» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (24):
קריאה - מבוגרות.ים,
ישראל והאומות,
מדעי החברה - מדע המדינה,
אגדות,
ספרות מתורגמת ,
מיתוסים אגדות ומעשיות עם שלי,
כחדש,
כרמל,
ראשונה,
דו,
קמבודיה,
נטע,
מעשיות, משלים, אגדות ומיתוסים למכירה,
תומחר ,
טוב,
בורמה,
ויאטנם,
דרום מזרח אסיה,
וייטנאם,
למצוא,
סיפורת מתורגמת,
אגדות וסיפורי עם ומיתולוגיות,
עם הקדשה ו/או אקס ליבריס ו/או אוטוגרף,
עם איורים ו/או תצלומים ו/או מפות ו/או תווים, תרשימים וטבלאות,
עוד ...
|
2.
|
|
קואלה לומפור, רנגון, ברוניי, האיים המלדיבים, בהוטאן - ערים ומדינות אלה ביבשת אסיה, ועוד רבות כמותן, היו עד לשנות השישים של המאה העשרים לא יותר מאשר שמות עלומים בעיני הישראלי מן השורה. אלא שמאמצים דיפלומטיים בלתי נלאים עוד בתקופת היישוב, ובעיקר מאז קום המדינה, קירבו רחוקים והסירו את מעטה האקזוטיקה מכל אותן ערים ומדינות, על דתותיהן, תרבויותיהן ומשטריהן, הפרושות על פני מפת אסיה מתת - היבשת ההודית מזרחה. המחבר, מוותיקי הדיפלומטיה הישראלית, מביא בספר זה את סיפורה של הדיפלומטיה הישראלית באסיה, על עליותיה ומורדותיה. תוך סקירת המהלכים ההיסטוריים ושחזורם השיטתי והמקיף, מעלה ד"ר יגר סוגיות שונות הקשורות למאמציה הדיפלומטיים של ישראל, שעוררו בשעתן פולמוס ציבורי, ובהן השאלה אם הזניחה ישראל את אסיה, או אם החמיצה הזדמנות לקשור קשרים עם סין. בחלקו הראשון של הספר דן המחבר בגורמי יסוד במעמדה של ישראל באסיה ובמדיניותן ופעילותן של דמויות מפתח כגון דוד בן גוריון ומשה שרת, ואילו חלקו השני של הספר מוקדש לדיון מפורט בהתפתחות הדיפלומטיה הבילטרלית של ישראל עם כל אחת ממדינות אסיה. ד"ר משה יגר הצטרף למשרד החוץ ב - 1956 ומילא בו תפקידים רבים, בהם מזכיר עוני בשגרירות ישראל ברנגון, נציג לא - רשמי בקואלה לומפור, סגן מנהל כללי, ראש אגף אסיה, אפריקה ואוקיאניה ועוד. מספריו: לתולדותיה של מערכת הסברת החוץ של ישראל (1986), מדיניות ניטרלית הלכה למעשה: תולדות היחסים הדיפלומטיים בין שוודיה לישראל (1993), מאלאזיה: נסיונות הידברות עם מדינה מוסלמית (1996), צ'כוסלובקיה, הציונות וישראל: גלגולי יחסים מורכבים (1997)....
|
11.
|
|
הרקע לאגדות אלה הוא האווירה והנופים שבהם חיו האינדיאנים לפני בואו של האדם הלבן.
עולם האגדות הזה גדוש בפעולות, במעשים ובמאבקי כוח. כל תופעת-טבע פורשה כהוכחה לקיום של כוחות אלה. סיפורי הבריאה של שבטי האנדיאנים שונים מסיפורי הבריאה של עמים אחרים. סיפורים אינידאניים רבים עוסקים בבריאת העולם ובסוגי האלוהות השונים שרווחו בשבטיהם. בספר זה מופיעות גרסאות אחדות לבריאת העולם, השמש, הירח, הכוכבים ובני-האדם. מקום בולט בסיפורים תופסים חיות ועופות מכל הסוגים, שכן החיות למיניהן מילאו תפקיד חשוב בחייהם של האינדיאנים. האדם הלבן השמיד את רוב שבטי האינדיאנים והכחיד את מורשתם התרבותית. רמז לכך יש בכמה מהסיפורים המופיעים בלקט זה.
...
|
12.
|
|
ד"ר משה יגר נולד בבואנוס איירס ב-1930. עלה ארצה ב-1935. למד בבית הספר הריאלי בחיפה. חברה ב´הגנה´ (1946-1948). בצה"ל שירת בגדנ"ע ובנח"ל מיוני 1948 ועד 1951....
|
22.
|
|
The Theme, In Essence, Is That The Major Inconsistency Explaining The General Unification And Modern Transformation Of Malayan Islam Is British Colonialism Itself. While Scholars Working On Malaysian Social Change Have Hinted At This Possibility, The Author Demonstrates It Convincingly And In The Process Contributes Significantly To Our Knowledge Of Malaysian Institutional Development And To A Method Of Exploring Such Change By Way Of Legal Material. ...
|
26.
|
|
"בכל ההיסטוריה היהודית לא היה לנו ידיד נוצרי בעל הבנה ומסירות כמוהו." משפט זה אמר זאב ז'בוטינסקי על ג'ון הנרי פטרסון, מפקד גדוד נהגי הפרדות והגדוד העברי "גדוד קלעי המלך ה-38" במלחמת העולם הראשונה. לויטננט-קולונל פטרסון יחד עם ז'בוטינסקי ויוסף טרומפלדור הוציאו אל הפועל את חלום הקמת כוח עברי לוחם, לראשונה מאז ימי בר כוכבא.
פטרסון (1947-1867) הוא גיבור ביוגרפיה מרתקת זו, הראשונה בעברית, על קצין צבא בריטי, ממוצא אירי-פרוטסטנטי, שתמך בציונות ובעם ישראל בכל כוחו ובכל מאודו במשך שלושים שנה, מאז 1915 עת נפגש לראשונה עם ז'בוטינסקי במצרים, ועד לפטירתו של ז'בוטינסקי ב-1940.
הם היו שלושה קציני צבא בריטיים שהאמינו שארץ ישראל שייכת לעם היהודי, ולו בלבד, וסייעו להקמת צבא יהודי: אורד וינגייט, ריצ'רד מיינרצהאגן וג'ון הנרי פטרסון. שלושתם סברו שמדינה יהודית, שתוקם בעזרת אנגליה, תהיה לה בעלת ברית נאמנה. פטרסון כווינגייט הושפע מאוד מן התנ"ך, אבל מיום שפגש בז'בוטינסקי נקשרה נפשו בציונות ללא עוררין. הוא סייע לו ולתנועה הרביזיוניסטית ככל יכולתו.
במלחמת העולם השנייה פעל פטרסון בארה"ב למען הקמת צבא יהודי ומתח ביקורת חריפה על מדיניות ממשלת לונדון בארץ ישראל ועל יחסה לפליטי השואה, שביקשו להגיע למולדתם. שנותיו האחרונות עברו עליו בלוס אנג'לס. ששים-ושבע שנים לאחר פטירתו, אפרו ואפר רעייתו הובאו ב-4 בדצמבר 2014 ארצה ונטמנו בבית העלמין של לוחמי הגדודים העבריים במושב אביחיל. בטקס ממלכתי במעמד ראש הממשלה ושר הביטחון, וכן נספחי הצבא של אנגליה ואירלנד, ניתנו לפטרסון הכבוד וההוקרה של המדינה היהודית שלהקמתה חלם, נרתם ולחם.
ספר זה הוא השלישי בטרילוגיה שכתב ד"ר משה יגר, דיפלומט עתיר ניסיון וחוקר הציונות, על שלושת הקצינים הבריטיים – וינגייט, מיינרצהאגן, ועתה גם פטרסון. דמותו של קצין וג'נטלמן, דמות ססגונית ומרתקת, רבת תהפוכות, ספרא וסייפא, הידיד הבריטי בהא הידיעה של העם היהודי – מזדקרת במלוא זוהרה בביוגרפיה זו, סיפורו הציוני של לויטננט-קולונל ג'ון הנרי פטרסון....
|
27.
|
|
בשלהי המאה ה־19 וראשית ה־20, נערכו, מפעם לפעם, פוגרומים ביהודי רוסיה הצארית. הדבר יצר לחץ עצום של פליטים יהודים שחיפשו להם מקומות מקלט להגר אליהם. ב־1903 הציע שר המושבות הבריטי דאז ג'וזף צ'מברלין להרצל שטח אדמה באפריקה המזרחית, הצעה שהבשילה ל"תכנית אוגנדה", ליישוב פליטים יהודים והמליץ לשלוח לשם משלחת סקר. הרצל הביא הצעה זו בפני הקונגרס הציוני הששי (1903) וגרם למשבר קשה שהביא כמעט לפילוג התנועה הציונית.
עוד לפני שפרסם את חיבורו "מדינת היהודים" ב־1896, ולפני שכונן את ההסתדרות הציונית וכינס את הקונגרס הציוני הראשון ב־1897, החל ד"ר בנימין־זאב הרצל במאמציו לשכנע את ממשלת האימפריה העות'מאנית להעניק לתנועה הציונית זיכיון (צ'רטר) להתיישבות מאורגנת של יהודים בארץ ישראל. הוא לא חדל ממאמציו אלה עד קץ ימיו, אך ללא הצלחה. במקביל ניסה להשיג זיכיון להתיישבות יהודית באיזור אל־עריש שבצפון חצי־האי סיני. גם כאן לא עלה הדבר בידו.
בספר זה בוחנים המחברים את פרשת "אוגנדה" על כל היבטיה, הבריטיים והציוניים....
|
28.
|
|
ספר זה מתאר את תהליך התהוותו של שירות החוץ של ישראל והתפתחותו ההדרגתית במשרד הראשי בארץ ובנציגויות שברחבי תבל. נסקרות כאן כעשרים השנים הראשונות של משרד החוץ, מקום המדינה ועד לאחר מלחמת ששת הימים. היו אלה ימי שר החוץ המייסד משה שרת והמנכ"ל הראשון, ד"ר ולטר איתן; שרת החוץ גולדה מאיר ושר החוץ אבא אבן.
ד"ר משה יגר למד באוניברסיטה העברית בירושלים היסטוריה של ארצות , האסלאם, מדעי המדינה והיסטוריה כללית. הצטרף למשרד החוץ ב־1956 כצוער של המחזור השלישי. מילא שורת תפקידים, ביניהם: קונסול כללי בפילדלפיה ובניו יורק; שגריר בשבדיה ובצ'כיה; סמנכ"ל משרד החוץ להסברה; סמנכ"ל לענייני אסיה, אפריקה ואוקיאניה. לאחר פרישתו היה עמית מחקר במכון טרומן ומרצה לתולדות דרום־מזרח אסיה באוניברסיטה העברית....
|
|