ועיצבו את מפת המזרח התיכון של ימינו....

תומס אדוארד לורנס, שנודע בהיסטוריה כ"לורנס איש ערב", היה דמות שעוררה את סקרנותם של דורות ברחבי תבל קרוב למאה שנה. היומן האישי שכתב בשנת 1911 בהיותו בן 23, לא נועד כנראה להתפרסם. ניסוחיו וסגנון כתיבתו משתנים לאורך כמה עשרות דפיו וייחודו בכך שהוא מזמין הצצה לראשית דרכו בארכאולוגיה ולעשייתו המודיעינית הייחודית. דבריו רומזים על הדרך שבה הוא עתיד להיות דמות דומיננטית הן בשדה הקרב והן בעיצוב המדיניות של מנהיגי האימפריה הבריטית בכל הנוגע למזרח התיכון במהלך מלחמת העולם הראשונה, ומיד עם סיומה. אנו פוגשים אותו בשנת 1911, בחודשים יולי–אוגוסט, לקראת סיום עונת חפירות ארכאולוגיות בכרכמיש. באותה עונה ניהל את החפירות דויד הוגארת' (Hogarth), ארכאולוג בכיר באוניברסיטת אוקספורד, שכיהן כמנהל המוזיאון הארכאולוגי בעיר זו – המוזאון הראשון מסוגו בעל מסורת של מאות שנים. לורנס בן העשרים ושלוש סיים את לימודיו לתואר ראשון בהצטיינות והוגארת' ראה בו מדען צעיר שלו עתיד מבטיח. עם צירופו לעונה זו גם הטיל עליו למלא תפקיד חשוב באיסוף החומרים לכתיבת הדו"ח הסופי בן מאות העמודים על העונה, כולל מאות רבות של צילומים. על היקפי החומר הזה שנועד להתפרסם בחסות ה"מוזאון הבריטי" אפשר ללמוד מעיון בשלושת המכתבים ששלח לורנס לאימו ושתרגומם צורף ליומן. ...